ביקורת משחק: Devil May Cry 4

מקום לא רע

ציצים גדולים ומקפצים לבחורות, חרבות ענק ללוחמים, המון קתדרלות וארמונות להרוס ואינספור שדים ובני-שדים לרסק ולקצץ – העולם של Devil May Cry 4 הוא מקום לא רע לבלות בו כמה ימים של אקשן מהיר, בעיקר אם אתם יפנים.

ליפנים יש פינה חמה בלב לגיבורים שלא היו מצליחים למצוא עבודה אפילו בטלנובלה ישראלית: צעירים, אבל עם שיער כסוף. מדברים כמו גבר-גבר, אבל לא הולכים מכות ואין להם שרירים. ומה הקטע של החרבות שיותר גדולות מהשחקן עצמו? אתם מנסים לפצות על משהו? כי אם כן, אני יכול להעביר אליכם עשרות אימיילי-זבל שמבטיחים לפתור בדיוק את הבעיה שלכם, בלי ניתוח.

גיבור חדש וצעיר, עם יד מיוחדת

בניגוד לפרקי הסדרה הקודמים, בכיכובו של מכסח-השדים דאנטה, הגיבור של "שד עשוי לבכות ארבע"

Devil May Cry 4 ‏ (Vgames)

1

2

3

4

5

6

7

הוא בחור חדש בשם נירו. כנראה שהמפתחים דאגו קצת מתגובת המעריצים, כי נירו נראה ומתנהג בדיוק כמו דאנטה, רק צעיר יותר בעשר שנים. הם אפילו מתלבשים אותו דבר, ושניהם נושאים חרב כל כך גדולה עד שהיא מאיימת להסתיר את השמש ולהביא לעולם עידן-קרח חדש.

אולי כדי להדגיש עד כמה השניים דומים, בפתיחת המשחק שני הגיבורים נלחמים דווקא זה בזה, בשלב שמלמד אותנו כמה מהלכים בסיסיים עם החרב, תזמון קפיצות והתחמקויות, ושימוש בנשק האולטימטיבי של נירו – יד הימנית, המכונה Devil Bringer.

קרבות אוויר

"מביאת השדים" היא בעצם יד שדית בעצמה, אשר מסוגלת לתפוס מרחוק אוייב ולהביא אותו קרוב-קרוב כדי לקבל בתחת. כי, למרות שנירו מצוייד באקדחים שנראים יעילים, הם לא מסוגלים לגרום נזק לעכבר, ותמיד צריך לשלוף את החרב ולהתחיל לקצץ בנטיעות.

עדיף גם לנהל את הקרבות באוויר, כי משום מה לאוייבים קל מאוד לפגוע בנו על הקרקע, אבל ברגע שאנחנו קופצים לגובה יכולות הטיווח שלהם נפגעות במיידי. אולי הם מסתנוורים.

וכך, פחות או יותר, עובר לו כל המשחק. אנחנו נכנסים לחדר, החדר ננעל בעזרת וילונות קסומים (כן, אני לא צוחק), ומתמלא בכמה מפלצים שצריך לאחוז בהם ולשספם, חזור ושסף, לפני שניתן יהיה להמשיך הלאה. הנוסחה הזו מצליחה מאוד בתקופה האחרונה, עם God of War 2 המופתי ו- Ninja Gaiden Sigma, אבל ל-"שד עשוי לבכות 4" יש כמה יתרונות ייחודיים שהופכים אותו למשחק כייפי לרוב אורכו.

עוד ב-Vgames: 

• הביקורת של God of War 2 (ציון: 96)
  

• הביקורת של Ninja Gaiden Sigma (ציון: 85)
  

גברים כצ'אק, נשים כפאמלה

בונוס ראשון הם קטעי הוידאו. יש הרבה מהם, וכולם עשויים לעילא ולעילא באיכות שלא מביישת סרט קולנוע - קצביים, מלהיבים ומלאי אקשן. את הביצוע הטכני המושלם מקלקלים הדמויות והדיאלוגים הזוועתיים, שמזכירים סרט פעולה סוג ל', שזה הרבה יותר גרוע מ- ז', ויגרמו לכל בחורה מהוגנת שאני מכיר להביט בשאט-נפש על הגבר שלה, ששוב פעם משחק בשטויות של מתבגרים.

למשל, כל הגברים במשחק מדברים כאילו הם רק עכשיו חיסלו את צ'אק נוריס, ואילו לכל הגברות יש ציצים שלא היו מביישים את פאמלה אנדרסון, והן לא עושות הרבה חוץ מלהזיז אותם ממקום למקום. שזה לא כזה נורא, בעצם, אבל קצת מטופש, בעיקר כשהבחורה הראשית, החברה של נירו, מסתירה אותם היטב תחת לבוש של דוסית מבני-ברק – כולל הפאה. תגיד לי, נירו, לא יכולת להתאהב בלוחמת-החתולית-בעלת-מחשוף-הענק שמסתובבת באיזור?

