חצי נלסון

פורמולה 1 היא עסק משפחתי. ראלף שומאכר אמנם לא דגדג את השיאים של אחיו מיכאל, אבל ברור שמשהו בגנטיקה עבד לטובתו; ז'אק וילנב זכה בתואר העולמי כמה שנים אחרי שאביו ז'יל, מהנהגים הנערצים בהיסטוריה, נהרג על מסלול המירוצים; דיימון היל, אלוף העולם ב־1996, הוא בנו של גרהאם היל - האלוף ב־1962 וב־1968; ולא נשכח גם את מריו אנדרטי, אלוף הפורמולה 1 ב־1978, שבנו מייקל היה אלוף האינדי 500.

בעונה שעברה הגיע תורו של ניקו רוזברג להתמודד עם הצל הענקי של אביו, קקה רוזברג, אלוף העולם ב־1982 - וגם העונה הנוכחית, שתיפתח ממש בעוד כמה ימים במלבורן, אוסטרליה, מאובזרת בשני בנים־של. הראשון הוא קזוקי נקג'ימה בן ה־23, הנהג החדש של קבוצת ויליאמס ובנו של סאטורו, עמיתו של איירטון סנה האגדי בקבוצת לוטוס בשנות ה־80. השני, והסיבה האמיתית לכל ההקדמה הזאת, הוא נלסון פיקה ג'וניור. או שבעצם לא ג'וניור: הוא מתעקש שלא להוסיף את הכינוי הזה לשמו. אבל אם תרצו לקרוא לו נלסיניו, שזה "נלסון הקטן" בפורטוגלית, יש מצב שהוא יענה לכם.

חוץ מזה שהוא בנו של אחד מגדולי נהגי המירוצים בכל הזמנים, נלסיניו פיקה הוא גם החבר החדש בקבוצה של פרננדו אלונסו. הוא מסומן כהבטחה הכי גדולה מבין הרוקיז של העונה החדשה, והוא לא מסתיר את זה שיש לו כוונות להיות אלוף העולם בעתיד הלאו דווקא רחוק. עכשיו תיזכרו לרגע בעונה שעברה, תתרכזו ברוקי לואיס המילטון, ותחשבו על קרב הדמים שלו עם אלונסו. מתחיל להיות מעניין, נכון?

נאה דורס

בואו נחזור שנה אחורה, לאירוע הצגת המכונית החדשה של מקלארן. כשאלונסו התייצב שם, הוא לא תיאר לעצמו שדווקא לואיס המילטון - בחור מבויש, ואז עדיין אלמוני, שניצב לידו וליד המקלארן הכסופה - יהפוך מהר מאוד לאויב הכי גדול שלו. הספרדי נחת בקבוצה על מצע של 30 מיליון יורו, עם הילה של אלוף עולם, בשעה שהיריב הנצחי שלו מיכאל שומאכר ניסה לתרגל סטטוס של נהג בפנסיה; את המילטון הוא אפילו לא ספר. אז כן, אלונסו ידע שמקלארן היא הקבוצה הכי אנגלית שיכולה להיות. הוא גם ידע שהמילטון סופר־מוכשר, ושהבוס רון דניס מטפח אותו מאז שהיה בן 12. אבל עוד באירוע בוולנסיה, לפני שהעונה יצאה לדרך, כל הפרטים האלה נראו לו חסרי משמעות. מי בכלל חשב אז שהילד יקרא תיגר על האלוף כבר מהמירוץ הראשון, ויגרום לו להצטער שהוא נולד?

"נלסיניו פיקה אולי מוכשר פחות מלואיס המילטון, אבל זה לא אומר שום דבר לגבי האפשרות שיהיה בעתיד אלוף עולם"

אבל קרה מה שקרה, ואלונסו תלה את המפתחות של מקלארן מיד בסוף העונה. זה היה מהלך צפוי; הוא אף פעם לא הבין את פילוסופיית הניהול של רון דניס, שלפיה אסור להעדיף נהג אחד על פני אחר בקבוצה. נכון שלפעמים זה עובד, בעיקר כשיש פער והיררכיה ברורים בין הנהגים; אבל לפעמים זה מתפוצץ, כמו שדניס כבר למד מהעימות החזיתי בין איירטון סנה לאלן פרוסט בתחילת שנות ה־90 - ובדיוק כמו בשנה שעברה במקרה של אלונסו והמילטון.

