האם כתובות ה-IP עומדות להיגמר?
מספר כתובות ה-IP בעולם שמקנה לכל אחד מאיתנו זהות יחודית ברשת מוגבל ולא ברור בדיוק מתי ייגמר. פרוטוקול הגלישה IPv6 אמור לפתור את הבעיה ולספק מרחב נשימה. מתי והאם הוא ייכנס לשימוש בישראל?
כמעט כל מחשב, טלפון סלולרי או מכשיר אחר המחובר לאינטרנט מקבל כתובת ייעודית הידועה כ-IP ומשמשת לזיהוי שלו. הכתובות הללו מסופים לכל גולש כמעיין תעודת זהות זמנית או קבועה בזמן הגלישה שלו, וכן לכל אתר באינטרנט יש כתובת IP או מספר כתובת IP שמזהות אותו - כאשר אנחנו מקלידים google.com בדפדפן, הכתובת נשלחת לשרת DNS המשמש כמודיעין או פנקס כתובת, שמיודע למצוא את ה-IP של האתר (במקרה הזה: 64.233.167.99).
כתובת IP מורכבת מארבע קבוצות של מספרים מ-0 עד 255: מ-0.0.0.0 עד 255.255.255.255 המשמשים תעודת זיהוי ייחודית לגולש כל זמן שהוא מחובר. מספר הצירופים האפשריים הוא 256 בחזקת 4, או ארבעה מיליארדים בקירוב. בכל העולם יש למעלה ממליארד גולשי אינטרנט ומיליארדי אתרים שונים. חברו לזה טלפונים סלולרים שניתן לגלוש איתם, ונקודות גישה של אינטרנט אלחוטי, והנה - המאגר של הכתובת הפנויות הולך ומצטמצם ומספר הכתובות המנוצלות מתקרב ל-4 מיליארד.
מתי יסתיימו הכתובות?
מתי המאגר הזה באמת ייגמר? אין לכך תשובה ברורה. מצד אחד, חדירת האינטרנט והפס הרחב הולכת וגוברת בעולם, וכן חיבור של מכשירים אחרים לאינטרנט כמו החל מנגנים ניידים ומחשבי כף יד המאפשרים להוריד שירים, דרך ממירים לטלוויזיה שמקבלים אינפורמציה דרך הרשת, ועד לתנור הביתי שאפשר להפעיל דרך המחשב בעבודה כדי שהעוף יהיה מוכן מיד כשנכנסים הביתה.
מצד שני, בבית אחד הכולל מספר מחשבים נייחים וניידים, ממירים ומכשירי חשמל אחרים המחוברים לאינטרנט - נעשה שימוש בנתב (ראוטר) אליו כולם מתחברים - ולכן אין צורך לספק מספר זיהוי לכל מכשיר ומכשיר - אלא מספיקה כתובת IP אחת שמוקצית לנתב ומייצגת את כל המכשירים המחוברים אליו - רבים ככל שיהיו וכלל שהוא מסוגל.
חלק מטווחי ה-ip משמש לרשתות פנימיות (כמו שלוחות פנימיות בטלפון משרדי) ובצורה הזו ניתן לזהות כל מחשב בנפרד אך רק בתוך הרשת. אך, לא משנה אם תגלשו מהחשב בבית או מייבש הכביסה - מספר הזיהוי שלכם באינטרנט ישאר זהה כלפי חוץ. אז הכתובת לא ייגמרו מחר - אבל הן ייגמרו.
נכון לספטמבר 2007, נותרו 18% ממרחב הכתובות כולו שאינם מוקצים", מסביר דורון שקמוני מאיגוד האינטרנט הישראלי, "ההקצאה ממשיכה, דבר יום ביומו. קיים ויכוח על התאריך המדויק שבו יש לצלצל בפעמוני אזעקת האמת, אבל בכל מקרה, ודאי שמאגר הכתובות מתקרב לסופו". אייל צפריר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של בזק בינלאומי מציין כי ההערכות מדברות על שנת 2011-2013, ומקבילו בחברת נטוויז'ן אריאל פיסצקי,אומר כי "אין לנו כיום הערכה כזאת".
הגדלת מאגר הכתובות
נכון, גם בבאג 2000 הידוע לשמצה, לא התגשמו התחזיות אפוקליפטיות שהבטיחו מעליות שמפסיקות לעבוד, חשבונות בנק שנמחקים, אנשים שמתבגרים בין לילה במאה שנה, טילים אטומיים שנשלחים באופן אקראי ממדינה למדינה ובקבוקי קולה שנגמר בהם הגז. ובכל זאת, 4 מיליארד כתובות הוא עדיין מספר נמוך ודורש היערכות טכנולוגית הלוקחת זמן וצריכה להתרחש בהרבה מאוד מוקדים בכל העולם לפי שיגיע "יום הדין" של סיום הכתובות.
בשנים האחרונות פותח פרוטוקול IPv6 שאמור להחליף את פרוטוקל הגלישה הנוכחי (IP או IPv4). ב-IPv6 ישנו שימוש ב-16 קבוצות של ספרות, ומספר הכתובת מאמיר ל-340 טריליון טריליון טריליון - שלא נגיע אליו בזמן הקרוב ולכן הוא מספיק (בדיוק כמו שלא צריך לפתור עכשיו את באג שנת 10,000).