• לשם ההשוואה, קבלו את 10 הדמויות הממוחשבות הכי טובות במשחקי אי פעם.
  

הכי טוב שיש - הקרבות 

בכל זאת, כדאי מאוד לצלוח את העלילה ואת הדיאלוגים כדי להגיע לחלק הטוב באמת של המשחק – הקרבות. God of War 2 אולי מרשים ומגוון יותר, אבל נירו ודאנטה עושים לו בית ספר כשזה מגיע לניהול קרבות מעניין ומאתגר. סדרת Devil May Cry ידועה לשמצה ברמת הקושי שלה, וגם הפעם היא דורשת תזמון מדוייק וקומבואים לרוב, אך המפתחים השכילו להוסיף כל מיני טריקים להקלה על שחקנים חדשים.

אפשר, למשל, לבחור ברמת קושי קלה יותר מהרגיל, ואפשר גם לבקש שהמשחק יבצע חלק מהקומבואים אוטומטית. מעבר לזה, כשהמשחק מזהה שאתם מתים יותר מדי פעמים בקרב, הוא מוריד את הקושי של האוייבים באופן אוטומטי. נחמד מצידו.

שדרוגים מגניבים במיוחד

מנגנון הקרבות המשובח הוא הגורם האמיתי לכך שהמשחק הזה מהנה רוב הזמן, ואפילו משתפר ככל שהוא מתקדם וככל שאנחנו משדרגים את הנשקים והיכולות שלנו.

בערך בשני-שליש הדרך תזכו לגלם את דמותו של דאנטה עצמו, מה שישנה מאוד את צורת הלחימה,

 ויהפוך אותה דומה מאוד לזו של Devil May Cry 3 (לדאנטה אין יד "מביאת-שדים", אבל חרב בגודל של פסל החירות יש גם יש). דאנטה גם זוכה לכמה שדרוגי נשקים מגניבים ברמות-על, אבל אני לא אקלקל לכם את ההפתעה. תסמכו עלי, הם מגניבים אש.

לאחר שסיימתם את המשחק, מה שאמור לקחת לכם כ-15 שעות, אפשר לחזור ולשחק בו ברמת קושי גבוהה יותר. בכל פעם שתסיימו תיפתח רמת קושי עוד יותר גבוהה, למי שהוא מופרע באמת – עד שש רמות קושי(!).

יש גם הרבה אתגרים נוספים במהלך המשחק, כמו למצוא את כל המחבואים של המטבעות ולהשלים את כל המשימות הסודיות (שרובן קשות בהרבה מהמשימות הרגילות). אפשר גם לנסות ולהשיג ציונים גבוהים יותר במשימות הרגילות, שיאפשרו לכם לשדרג את הנשקים אפילו יותר.

לא ממש "הדור הבא"

בכלל, "שד עשוי לבכות 4" לא מרגיש כמו משחק מ"הדור-הבא", אלא כמו אותו משחק מוכר, רק משודרג גרפית. בקלות הוא היה יכול לצאת לפלייסטיישן 2, בגרסה שנראית קצת פחות טוב, אבל עובדת בדיוק אותו דבר. וזה די מאכזב, למען האמת.

השורה התחתונה

Devil May Cry 4 לא יאכזב את מעריצי הסדרה לרגע. הוא טיפה יותר קל מהרגיל – אבל עדיין מאתגר, בעיקר עבור שחקנים חדשים, ויש מספיק רמות קושי מתקדמות. עלילה משעממת, דמויות מטופשות במיוחד והעדר דמיון

 בעיצוב הסביבות פוגמים בהנאה, אבל מערכת הקרב כייפית ועמוקה, הבוסים מאתגרים ומעוצבים היטב, וככל שמתקדמים במשחק ההנאה רק מתגברת. מומלץ בעיקר לחובבי הז'אנר, ולמי ששיחק ב- God of War ומחפש משהו באותו סגנון, אבל קצת יותר קשה.

עוד ב-Vgames:

Metal Gear Solid 4 מגיע ב- 12 ביוני

בקרוב: הפלייסטיישן 3 במבצע חדש

ביקורת: Silent Hill Origins

הטוב

• מערכת הקרב הכי מגוונת ועמוקה בז'אנר
• שש רמות קושי, שמבטיחות אתגר אינסופי בעצם
• סרטוני קישור רבים ומושקעים במיוחד
  

הרע

• לא ממש משחק של "הדור הבא"
• למרות מה שרשום על העטיפה, אין באמת אונליין בעל משמעות
• דמויות מגוחכות ודיאלוגים גרועים במיוחד
• זמני טעינה - לא הגיע הזמן להפטר מהשטות הזו?
  

והפנדורה

• חוץ מחרבות בגודל היקום, לקראת סוף המשחק מקבלים כמה משדרוגי הנשקים הכי מגניבים שראינו מזה זמן רב.