ואם בסיגריה היה שומן חזיר

האם יש בסיגריות שומן חזיר? למרבה הצער, לא. לפחות למיטב ידיעתי. ולמה זה מְצַער? כי לוּ אכן היה בסיגריות חשש רחוק של חזיר, צריכת הסיגריות במגזר החרדי והדתי הייתה יורדת מייד ב-99 אחוז. אך האמת היא שבסיגריות אין חזיר, אלא רק סרטן, ולכן ממשיכים לעשן. רבנים גדולים קבעו כי אסור בשום אופן לעשן סיגריות, בגלל מצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", המחייבת אדם לשמור על בריאותו. אבל הרייטינג של מצוות "ונשמרתם" נמוך הרבה יותר מהרייטינג של איסור אכילת חזיר. וזאת למרות דברי חז"ל, שקבעו כי "חמירא סכנתא מאיסורא" - צריך להיזהר מסכנת נפשות יותר מאשר מאיסור הלכתי.

מעודי תהיתי, מדוע יש מצוות שזוכות לרייטינג גבוה, ואחרות שנזנחות ונשכחות. תשובה אחת היא שמצווה כמו איסור חזיר הפכה לסמל דתי ולאומי, ולכן מוקדשת לה תשומת הלב רבה יותר מאשר למצוות אחרות. תשובה נוספת היא שמצוות "ונשמרתם לנפשותיכם" אינה נתפשת כעניין דתי: היא אנושית מדיי, פשוטה מדי, מובנת מדי. הרמב"ם כבר גינה בחריפות את האנשים החושבים שמצוות הן עניין דתי רק אם אין להן טעם מובן. הרמב"ם כינה את הנטייה הזו: "חולי שמצאוהו בנפשם, ואינם יכולים לבטא אותו, ואינם מצליחים להסבירו" (מורה נבוכים חלק ג פרק נא).

בכל חתונה דתית, מתארגן מניין לתפילת ערבית אחרי החופה. זוהי שעתם הגדולה של יוצאי הסיירות, אשר נדרשים להשתמש במיומנויות הניווט שלהם כדי לקבוע "איפה כאן ירושלים"? פעם הייתי עד למחלוקת גדולה במניין מעין זה בדבר כיוון התפילה. בסופו של דבר, כל המתפללים עמדו להתפלל לכיוון אחד, חוץ ממתפלל עקשן אחד, שעמד מול כולם והתפלל בדיוק לכיוון ההפוך, מאה ושמונים מעלות. ושוב תהיתי: למה אותו אדם חושב שדין דרבנן הקובע את כיוון התפילה, חמור יותר מדין התורה "לא תתגודדו", האוסר על פילוגים ופיצולים?

חבר שלי היה נוכח בבית כנסת, בזמן שהרב המקומי העביר שיעור על הלכות סוכות. הרב הורה למאזיניו שלא יקצצו סכך מעצים שאינם שייכים להם, כגון מגינת השכנים או מגינות ציבוריות. הרב הוסיף והזהיר שאם יעשו כן, סוכתם תהיה פסולה. ידידי ניגש לאחר השיעור אל הרב הנ"ל, ושאל אותו: "מדוע הסתמכת על הנימוק שסכך גנוב הוא פסול; היית יכול בפשטות לומר להם שאסור לגנוב!". הרב חייך וענה לו: "אם הייתי אומר שאסור לגנוב, כל אחד היה מתחיל מיד להסביר לי מדוע זו אינה גניבה: העירייה לוקחת ממנו יותר מדיי ארנונה, והעצים ברחוב לא שייכים לאף אחד אחר, והוא בעצם עושה להם טובה כשהוא מוריד ענפים מיותרים. אם אני אומר להם שהסוכה תהיה פסולה, אף אחד לא יתחכם".

יש משהו בטבע שלנו, שנוטה לייחס ערך דתי רב יותר למצוות מסוימות. אנו מתרשמים יותר מדיני סוכה מאשר מדיני גניבה; אנו מתמסרים יותר לדיני תפילה מאשר לאיסור על מחלוקות. רבי עקיבא אמר שהכלל הגדול בתורה הוא "ואהבת לרעך כמוך"; הלל הזקן אמר שתמצית התורה כולה היא - מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך. ולמרות זאת, אנחנו נוטים להעדיף את המצוות שבין אדם למקום על פני המצוות שבין אדם לחברו. הן פשוט נראות לנו יותר "מצוותיות".

גם בתוך המצוות שבין אדם למקום, אנו מעדיפים מצוות מסוימות על פני מצוות אחרות. אך האמת היא, שעובד ה' שלם צריך להתחייב לכל מצוות התורה. וגם אם לעולם לא יצליח לעמוד בדרישה זו - עליו להמשיך במאמץ האין-סופי הזה, ולהשתדל לקיים את כל מצוות התורה, בלא אפליה. מבחינתנו, לכל המצוות צריך להיות רייטינג של מאה אחוזים.