גרג לוגאניס פותח את הראש - וזוכה בזהב
הרגעים הגדולים: קופץ המים הטוב בכל הזמנים הגיע לסיאול 88' בידיעה שהוא נושא את נגיף האיידס. במוקדמות הוא פגע עם הראש במקפצה ולא דיווח לרופא שעליו לשים כפפות, בגמר הוא שמר על התואר. סדרת אגדות אולימפיות, פרק ראשון
באולימפיאדת סיאול, אחת הצבעוניות והמרתקות בהיסטוריה, זכה מט ביונדי בשבע מדליות בבריכת השחייה, קריסטין אוטו גרפה שש מדליות זהב באותה בריכה (כנראה בעזרת לא מעט חומרים אסורים), בן ג'ונסון שבר את שיא העולם ב-100 מ' לפני שנתפס על שימוש בסטרואידים ו'הרקולס הקטן', מרים המשקולות נעים סולימנגולו, הביא לטורקיה מדליית זהב ראשונה מתוך השלוש שיאסוף בקריירה מפוארת.
אבל אולי יותר מהכל, זכורה סיאול בזכות רגע אחד ב-19 בספטמבר 1988. הענף: קפיצות למים. הספורטאי: גרג לוגאניס. האירוע: הקפיצה התשיעית של לוגאניס במוקדמות התחרות מ-3 מטרים. זו לא היתה אמורה להיות קפיצה מסובכת במיוחד. לוגאניס, שב-1982 קיבל את הניקוד הגבוה בהיסטוריה על קפיצה של 3.5 סלטות, ניסה הפעם 2.5 סלטות, אבל בדרך למים משהו השתבש.
גרג לוגאניס בסיאול. הקופץ הטוב ביותר (צילום: אימג'בנק / GettyImages)
האמריקני הגיע לדרום קוריאה עם שתי מדליות זהב מלוס אנג'לס 1984. אבל הוא הגיע לאולימפיאדה עם מידע נוסף, אותו חלק רק עם רופאו ועם מאמנו - הגילוי שהוא נושא את נגיף האיידס. באותה תקופה - לפני החשיפה של מג'יק ג'ונסון והמוות של הטניסאי ארתור אש ומנהיג להקת 'קווין' פרדי מרקורי - האיידס היה עדיין מחלה לא כל כך מוכרת, ובעיקר מאוד מפחידה.
לוגאניס, אחרי התייעצות עם רופאו הפרטי, החליט לא לפרוש מספורט מקצועני כדי לנסות לשמור על התואר האולימפי שלו. ואז הגיעה הקפיצה התשיעית. האמריקני לא התרחק מספיק מהמקפצה, פגע בה עם הראש וחדר למים שותת דם. "ברגע הפגיעה, הייתי בשוק", אמר אחר כך לוגאניס. "אני חושב שהגאווה שלי נפגעה יותר מכל דבר אחר".
"רציתי להזהיר את הרופא, אבל הייתי משותק"
בעקבות הפגיעה, החתכים בראשו של לוגאניס נתפרו, והוא חזר לבריכה 35 דקות אחר כך, כדי להשלים את המוקדמות. הטעות, הפציעה וההלם לא הפריעו לו לקחת את הזהב בקפיצות מ-3 מטרים, לזכות שבוע אחר כך בתואר האולימפי ב-10 מ' ולהשלים דאבל היסטורי שני ברציפות בקפיצות למים.
לוגאניס בדרך למקפצה: הייתי בפאניקה (צילום: אימג'בנק / GettyImages)
שש שנים אחר כך יצא לוגאניס מהארון וב-1995, בתכניתה של ברברה וולטרס, הוא עשה את הצעד המשמעותי מכולם והצהיר כי כבר בסיאול הוא היה נשא איידס. "הייתי בפאניקה מוחלטת ודאגתי שאולי אגרום נזק למישהו", כתב לוגאניס באוטוביוגרפיה שלו 'לשבור את הקרח'. "רציתי להזהיר את ד"ר ג'יימס פפר, שטיפל בפציעה שלי בלי כפפות, אבל הייתי משותק". "הכל התערבב לי - האיידס, ההלם והבושה של פגיעת הראש במקפצה". למרבה המזל, הרופא נבדק ונמצא כי הוא אינו נושא את נגיף האיידס.
התפריט אחרי הפרישה: אולימפיאדת ההומואים וכתיבת ספרים
לוגאניס זכה ללא מעט ביקורת על החלטתו לא לחשוף כי הוא נשא איידס עוד לפני המשחקים (כמו שעשה מג'יק ברגע שנודע לו כי הוא נשא את הנגיף), אבל אחר כך
מומחי איידס קבעו כי הפציעה שלו בכל מקרה לא סיכנה מתחרים אחרים.
האיש שכבר בגיל 16, באולימפיאדת מונטריאול 1976, זכה במדליה אולימפית (כסף), סיים את הקריירה עם 47 תארים לאומיים ועם התואר הבלתי רשמי 'קופץ המים הטוב בכל הזמנים'. אחרי הפרישה, הוא השתתף באולימפיאדת ההומוסקסואלים והלסביות וגם כתב מספר ספרים. האחרון שבהם - המדריך למאמצי כלבים. כנראה שיש חיים גם מחוץ למים, עם איידס ובלעדיו.