ככה יצא שאחרי שנה אחת בלבד במקלארן חזר אלונסו לקבוצת רנו, שבה פרח ואיתה לקח את שתי אליפויות העולם שלו. זה היה הצעד הנכון מבחינתו. למעשה זאת היתה האופציה היחידה שנותרה לו, אחרי שההצטרפות לפרארי הפכה לבלתי אפשרית (לפחות עד 2010, ובמיוחד אחרי זכייתו של קימי רייקונן באליפות העולם). פלאביו בריאטורה, הבוס הגדול של רנו, שמח לקבל בחזרה את הבן האובד, למרות שזה נטש אותו שנתיים לפני כן בשביל הכסף הגדול של מקלארן. רק שהוא הכין לבן השב הביתה הפתעה קטנה: במקום לקבל כנהג שני בקבוצה איזה מתלמד שיעשה את העבודה השחורה כשצריך, הוא קיבל על הראש את הגירסה הברזילאית של לואיס המילטון. באסה.

אלא שאלונסו לא נולד שלשום. כנהג הבכיר בקבוצה הוא דרש עדיפות, ולמרבה הפלא גם קיבל. לא שהוציאו על זה הודעה לעיתונות, חלילה; זה גם לא פוליטיקלי־קורקט, וגם לא ממש חוקי. ואיך בריאטורה הסביר את זה? האמת, בלי הרבה מאמץ. "מה שקרה בעונה שעברה במקלארן לא יקרה ברנו", הוא אמר בחודש שעבר, עם תחילת המבדקים לעונה החדשה. "נלסיניו הוא בחור צעיר ואינטליגנטי, ולהיות בקבוצה אחת עם אלונסו זה הזדמנות גדולה בשבילו. חוץ מזה, אני לא רון דניס".

לא מבינים? אז הנה, באדיבותי, התרגום המלא: "אנחנו ברנו נותנים עדיפות לנהג הבכיר אלונסו, לא כמו האנגלים הטמבלים. נלסיניו יודע שכדאי לו להיות ילד טוב, כי הוא צעיר וזאת רק העונה הראשונה שלו. אם הוא יתנהג יפה, פרננדו אפילו יעזור לו. חוץ מזה, אני לא דביל כמו רון דניס".

גם אלונסו נתן פרשנות למצב, ואפילו לא נזקק לשירותי תרגום: "אין שום דבר מוזר בחוזה שלי, אבל אם אנשי הקבוצה יעשו שיפור מסוים במכונית, הוא קודם כל ייעשה אצלי ורק אחר כך במכונית של נלסיניו". ולמען הסר ספק, הוא הוסיף ש"אני מכיר מצוין את פלאביו בריאטורה. הוא תמיד יעזור לנהג שיש לו יותר אפשרויות לנצח". וואלה, באמת מעניין לאיזה נהג הוא התכוון.

עכשיו, צריך להבין משהו: מה שלואיס המילטון עשה בעונה שעברה היה חסר תקדים. להוציא מקרה אחד בכל ההיסטוריה של הפורמולה 1, לא נראה נהג בעונה ראשונה שנאבק על האליפות וכמעט זוכה בה - ויותר מזה, מפגין שחצנות וחוסר כבוד כלפי נהגים מבוגרים ומנוסים ממנו. לא איירטון סנה (שסיים את העונה הראשונה שלו במקום התשיעי), לא מיכאל שומאכר (מקום 14 בעונת הבכורה), לא פרננדו אלונסו (רק מקום 23, מה אתם יודעים) - אף אחד מהם לא שם כזה זין בכזאת הפגנתיות מהרגע הראשון. רק פעם אחת זה כן קרה: ב־1996, כשז'אק וילנב בן ה־25 התמודד על התואר ראש בראש עם חברו לקבוצת ויליאמס דיימון היל, עד המירוץ האחרון של העונה. אלא שווילנב, בניגוד להמילטון, לפחות התנהג כמו ילד טוב.

נלסיניו פיקה אולי מוכשר פחות מלואיס המילטון, אבל זה לא אומר שום דבר לגבי האפשרות שיהיה בעתיד אלוף עולם. ובכל מקרה, לא מדובר כאן בסתם בחור נאה; מדובר בבחור נאה ועשיר ומפורסם שיש לו את כל מה שצריך כדי להפוך לדבר החם הבא, רק שזה ייקח עוד איזה שנה־שנתיים. בינתיים הוא ינסה לעשות עונת בכורה טובה בקבוצה שאין לה כמעט שום סיכוי להתמודד על המקומות הראשונים.

עוד לפני הניסיון הזה, ובעצם עוד לפני שקיבל את הג'וב ברנו, נלסיניו הדגיש שוב ושוב שעם כל הכבוד לאבא שלו, הוא רוצה שישפטו אותו רק לפי הביצועים על המסלול.

