אגם נאקורו: מיליון פלמינגו לא טועים

השבר הסורי-אפריקני נפער בין יבשות אסיה ואפריקה לאורך ששת אלפים קילומטרים, ומגיע עד לנהר הזמבזי בדרום היבשת השחורה. לכל אורכו הוא כולא עשרות אגמים מתוקים ומלוחים בין קירות סלע גבוהים הסוגרים על הבקע הנמוך.

אנחנו מדרימים אלפי קילומטרים לתוך יבשת אפריקה, חולפים על פני קו המשווה בקניה, ויורדים במדרונות הגבוהים וירוקי הצמחייה של רכס האברדר. שם, אנו מוצאים את עצמנו על מתלול גבוה היושב מעל אותו שבר עמוק ומוכר. גבעות שחורות סוגרות על אגם קטן שלאורך חופיו נמתח פס עבה צבוע ורוד.

אגם נאקורו יושב בלב אזור בעל פעילות געשית ענפה. הר הקילימנג'רו והר קניה ממזרח לשבר, והר אלגון ממערב לו, הם הרי הגעש הכבויים הגבוהים ביותר בעולם. ההתפרצויות האדירות שלהם בעבר הרחוק הגביהו את הרמות הפוריות של מרכז ומערב קניה. מעל לאגם, בלב השבר, מתנשא לועו של הר הגעש מננגאי. הלבה שזרמה ממנו בימיו הפעילים פקקה את הבקע בסלעי בזלת ואפר געשי. זהו המצע עליו שוכן אגם נאקורו, בעומק השבר, בגובה 1,800 מטרים מעל לפני הים.

פס ורוד מרחוק 

הופך במבט מקרוב למושבה של פלמינגו

האריות שומרים על האיזון

על מורדות ההר בנויים בתי העיר נאקורו. קרבתו של האגם לאזור עירוני-תעשייתי, לשטחים חקלאים מעובדים ולעדרי צאן ובקר משוטטים, יצרה את הכורח לגדר את אזור המים ושטח נוסף, על מנת להפריד בין האנשים וחיות המשק לבין חיות הבר. נאקורו הפכה לשמורת טבע סגורה, בניגוד לשאר שמורות קניה הפתוחות, בהן חיות הבר באות ויוצאות כרצונן. ה"כליאה" בשמורה מונעת את פיזור בעלי החיים בהתאם למקורות המזון ולצפיפות.

כאשר אזור המחיה מגיע למיצוי היכולת לפרנס את האוכלוסיה המתרבה, נאלצות החיות לצאת למאבק על מחייתן. על מנת למנוע הכחדה של מינים, עוקבים מדענים אחר השינויים במגוון וכמות בעלי החיים, ולעתים נאלצים להתערב בכדי לשמור על האיזור העדין. כך, למשל, איימו 3,000 אנטילופות מים גדולות ושעירות ו-5,000 אימפלות עדינות ויפות לחסל את עשביית אגם נאקורו. על מנת למתן את קצב ריבוי האוכלוסייה הביאו לכאן מדעני השמורה נמרים, אריות וצבועים. אלה שומרים על שיווי המשקל במארג המזון, ומקצצים בעודף מלחכי העשב. 

מראש מצוק הבבונים, הצופה מקרוב אל האגם, נראה הפס הוורוד לאורך החוף רוחש חיים ותנועה. מתוך המים עולה מעיין געייה המזכירה עדרי בקר וצאן הרועים באחו. ככל שמתקרבים מתגבר הרעש, והפס נפרד לרבבות נקודות בודדות של פלמינגו ורודי נוצות, בעלי רגליים אדומות ודקות, צוואר ארוך ומעוגל ומקור כהה. למעלה ממיליון עופות פלמינגו מתגוררים כמעט דרך קבע במי האגם הקטן, וכולם עסוקים במשך רוב שעות היום בפעולה האינסופית של סינון המזון מהמים.

מיליון פלמינגו לא טועים...

