טיול בשיטפון: לא חייב להיות אסון

שיטפון הוא תופעה של זרימת מים חזקה מנקודה גבוהה לנקודה נמוכה, המקנה אנרגיה אדירה למים. התוצאה היא כמות מים ענקית הזורמת במהירות ובעוצמה וגורפת איתה כל שנקרה בדרכה: חול, חצץ, אבנים, סלעים ואף בולדרים (סלעי ענק). כל אלה זורמים בתוך חתך מוגבל וצר של ואדי עמוק ויוצרים קיר מתקדם של מים שלא ניתן לעמוד בפניו.

שטפונות מתרחשים בעיקר באזורי מדבר, למרות שבאזורים אלו יורד הרבה פחות גשם. לדוגמה, בחיפה יורדים בממוצע 600 מ"מ גשם בשנה בעוד שבמדבר יהודה יורדים 70 מ"מ גשם בלבד - כמות שיכולה לרדת באירוע גשום אחד בצפון.

הסיבה, אם כן, לתופעת השטפונות במדבר היא מבנה השכבה העליונה של הקרקע והרכבה. באזורי המדבר מדובר באדמת לס או קירטון בעלות גודל גרגר קטן ביותר,

ולכן החללים בין גרגירי הקרקע הם זעירים וכמעט שאינם חדירים

למים. ברגע שהקרקע נרטבת סופחים הגרגירים מים, מתנפחים וסותמים לגמרי את החללים. כך הופכת הקרקע אטומה למים, הגשם היורד זורם על פני השטח והמדבר הופך ל"גג רעפים" ענק כשכל כמות המים מתנקזת למקומות הנמוכים, משם לערוצים הקטנים ולבסוף לנחל הראשי. כך נאספות במהירות כמויות אדירות של מים הדוהרות במהירות רבה לנקודה הנמוכה ביותר - ים המלח במזרח או הים התיכון במערב.

בצפון הארץ, לעומת זאת, הקרקע היא בעלת מבנה שונה: הגרגרים גדולים יותר ובעלי תכונות שונות הגורמות לכך שרוב המים נספגים עם רדתם ולא זורמים על פני השטח.

מתי יתחיל שיטפון?

קודם כל, על מנת שיתרחש שיטפון, כמובן שחייב לרדת גשם על אגן הניקוז של הנחל. מעבר לכך, אין לנו ידע מבוסס לפיו ניתן לחזות בהצלחה מתי צפוי לנו שיטפון, מתי תהיה "רק" זרימה ומתי יירד גשם ואפילו חזק ושוטף על אגן הניקוז, ודבר לא יקרה. גם את עוצמת השיטפון ואת אורכו אין באפשרותנו לצפות, מכאן צריכה להיגזר התנהגותנו בעת סכנת שיטפונות. 

אדם שייקלע לשיטפון ייסחף במהירות רבה, ייחבט בחזקה על הסלעים והסיכוי שלו לשרוד קטן ביותר. מכאן אנו למדים שהפעילות החשובה ביותר במצב של שיטפון היא להימנע ממנו ולא לנסות להתמודד איתו.

יש לזכור שהסכנה קיימת רק בתוך זרימת הנחל השוטף. מטר אחד מעל קו המים אין שום סכנה, על כן כל עוד אנו נמצאים מחוץ לזרימת המים אנו מחוץ לסכנה. עם זאת, יש לציין כי פעמים רבות בעת שיטפון וגשם קיימת סחיפה של קטעים שלמים מדופן הנחל אל תוך השיטפון, ולכן יש להתרחק מגדת הנחל.

סכנה נוספת יכולה להיווצר כתוצאה מדרדור אבנים וסלעים, עד לעיתים להיווצאות למפולות של ממש. כדי להימנע מסכנה זו עלינו לעלות לשטח הגבוה ולנוע על קו פרשת מים. או להיכנס לכוך או למערה. 

אל תחשבו לנסות לחצות. שיטפון באזור עין גדי (צילום: רויטרס)

הנחל הזורם מהווה מחסום בלתי עביר חצייה (אם יש מצב חירום ואנו חייבים לחצות את הנחל ראו הנחיות בהמשך) או לתנועה לאורכו. הסכנה המוחשית ביותר היא המצב שבו אנו נעים לפני השיטפון בתוך ערוץ הנחל הראשי ואין באפשרותנו לטפס לצדדים עם הגיע זרם המים. במקרה זה הסיכוי שלנו לשרוד שואף לאפס. גם ניסיון לחצות נחל שוטף יכול להסתיים באסון. הרוב המוחלט של האסונות הנגרמים על ידי שיטפונות מתרחש בעת ניסיונות לחצות נחל שוטף על כביש או דרכי עפר ובד"כ הדבר נעשה ברכב.

