שחורים בחאקי

דמיינו לעצמכם שחורים (קרי דוסים) בחאקי, מטבח צה"לי גלאט כשר + משגיח במדים, מפקדים שעברו שיחות מעמיקות עם קצינת ת"ש על צרכיהם המיוחדים של הפקודים שבדרך. בית הכנסת במחנה מצוחצח וממורק ולו"ז התפילות נתלה ליד לוח המשימות השבועי. עכשיו תפסיקו לדמיין, כך נראה בסיס צבאי ערב הגעתם של חרדים לטירונות.

צה"ל, המעוז הישראלי האחרון "נטול החרדים", נכבש. בבדיקה מדגמית שערכתי בקרב שכני ומכרי הצליחו להסתנן פנימה כמה וכמה וכמה חרדים. הם בכל מקום - בחי"ר, ברבנות, במטבחים, עתודאים, מש"קי דת, מורים וסתם "חיילים רגילים" עם כיפה שחורה מסגירה.

אבל האם צה"ל טוב לחרדים? והאם החרדים טובים לצה"ל? זו שאלה שנכון לרגע זה, גם "מקורות צבאיים בכירים", מעדיפים לשמור על עמימות בתשובה.

לידיעתכם, שירות חרדי ממוצע בצה"ל, יש חיה כזאת, מתחיל כמה שנים אחרי 18. בדרך כלל אחרי ישיבה, לפעמים אחרי חתונה ולפעמים גם ילד, שניים או יותר. במסגרת "תורתו אומנותו", החוקית למהדרין (תאשימו את בן גוריון) נמצאים בחורים חרדים רבים, אך לא לנצח. ביהדות החרדית ישנו פלג אחד בלבד בו אי עבודה ולימוד תורה תמידי הוא עקרון מובנה - הזרם הליטאי. כל השאר לומדים מספר שנים בישיבה ובהמשך כשיש כבר ילדים וצריך לפרנס יוצאים לעבודה. והדרך ליגע כפיים חוקי וממוסד שלא על בסיס פרופיל נפשי, כן ניחשתם נכון, עוברת בבקו"ם.

אך בניגוד לפרסומים השכם וערב, עד כמה צה"ל מחכה בזרועות פתוחות למתגייסים עם הכיפה והזקן הסיפורים בשטח מדברים אחרת. "חרדים בפנים" דורשים מהצבא התייחסות והערכות מיוחדת, בסגנון "כמה מנות גלאט נצטרך בגיוס אוגוסט 09?". ונראה שבמסדרונות הקריה עדין לא החליטו האם "שווה" לגייס חרדים לצבא. אפשר לסמוך תמיד על איזה כלכלן שיכריז שקוטג' גלאט עולה לצבא יותר. פמיניסטיות שיעדכנו כי חרדים בצבא מעכבים את שילובן של הנשים, והבלבול השורר בקרב הדרג הפיקודי מצליח לחלחל יפה מאוד לשטח.

אז אם אתה חרדי וחשקה נפשך בשירות צבאי לא קלה תהיה דרכך. שלוש שנים ליוויתי מהצד שירות מלא וסטנדרטי (לא מרשים לי להגיד איפה), כולל כיבוס מדי ב' ספוגי חול וזיעה של מחלקת טירונים, שנה וחצי כחד הורית, מלבד כל שבת שנייה. בזמן ששמעתי "סיפורי חרדים" בצבא, חצי בצחוק חצי בדמע, התגבשו על הדרך כמה תובנות לא נעימות לי אישית, תומכת מוצהרת של שירות צבאי לגברים חרדים: 

א', בחור חסידי מש"ק דת בבסיס צפוני כלשהו, העביר את שירותו הצבאי בין קריאות תמיהה: "מה יש לך שלושה ילדים?". ועד להצהרות אידיאולוגיות בנוסח "עד שהם מתגייסים, הם נהיים ג'ובניקים". המסקנה המתבקשת: דוס בצבא יהיה רק בקרבי. הנחות על בסיס קל"ב עבור חייל עם שלושה קטנים בבית, 'לא ראויות'.

המחוצ'קן בבקו"ם לד', יוצא ישיבה ספרדית, "למה אתה רוצה נח"ל חרדי, צנחנים לא טוב? מה כי משרתות שם בנות?", (חיוך בזווית הפה). "עד שהם מתגייסים הם עושים לנו סדרים, את מי לשים באוהל לידם, מסרבים למדריכת כושר". המסקנה המתבקשת: אי אפשר להיות דוס בקרבי. אם תבקש נח"ל חרדי, אתה אוטומטית פנאט (תחזור לישיבה!). אם תבקש צנחנים חזקה עליך שתהפוך עם הזמן לפנאט של הפלוגה, בכל פעם שתבקש בנימוס שניצל-גלאט, חייך, אכלת אותה.

נ', אכ"א, בצה"ל: "את זה אין צורך לגייס, גם לא את זה וזה. הוא עם יותר מדי ילדים, זה יעלה לצבא כסף, והערימה הזו מעל גיל 27. אני לא מבין למה הם לא נשארים בכולל וחוסכים לנו את הכאב ראש. ר' תביאי את הטפסים של הפטורים ונתחיל להריץ עניינים".

המסקנה מתבקשת: אם אתה חרדי והצלחת לעשות את הבלתי יאומן ולהתגייס לצה"ל, כל הכבוד. אם הסכימו לקבל אותך לשירות מלא,קבל ח"ח! ואם לא, נו טוב, בכל מקרה, שירות או לא, תישאר לנצח "חרדי משתמט". מבולבלים? גם אנחנו!