הסלמה מבוקרת, לפני המערכה הגדולה

ירי הרקטות מעזה על אשקלון הביא את צה"ל לקחת את היוזמה לידיו. ב-48 השעות האחרונות לא חמאס הוא שמסלים את הלחימה וקובע את גובה הלהבות לפי צרכיו ושיקוליו - אלא צה"ל.

המטרה היא ליצור משוואת שחיקה חדשה בין חמאס לצה"ל. כזו שתגבה מחמאס מחיר כבד הרבה יותר בלוחמים ובתשתיות מזה ששילם בעבר, כל אימת שיזם סיבוב הסלמה בטרור הרקטות נגד יישובי הנגב. לא עוד תגובה צבאית ישראלית שעוצמתה נקבעת על-פי עוצמת וקטלניות פגיעות הרקטות החמאסיות בשטח ישראל כפי שהיה עד עתה. גם לא כניסות ויציאות מזדמנות של כוחות קרקעיים לשטח הרצועה והתנקשויות שעיתויין נקבע על-פי זמינותו של מידע מודיעיני 'חם'. כעת עבר צה"ל לניהול לחימה רצופה ושיטתית מהאוויר ומהקרקע עמוק בתוך שטח הרצועה.

זו אמנם לא "הפעולה הרחבה" שמדובר בה רבות בתקשורת. אבל סדר הכוחות שמפעיל צה"ל על הקרקע ובאוויר במסגרת המתקפה גדול יותר מבעבר וכך גם עומק החדירה לצפון הרצועה. יחידות גבעתי והשריון פועלות כעת בין שכונת סג'עייה לפאתי מחנה ג'בליה. אזור זה משמש בסיס פעילות ואימונים עיקרי לזרוע הצבאית של חמאס וממנו משוגרים חלק ניכר מהקסאמים לעבר יישובי עוטף עזה ובעיקר שדרות. המטרה היא לגבות מחיר מצטבר גדל והולך מהזרועות החמושות של חמאס והארגונים האחרים הפועלים בשליחותו ובחסותו מהרצועה. אבל מטבע הדברים גובה פעולה בהיקף ובעומק כזה גם מחיר מכוחות צה"ל. ההכרח לא יגונה.

חמאס לעת עתה לא מראה סימני שבירה אבל כל הסימנים מעידים שהנהגתו לחוצה וחוששת. לכן היא מנסה להפעיל נגד ישראל לחץ בין לאומי באמצעות הצגת מספרים מנופחים של נפגעים בקרב אזרחים שאינם מעורבים בפעילות טרור. כל חמוש בן 15 שנפגע בקרבות הקשים מוצג לתקשורת כ"נער פלסטיני תמים שנפגע מאש צה"ל". גם תינוקת בת שנה, שהפלסטינים עצמם מודים שנהרגה בפיצוץ רקטה בגלל תאונת עבודה מוצגת כקורבן של האש הצה"לית.

המתקפה של צה"ל יכולה להתפתח לשני כיוונים מנוגדים:

1. האפשרות הראשונה - שחמאס, בימים הקרובים, יפסיק כליל, או כמעט לחלוטין, את שיגורי הרקטות מהרצועה ויציע הפסקת אש (תהדייה) מתמשכת באמצעות המצרים. אם כך יקרה, סביר להניח שגם צה"ל יצמצם בהדרגה את היקף המתקפה שהוא מנהל ברצועה.
   
2. האפשרות השנייה: אם חמאס ימשיך בשיגורי רקטות בקצב והיקף הנוכחי - ימשיך צה"ל ויסלים את פעילותו עד למדרגה המקסימלית. כלומר פעולה רחבה בכל שטח הרצועה על-פי דפוס שאינו מוכר לפלסטינים.
   

הזדמנות מדינית לקידום עסקת שליט

ההסלמה המבוקרת יוצרת לישראל גם הזדמנות מדינית. מצב שבו יישובים ישראלים סופגים רקטות וברצועה מתנהלת לחימה בעוצמה גבוהה, מושך את תשומת הלב הבינלאומית ומעניק לישראל הזדמנות להכין את הרקע המדיני הבינלאומי למבצע נרחב. לשם כך נועדו השיחות שניהלו ביממה האחרונה שר הביטחון ברק וראש הממשלה עם מנהיגים ברחבי תבל. גם דחיית ביקורו של ראש המודיעין המצרי, עומר סולימן, הוא חלק מהמערכה המדינית המתנהלת בצד המערכה הצבאית.

המתווך המצרי התכוון לבוא ביום ראשון לשיחות בישראל ובידו הצעה להסדר בין חמאס ישראל, מצרים, הרשות הפלסטינית ואולי גם גורמים אירופים. הצעה זו שנועדה להביא לרגיעה ארוכת טווח נוסחה בשיתוף עם חמאס וכוללת: הפסקת אש ברצועה, שחרור גלעד שליט תמורת עצורים פלסטינים ותנאים לפתיחת מעבר רפיח והסדרת מעבר תושבי הרצועה דרכו (בפיקוח גורמי הרשות הפלסטינית והאירופים).

המכשול העיקרי בדרך למימוש עסקה כזו הוא התנאי שהציב חמאס לפיו תתחייב ישראל להפסיק את פעילותה נגד חמושי חמאס בגדה המערבית. ישראל אינה מוכנה לקבל תנאי זה בשום פנים ואופן כיוון שהפסקת פעולות הסיכול ביהודה ושומרון, תחשוף את תושבי מרכז וצפון ישראל לגל מחודש של פיגועי התאבדות וירי קסאמים. עומר סולימאן יודע זאת והחליט לדחות את ביקורו כנראה מתוך הנחה שחמאס, יסכים לוותר על דרישה זו, אחרי שיותש בקרבות עם צה"ל.

דפוס הפעולה הנוכחי של צה"ל - הסלמה מבוקרת - הוא השלב האחרון לפני המערכה הרחבה. אם המהלך הזה יצליח, הוא ייתר מערכה נרחבת יותר או לפחות יאפשר לדחות אותה לזמן מה. אבל גם אם המהלך הנוכחי לא ישיג את המטרתו, חמאס ובעלי בריתו יוכו ויוחלשו מוראלית ופיזית והשטח "ירוכך" לקראת פעולה רחבה. יישובי עוטף עזה ואשקלון לא עומדים בפני סכנה מיותרת. חמאס משגר ממילא רקטות לעבר יישובי הנגב המערבי ואשקלון שתושביהם נמצאים במצב של כוננות ספיגה מוגברת.

לכן, עדיף לנצל מצב זה לפעולה אינטנסיבית ורצופה של צה"ל במקום להנמיך כעת את גובה הלהבות רק כדי שתושבי יישובי עוטף עזה ואשקלון ימצאו עצמם במצב דומה בעוד כמה ימים או שבועות.

יש שיקול נוסף: דפוס הפעולה הנוכחי אינו מסכן יתר על המידה את גלעד שליט ואת הסיכויים לשחרורו, אלא להיפך. צריך להחזיק אצבעות ולקוות שההסלמה המבוקרת תשיג את התוצאות המקוות. אבל צריך גם להנמיך ציפיות. תוצאות הלחימה הרציפה והאינטנסיבית שצה"ל מנהל כעת לא יראו בתוך יום או יומיים. יעברו עוד שבוע שבועיים לפני שאפשר יהיה לדעת עד כמה הלחץ שמפעיל צה"ל הוא אפקטיבי.