עין לא מקצועית לא מבחינה בעוצמת השיטפון. אין אפשרות לזהות מה קורה מתחת למים: חלקי כביש שנסחפו, בורות עמוקים שנפערו או סלעים גדולים הנמצאים מתחת למים, בנוסף, מים רוויים בסחף עוטפים את הגלגלים ומבטלים את החיכוך בין הצמיג לכביש. רכב שנכנס לזרם נתקע בלי יכולת לזוז ממקומו ומתחיל להיסחף בזרם ללא כל שליטה והאסון בדרך.

כאמור, שיטפון יתרחש אך ורק כאשר יורד גשם על אגן הניקוז של הנחל בו אנו נעים. לכן צריך לברר האם גשם יורד או צפוי לרדת באיזור זה. נדע על גשם צפוי על ידי האמצעים הבאים:

• התעדכנות בתחזית מזג האוויר בכלי התקשורת.
  
• שיחה אישית עם החזאי. יש לברר את תחזית מזג האוויר באזור אגן הניקוז של הנחל בו אתם נמצאים. לדוגמא: גשם שוטף יורד בירושלים ואילו באזור ערד השמים בהירים. במצב זה קיימת סכנת שיטפונות בנחל ערוגות בעוד שבנחל צאלים אין שום בעיה.
  
• סופות ברקים ורעמים נראות ונשמעות היטב ביום ובלילה ומשמשות כאות אזהרה.
  
• ניתן לראות אם יורד גשם: קודם כל במקום בו אנו נמצאים או במעלה הנחל. בדרך כלל מדובר בנחלים קצרים יחסית ומנקודת תצפית גבוהה ניתן לראות את המצב. שימו לב: בתוך הנחל כבר אין אפשרות לזהות האם יורד גשם בתחילתו. במידה וזיהינו ענני גשם כבדים וגשם היורד במעלה הנחל (ניתן לזהות גשם היורד ממרחקים על ידי קווים אנכים היורדים מהעננים כלפי מטה, מעין זרימה אנכית של הענן) במקרה זה לא ניכנס לתוך הערוץ, בעיקר אם קיימים בערוץ קטעים מהם לא נוכל להימלט לצדדים.
  
• טיפ חשוב, לנסות לדבר בטלפון עם מישהו המתגורר באזור. למשל, לשוחח עם מישהו שגר בירושלים ולהתעדכן מה מזג האוויר אצלו, זאת כמובן שאגן הניקוז של הנחל בו אתה מטייל כולל את ירושלים.
  

גם לשיטפון פתאומי יש סימני אזהרה. נחל קומראן (צילום: עידו מאור)

אולם, ייתכן מצב של שמיים כחולים ללא ענן ושמש מאירה ומחממת, ובכל זאת שיטפון אדיר יגיע ממעלה אגן הניקוז של הנחל, שם יורד גשם עז (מכאן התפתחו האגדות על שיטפון שמגיע ללא אזהרה גם ביום שמש). במקרה זה יהיו מספר סימני אזהרה מוקדמים:

• רוח - לפני שמגיע שיטפון יעברו בנחל משבי רוח עזים. גוף המים המתקדם דוחף אוויר ויוצר משבי רוח כמו בוכנה ענקית.
  
• רעש - זרם המים הגורף איתו אבנים וסלעים מייצר רעש הנשמע למרחקים, הרעש הולך ומתגבר והופך בלתי נסבל כמעט בעת שהוא מגיע אלינו, הרעש נשמע כרעש של מנוע טנק המתקדם בנחל.
  
• זרימה - יש שיטפונות המתחילים בקיר מים ובעוצמה אדירה, ויש שיטפונות המתחילים בזרם מים קטן שהולך ומתגבר. גם דעיכת השיטפון יכולה להיות פתאומית או להפוך לאט לזרם ההולך ונחלש. יתכן מצב בו שיטפון דועך מתעורר לחיים ושוב מגיע גל שיטפוני, הגלים הנוספים יופיעו ללא התרעה, כך שאם החלטתם לחצות את השיטפון בעת ירידת המים יש להציב תצפית לעבר מעלה הנחל שתתריע על גל מים נוסף שמגיע.
  

במידה וזיהינו את הסימנים הנ"ל יש לעלות באופן מיידי על דופן הנחל (הערה: סכנת השיטפון קיימת רק בנחל הראשי במידה וננוע בערוצים הצדדיים אין סכנה גם אם הערוץ זורם).

איך נזהה אם הוואדי נוטה לשטפונות?

• את הנחל הראשי נזהה על פי סחף המפוזר לאורכו סימן לשיטפון האחרון (בערוצים הצדדיים לא יהיה סחף).
  
• נזהה את הנחל הראשי על פי מבנה השטח.
  
• צמחים מכופפים בכיוון הזרימה.
  
• נזהה במרכז הנחל אדמה סחופה ואבנים עגולות.
  
• נחל שטפוני נקי מצמחים במרכז הזרימה, בעוד שנחל שאינו שטפוני הצמחייה במיטבה גדלה במרכז הנחל.