הממל"ז אמין - ושהנהג יוכיח אחרת
הצעת חוק הקובעת כי כל מכשירי האכיפה של משטרת ישראל אמינים ללא יוצא מהכלל, עברה קריאה ראשונה. אם תאושר כחוק, ישתנה כל סדר היום של בתי המשפט לתעבורה
האם מכשירי האכיפה של משטרת התנועה יוצהרו באופן חד-משמעי כצודקים תמיד? עדיין לא, אבל זה בהחלט בדרך. מליאת הכנסת אישרה אמש (ג') בקריאה ראשונה, הצעת חוק של משרדי התחבורה והמשפטים, לפיה כל מכשירי האכיפה שמפעילה משטרת התנועה יוכרו כאמינים בבתי המשפט. המשמעות המיידית: כל מדידה שמבצעים מכשירים אלה תזכה למעמד של ראייה, שאין לערער על אמינותה.
כל המכשירים אמינים?
הצעת החוק - שאושרה ברוב של שמונה תומכים, שני מתנגדים ושני נמנעים - קובעת כי המשטרה לא תצטרך להוכיח את אמינות מכשירי האכיפה בפני בית המשפט. מצב זה יהיה שונה משמעותית מהמקובל כיום ובעבר, כאשר בתי המשפט קובעים לא אחת כי מכשירי אכיפה שונים אינם אמינים, בוודאי לא באופן מוחלט.
הממל"ז אמין אוטומטית? (צילום: דייגו מיטלברג)
יש לציין כי הצעת החוק, לאחר שתאושר בקריאות שנייה ושלישית, תחול על כל האמצעים המופעלים כיום: אקדח לייזר למדידת מהירות (ממל"ז), מכשיר רדאר למדידת מהירות (ממא"ל, "מולטינובה"), מכשיר "ינשוף" למדידת כמות אלכוהול באוויר נשוף, ואחרים.
הצעת החוק תחול על מכשירי אכיפה שיעמדו בתנאים הבאים:
- המכשיר קיבל תו תקן של מכון התקנים הישראלי, הקובע גם את מידת הסטייה המותרת לגבי הפעלתו
- רק מכשיר שנבדק בידי מכון התקנים עצמו, יוכל לעמוד בתנאי ההפעלה
- המכשיר הופעל לפי תנאי תו התקן, והמידע שהופק ממנו נשמר בהתאם להוראות ההפעלה
- המכשיר נבדק תקופתית, בהתאם להוראות תו התקן
- דיוק המכשיר נבדק ואומת, וקיימת תעודה המאשרת את ביצוע הבדיקה
למען אמון הציבור?
מגישי הצעת החוק טוענים כי מטרתה היא לחסוך סחבת מיותרת בבתי המשפט, הנובעת מכך שנאשמים רבים מנסים לערער על אמינות מכשירי האכיפה ועל ממצאיהם. בדברי ההסבר המלווים את ההצעה, קובעים המגישים כי "במצב משפטי זה, שבו אמינות מכשירי אכיפה נמצאת חדשות לבקרים בהתדיינויות משפטיות, היציבות המשפטית ואמון הציבור במערכת אכיפת החוק נפגעים".אולם מאחורי התועלת המוצהרת, אפשר למצוא מספר בעיות מהותיות. הצעת החוק מנסה להביא למצב בו שופטים לא יוכלו להפעיל שיקול דעת בבחינת ראיות המתקבלות ממכשירי אכיפה, ולמעשה יידרשו לקבל אותן בחזקת ראיות אמינות. מצב זה הוא בעייתי לאור הפגמים שנמצאו בעבר במכשירי האכיפה ובאופן הפעלתם בידי המשטרה.
בתי המשפט ביטלו בעבר לא מעט ראיות שהתקבלו ממכשירי אכיפה שונים. במקרים לא מעטים של עבירות מהירות, הצליחו עורכי דין מטעם הנאשמים לערער על אמינות המכשירים, ובכך להביא לביטול הראיות. מקרים נוספים של ביטול ראיות נוגעים למכשיר הינשוף, המודד את רמת האלכוהול באוויר נשוף.
מופז בעד, זאב נגד
לפני ההצבעה, אמר שר התחבורה שאול מופז: "התיקון המוצע מיועד לתרום ליציבות שיטת המשפט הישראלי בכל הנוגע לאכיפת עבירות תעבורה באמצעות מכשירי אכיפה, ולהבטיח בחינה מקצועית ואמינה של מכשירי אכיפה על-ידי גורם מקצועי אובייקטיבי, ובכך לתרום לאמון הציבור במערכת אכיפת החוק ולהביא לחיסכון בהתדיינויות משפטיות בבתי-המשפט.
"לפי המצב הקיים, נדרשים בתי-המשפט לתעבורה לקבל הכרעות בתחומי האלקטרוניקה, אלקטרו-אופטיקה, טכנולוגיית הלייזר, פיזיקה ותחומי מדע נוספים, שאינם בתחום מומחיותם, כדי להחליט אם נתוני מכשיר אכיפה מסוים שהובאו בפניהם הם ראיות אמינות. נוצר מצב שבו בתי-משפט שונים מכריעים הכרעות שונות, לעתים סותרות, לגבי אותו סוג של מכשיר אכיפה...".
לעומתו, ח"כ ניסים זאב (ש"ס) מתנגד נחרצות: "אני בהלם. יש גבול לדבר הזה, נאשם בא והשופט מתרשם מדבריו שהוא דובר אמת. אז עכשיו על מה הוויכוח? מי דובר אמת? אותו גולם, המכשיר האלקטרוני, שאומר שהייתה מהירות מסוימת, או האיש שאומר: לא יכול להיות, אני לעולם לא נוסע במהירות כזאת, והוא משכנע את השופט באמינותו... השופט רוצה להאמין לנתבע, אנחנו באים ואומרים פה שהוא לא אמין. לא יכול להיות... אני רוצה לומר לכם שמי שמצביע בעד החוק הזה, פשוט עושה עוול להרבה אנשים נאמנים וישרים, שעומדים במערכת המשפט מול שופטים ורוצים להוכיח את צדקתם בעניין...".
לפנייה לכתב/ת 
