"לחיים בים יש קסם מיוחד"

אילן בן-טוב, איש היי-טק המתגורר באשדוד, מתגעגע לימים בהם העיר היתה פראית יותר ובשטחים הטבעיים שלה ניתן היה לראות בעלי חיים רבים. את ילדותו בילה בעיקר בקירבת הים. "שחיתי וצללתי צלילה חופשית בכל רגע פנוי, אבל רק אחרי תום השירות הצבאי, גיליתי את נפלאות הצלילה האמיתית", הוא מספר. "צללתי מספר שנים בלי לתעד אף חוויה ורק אחרי צלילה באיים המאלדיבים, כשפגשתי בכריש אפור ואף לא אחד לא האמין לי, זה נתן לי מוטיבציה להתחיל בתחביב חדש".

 

בן-טוב (42) התנסה אומנם בצעירותו בצילום פילם של בעלי חיים, אך לפני כחמש שנים, החליט לרכוש מצלמה דיגיטלית לצילום תת-ימי ומאז הוא נדבק בחיידק. מה שהתחיל בצלילות באילת בסופי שבוע, הפך במהרה לתחביב העיקרי. "להבדיל מצלמים תת-ימיים שנחשבים לציידים ותרים אחרי בעלי חיים קטנים וגדולים כאחד, אני אוהב להסתובב בים ולאסוף חוויות. אני שייך לזן המלקט", הוא מציין. "אחת הסיבות העיקריות שלי לצילום הוא שבתום חופשה או צלילה, יש תענוג גדול להתרפק על אותם רגעים מהנים שמחזירים אותי בשניה לחוויה".

 

מפגשים מחוייכים עם אריות ים

 

לפני כשנה וחצי הגשים בן-טוב חלום והגיע לאיי גלפגוס. "זה גן עדן עלי אדמות לכל חובב עופות ים, אריות ים וכרישים", הוא נזכר. "היה לי העונג לצפות בגור שיונק מאימו ממרחק קרוב, בלהקות עצומות של עשרות אלפי ציפורים שבות לאיים ללינת לילה, אבל המפגש המהנה היה בעיקר בים. קשה לי להאמין שחיות כה מסורבלות ביבשה כמו אריות הים, הופכים בן רגע ליצורים חיננים וגמישים מתחת למים".

 

מפגשים עם כרישי פטיש וצבי ים ירוקים בכמויות גדולים עדיין מעלים חיוך על פניו. התחום החביב עליו בצילום תת-ימי הוא צילום המאקרו. "אני אוהב להתקרב לבעלי החיים, אך מדובר בצילום שמצריך סבלנות, עין טובה והיכרות עם הסביבה התת-ימית", מסביר בן-טוב. "סרטנים לדוגמא, נחשבים לטריטוריאליים מאוד ויש להם אזורי מחייה קבועים, בהם הם מצליחים להסוות את עצמם, כך שצריך לדעת להיכן להסתכל".

 

אחד מבעלי החיים האהובים עליו במיוחד הוא הדיונון. "כל מפגש עימם הוא מיוחד במינו וחיכיתי להם זמן רב, עד שהבנתי שכדאי לעשות זאת, מומלץ לפגוש אותם בלילה. הם נמשכים לאור חזק", הוא מגלה. "גם תמנונים הם יצורים מרהיבים והתמזל מזלי, לפגוש אחד מהם בדיוק ברגע בו הוא התכנס לתוך קונכיה וניסה למשוך קונכיה נוספת, כדי להגן על עצמו. הרגעים הקטנים האלו מרגשים מאוד ונותנים חשק להמשיך הלאה".

 

צלילה עם מודעות לטבע

 

לדבריו, הצילום תת-ימי דורש מהצלם לא רק יכולת צילום טובה, אלא גם כישורי שחייה, איזון ונשימה. "ברגע שאתה צולל מיומן טוב יותר, כך גם תקרין רוגע כלפי בעלי החיים סביבך.

אם אתה מתנשף ומתוח, הם ירגישו את זה מהר מאוד. גם הדג הכי איטי במים ישחה יותר מהר ממך וצריך להכיר במגבלות וביכולות", מתוודה בן-טוב.

 

"אין טעם לרדוף אחרי דגים. אחד הדברים שאני מקפיד עליהם הוא הימנעות מפגיעה בסביבה ובבעלי החיים. דבר שלא הייתי מודע לו בעבר. אם יש לי איזור בו אני מתכנן לצלם ואין לי איך לאזן את עצמי, אני מוותר על הצילום. זו מודעות שהולכת ונרכשת עם הזמן".

 

עשרים שנה חלפו מאז שהחל לצלול לראשונה והוא מודה שכל כניסה לים, מרגשת כמו בפעם הראשונה. "לחיים בים יש קסם של כוכב אחר, הם שואבים אותי אליהם", הוא מסכם ומקווה כי יוכל בעתיד להכיר את העולם של בעלי החיים באינדונזיה. "כשאני פוגש בעל חיים נדיר ומצליח לתעד אותו, זו תחושת סיפוק נפלאה שגורמת לי להסתובב ימים רבים עם חיוך על הפנים".