בית המשפט יכריע: פרחים נדירים או בתים

בית המשפט העליון דן היום (ב') בשאלה האם ימשיכו האירוסים הנדירים לפרוח בגבעות הכורכר של נס ציונה, או שמא יפנו את מקומן לבתים ורחובות. בעלי הקרקע מתנגדים להכרזה על השטח כגן לאומי ודורשים לאשר להם לבנות בו. מנגד טוענים בחברה להגנת הטבע כי מדובר באזור טבע ייחודי ונדיר שהולך ונעלם. בתום הדיון לא התקבלה החלטה ופסק הדין יינתן במועד מאוחר יותר.

מדובר במאבק סביבתי שנמשך כבר כ-15 שנה. על גבעות הכורכר בפאתי נס ציונה פורח אירוס הארגמן - פרח ייחודי לישראל, שאינו פורח באף מקום אחר בעולם, וגם בארץ נמצא בסכנת הכחדה. ריכוזים של הפרח הנדיר מילאו בעבר את מישור החוף אך נעלמו לאחר שהגבעות עליו הם פרחו הפכו לשכונות מגורים. כיום נותרו ריכוזי פריחה באזור נתניה, ראשון לציון ובנס ציונה, אך גם הם מאויימים על ידי הבתים המתקרבים אליהם אט אט. בחברה להגנת הטבע מזהירים כי אם ייעלמו הפרחים הנדירים מישראל, ייכחד הזן לגמרי בטבע.

הולך ונעלם 1. אירוס ארגמן (צילום: עומר גרנות, החברה להגנת הטבע)

מנגד טוענים בעלי הקרקע כי הם מחזיקים בתוכניות נדל"ניות באזור וקיבלו את אישורי הבנייה בשנות ה-90 המוקדמות. אלא שבשל הייחוד של השטח ביטלה המדינה את התוכניות והכריזה על השטח כגן לאומי המיוחד לשימור - צעד שמנע מבעלי הקרקע לממש את זכויות הבנייה שלהם. הבעלים ניהלו מאבק משפטי ארוך כדי לבטל את ההכרזה, ולפני שנתיים דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את דרישתם. הערעור על פסיקה זו הובא היום בפני שופטי העליון.

בשיחה עם ynet סיפר אלון רוטשילד, רכז שמירת הטבע של החברה באזור המרכז, כי תהליכי הפיתוח באזור, לצד נוכחותם של רכבי שטח ומיני בעלי חיים פולשים, כבר הביאו לפגיעה קשה בגבעות ואף כילו מינים צמחים ובעלי חיים. "נותרו רק גבעות כורכר בודדות שעליהן פורח עדיין אירוס הארגמן, ופה מדובר באזור שהוא גן לאומי ואפשר לממש את אפשרות ההגנה", הדגיש רוטשילד.

בחברה להגנת הטבע ציינו מחקרים שמצאו כי אוכלוסיות קטנות ומרוחקות של אירוס הארגמן אינן מסוגלות להתקיים לאורך זמן, והמשך קיומם מותנה בהאבקתם על ידי דבורי בר - כלומר בשטחים פתוחים. "הדבר אפשרי רק אם הריכוזים אינם מרוחקים זה מזה וקיים מרחב רצוף ופתוח בו ישנן דבורי הבר", אמרו.

הולך ונעלם 2. גבעות הכורכר של נס ציונה (צילום: דנה גיא, החברה להגנת הטבע)

"בשנות המאבק הארוכות המצב של השטח הידרדר מאוד", הדגיש רוטשילד. הוא הסביר שמשום שהשטח אינו מוכרז כגן באופן סופי ורשמי, אין לרשות הטבע והגנים די סמכויות אכיפה ופיקוח בו. "זה שטח שאינו יודע לשמור על עצמו. יש חצי מיליון אנשים שגרים מסביב", אמר רוטשילד.

במסגרת מאבק החברה להגנת הטבע הוקם לפני למעלה מעשור "פורום גבעות הכורכר" - התארגנות של תושבי האזור שהתגייסו למאבק. הגרעין הקשה בפורום מונה כעשרה תושבים, בהם פרופ' ניר אוריון, מהמחלקה להוראת מדעים במכון ויצמן.

בסוף השבוע האחרון, במסגרת פעילותם המשותפת של החברה ותושבי הפורום, בשיתוף רשות הטבע והגנים ועיריית ראשון לציון, הגיעו כ-15 אלף איש לסייר בגבעות, לחזות בפריחת האירוסים (שנמצאים כעת בשיא פריחתם) ולחתום על עצומה נגד הבנייה במקום.

"אם בית המשפט העליון יאשר את פסיקת בית הדין המחוזי, ויבטל את זכויות הבנייה בגן הלאומי, על מנהל מקרקעי ישראל לקחת אחריות ולהקצות את הקרקע בניהולו (שליש מהשטח - י.ע-ד ) לטובת הציבור", אמר רוטשילד. במידה והתרחיש האופטימי יתרחש לדבריו, הרי שלאחר מכן ראוי להעניק פיצוי ליזמים על בסיס ערך הקרקע בגן לאומי.