בחודש שעבר הודיע ארגון ICANN המקצה שמות מתחם (דומיינים) על הכנסתו לשימוש של פרוטוקול IPv6 בארבעה מתוך 13 השרתים המרכזיים שלו.
להחליף ציוד בבית
יופי, הבעיה נפתרה, לכאורה. האם אפשר להתחיל לגלוש בלי החשש שיהיה בלבול ב-IP בין המחשב שלי לטוסטר של השכן מלמטה? לא בדיוק. כלומר, אפשר, כי לכל אחד עדיין יש כתובת משלו בטכנולוגיה הנוכחית, אבל לא בגלל ש-IPv6 נכנס לשימוש מלא. למעשה, המצב די רחוק מכך.
ראשית - סביר להניח שהמודמים והנתבים שבביתכם לא תומכים ב-IPv6 - כך המצב לגבי רוב המכשירים שנמכרו בישראל בשנים האחרונות - ולגבי חלק לא קטן מהמכשירים הנמכרים היום.
החלפה שלהם היא עניין של מאות שקלים עבור כל לקוח שצריך לחפש מכישרים כאלה - ואם הציוד המצוי בביתו תקין, אין כל סיבה אמיתית לשדרג אותו. "עד שתגיע המהפכה הביתה, סביר להניח שחלק גדול מהציוד הביתי, עקב תחלופה טבעית של בלאי והתחדשות, כבר יתמוך ב-IPv6", אומר שקמוני.
שדרוג כללי אצל בעלי אתרים וספקיות אינטרנט
אבל נניח שכולנו החלפנו מודמים ונתבים - גם ספקיות האינטרנט וספקיות התשתית צריכות לתמוך ב-IPv6 בצד שלהן - ושם מדובר כבר בהיערכות מורכבת קצת יותר מזריקה של מודם לפח וחיבור מודם חדש. צפריר אומר כי לשם השדרוג נדרשת החלפה של ציוד קצה, שדרוג של תוכנות ויישומים ורכישת רשיונות חדשים, הדרכה של אנשים טכניים, שעות עבודה רבות, ועומס על התעבורה. פיסצקי מוסיף אומר כי מעבר ייעשה רק כשיהיה צורך ממשי בכך, משום ש"הפעלה במקביל של שני פרוטוקולים דורשת ניהול כפול, זמן ארוך יותר לאיתור תקלות וחשיפה גדולה יותר לנושאי אבטחה".
"טוב ונכון יעשו הספקים אם יתאימו את תשתיותיהם לתמיכה ב-IPv6 ויספקו אותו לכל דורש", אומר שקמוני, "בשלב הראשון, הלקוחות הדורשים זאת יהיו ארגונים המעוניינים להיות בחזית הטכנולוגית. המשתמשים הביתיים יבואו אח"כ. היום, מספר ספקי השירות התומך ב-IPv6 קטן ביותר, וזה לא מצב טוב". שקמוני מוסיף ומציין כי בינתיים גם הדרישה נמוכה. מנהלי הטכנולוגיות בספקיות האינטרנט מבטיחים כי לקוחות המעוניינים ב-IPv6 כבר יכולים לקבל זאת עכשיו, אך מזכירים כי נדרשת תמיכה בציוד הביתי.
גם מבעלי אתרים נדרשת הערכות ברמה הטכנית. "השינוי לאתרי אינטרנט הוא עצום", אומר פיסצקי, "בפועל כל מערכות האבטחה באתר, כל מערכות התקשורת עובדות בפרוטוקול אחד, השינוי ידרוש התקנה שדרוג ועדכון של כל רכיבי התקשורת והאבטחה של אתר".
נגלוש ב-IPv6? לא בקרוב
ההיערכות הנדרשת מכל ספקיות האינטרנט, ספקיות אחסון, מפעילי אתרים וכמובן המשתמשים הביתיים, היא עדיין מורכבת בשלב הזה ולא תקרה בין לילה, וגם לא בטווח של החודשים הקרובים.
נראה כי למרות ההפצרות של איגוד האינטרנט, ספקיות האינטרנט לא מודאגות, ומנהליה מבטיחים כי לא ייתפסו לא מוכנים ל'יום הדין'. על אף ההכרזה המבטיחה של ICANN על התחלת השימוש בפרוטוקול בשרתים המרכזיים - בספקיות אומרים כי אין לכך משמעות מיידית ונראה כי יעבור זמן רב עד שנתחיל לגלוש בפרוטוקול החדש, אלא אם הטכנולוגיה תפתיע אותנו ויימצא בזמן הזה פתרון אחר.
"ביום שבו יהיו ל- google.com ול- amazon.com כתובות IPv6, נדע שהגענו", אומר שקמוני, "בישראל, אנו מנסים לקדם - בין היתר, תוך שיתוף פעולה עם IPv6 Forum – את העניין, כדי שנוכל, כמדינה, להתקדם ולהוביל בתחום".