חבורות גדולות של שקנאים נחים על החוף או שוחים בגוש צפוף, טובלים ראש במים וזוללים דגים מלוא המקור. קורמורנים שחורים לבני צוואר צוללים אל תוך האגם, צדים דגים, עולים ופורשים כנפיים לייבוש באוויר. הקורמורנים חיים במושבות צפופות על ענפי עצי שיטת הקדחת הצהובה הענקיים. קשה לזהות את האחרונים - שהלבינו מרוב לשלשת קורמורנים שהצטברה עליהם במשך שנים רבות. עיטם קולני, דורס גדול בצבעי שחור ולבן, יושב בודד על צמרת עץ ירוק, משקיף אל האגם, ומכריז מפעם לפעם על שטח המחיה שלו בקריאה רמה וצלולה.

קורמורנים שחורים לבני צוואר על עץ בסמוך לאגם 

קורמורן פורש כנפיים לייבוש באוויר

אגם של סודה

האורניתולוג רוג'ר טורי פטרסון תאר את האגם כ"חיזיון הצפורים הגדול ביותר עלי אדמות". האגם עצמו קטן להפליא, ובמבט ראשון מפתיעה העובדה שהוא מצליח לקיים סביבו ובתוכו שפע כה מגוון של ציפורים ובעלי חיים, ובעיקר את המון עופות הפלמינגו. התשובה לכך מפתיעה מעט - שכן אגם נאקורו אינו אגם רגיל, זהו אגם של סודה.

שלושה נחלים מתנקזים לאגם מהרי הגעש שמסביב. מינרלים של סודה ונתרן פחמתי המצוייםבמים בריכוז גבוה, נאספים במימי האגם חסר המוצא. מצע המלחים המרוכז מונע התפתחות צמחיית מים בחוף האגם. אולם מינרלי הסודה, אור השמש החודר למים שעומקם אינו עולה על שלושה וחצי מטרים, טמפרטורות חמימות ולשלשת מיליוני הציפורים - יוצרים חממת גידול מצויינת להתפתחותן של אצות.

גודלו של האגם משתנה בהתאם לעונות הגשמים, היובש, וכמות המשקעים השנתית. בשנות בצורת הוא עלול להידלדל לשלולית בוץ חסרת חיים. אך בעונות גשומות, עתירות משקעים, יוצרות אצות ספירולינה, שצבען כחול-ירוק, שרשרות תאים מיקרוסקופיות שצפות במים והופכות אותם ל"מרק" ירוק ומזין. לא פלא איפוא, שסביבתו רוחשת פעילות ענפה של ציפורי מים ובעלי חיים אחרים.

אגם אחד, מגוון בעלי חיים בפנים ומסביב  

הספירולינה מכילה כמות רבה של חלבונים ומשמשת בתעשיית המזון לייצור תערובת עשירה להזנת חיות משק. הפלמינגו משוטטים במים, לאורך החופים, במקומות בהם הם יכולים לעמוד על רגליהם הדקות, לטבול את המקור, שהוא מסננת זיפים משוכללת, ולאכול. עופות אלה משקיעים את מקורם במהופך בתוך המים, שואבים מים בהכנסת הלשון פנימה במקור פתוח, ומסננים מתוכם את הספירולינה על ידי הזרמת המים החוצה דרך מקור סגור. החוקרת המנוחה לסלי בראון, מומחית לנושא הפלמינגו, טענה שמיליון עופות אלה מכלים ביום אחד 183 טון אצות (כלומר למעלה מ-65,000 טון בשנה). על מנת לספק את תיאבונם של מיליון הפלמינגו, תושבי האגם, מתחדשות האצות במהירות עצומה. ואכן, המצע העשיר של האגם מאפשר את האיזון האקולוגי העדין של שרשרת המזון המונעת מהפלמינגו לעזוב את האגם נאקורו הקטן על מנת לחפש מקור מזון אחר.  

הפס הוורוד של הפלמינגו מתרומם ועוזב מדי פעם את האגם. בעונת הקינון עפים הזוגות אל אגמי סודה אחרים כדי לקנן במושבות צפופות, וחוזרים כעבור חודשים ספורים עם הצאצאים האפורים. הם מופיעים בשמיים, בשורות ישרות, מותחים את צווארם הרחק קדימה ואת רגליהם לאחור, וחושפים את הפס השחור והרחב המעטר את תחתית כנפיהם. הם מנמיכים אל האגם, מושיטים רגליים ורצים על פני המים עד שהכנפיים נאספות והם חוזרים לעמוד, כמו תמיד, במים שבשולי האגם, וצובעים אותם בוורוד.

לא הולכים לשום מקום

רונן רז הוא מנהל אקו טיולי שטח