וזה לא דבר פשוט, לשכוח את אבא שלו.

בלי לערב הורים

נלסון פיקה האבא, בנו של שר הבריאות לשעבר בממשלת ברזיל, זכה שלוש פעמים באליפות העולם בפורמולה 1. פעמיים בקבוצת ברבהאם, בשנים 1981 ו־1983, ועוד פעם בוויליאמס ב־1987. שנתיים לפני כן, ב־25 ביולי 1985 (ודווקא בגרמניה), נולד בנו נלסיניו. את השנים הראשונות בילה ג'וניור עם אמו ההולנדית סילביה במונקו, בנפרד מאביו. הוריו התגרשו די מהר, וכשהיה בן שמונה הוא עבר לברזיל לחיות עם אביו. "אפשר להגיד שהם חלקו אותי ביניהם", הוא סיפר פעם. "כשגדלתי קצת והתחלתי ללכת לבית הספר, אמא החליטה שעדיף שאחיה בברזיל כדי ללמוד את השפה ולהכיר את אבא".

הדבר הראשון שאבא עשה היה לקחת את הילד למסלול הקרטינג, שם הוא למד את יסודות הנהיגה כמו רוב נהגי המירוצים הברזילאים. כשהיה בן 16 הוא עבר לסבב הפורמולה 3 הדרום אמריקאי. כעבור שנתיים, כשהיה ברור שמדובר בכישרון־על, הוחלט לשלוח אותו לאירופה. ככה הגיע נלסיניו לאנגליה והצטרף לקבוצת "פיקה ספורטס" ששייכת לאביו. ב־2004 הוא זכה באליפות פורמולה 3 הבריטית, שזה אחלה הישג לנער בן 19 וחודשיים.

ב־2006 פגש נלסיניו את לואיס המילטון. שני הנהגים הצעירים נאבקו במשך עונה שלמה על אליפות ה־GP2, ובסופו של דבר הקדים האנגלי את הברזילאי בפוטו־פיניש. אבל גם בלי עזרים אלקטרוניים היה ברור ששניהם נועדו לגדולות, ושהפער ביניהם קטן מאוד.

אם ממשיכים את ההשוואה בין השניים, צריך להביא בחשבון עוד נתון משמעותי: המילטון זינק מה־GP2 ישר למגרש של הגדולים, ונלסיניו לעומתו העביר את העונה הקודמת כנהג השלישי של רנו. זה אומר שבלי לתפוס יותר מדי כותרות ובלי להכניס את עצמו ללחצים היסטריים, נלסיניו הפך בעצם לנהג פורמולה 1. במשך העונה שעברה הוא למד להכיר את הקבוצה שלו, את הסבב, את תנאי העבודה - והכי חשוב, את כל המסלולים. המילטון פגש בעונה שעברה הרבה מסלולים לראשונה בחייו, מה שרק מעצים את ההישג שלו.

ועוד דבר על המילטון - בכל המירוצים בעונה שעברה הוא היה מוקף בבני משפחה. תמיד ראו את אביו עומד לצד המכונאים בפאדוק ומביט במסכים; הוא תמיד היה הראשון לברך ולחבק את הבן המוצלח אחרי כל ניצחון. אצל נלסיניו זה לא יעבוד ככה. "אני מעדיף לשמור על מרחק מאבא ומיתר בני המשפחה", הוא אומר. "המסלול הוא המשרד שלי, ואף אחד לא מביא את ההורים למשרד שלו".

ולא שהוא מסתייג ממי שעשה אותו. להפך: "אבא עזר לי המון בתחילת הדרך", הוא מוסיף, "ואחר כך במעבר לפורמולה 3. אבל בהמשך, בעיקר אחרי שעברתי לאנגליה, העזרה הכי גדולה שלו היתה בכל מה שמסביב לספורט - באדמיניסטרציה, בארגון העסקי של הקריירה שלי. הוא נתן לי כמה טיפים לא רעים בכל מה שקשור למסים ודברים כאלה".

אז נלסיניו לא רוצה את אבא יותר מדי קרוב, אבל זה לא כל כך יעזור לו. מבחינת פיקה סניור, השאיפה הכי גדולה היא לעזור ליורש להשאיר פס לכל הענף. וכשהג'וניור מצטנע, האבא מצהיר ש"הוא יותר טוב ממני. אני משוכנע שהוא יצליח בפורמולה 1, והוא מספיק טוב בשביל להיות יום אחד אלוף עולם". והוא מתכוון, אגב, שהיום הזה יגיע כמה שיותר מהר. מצידו כבר השנה. למשל, כשבריאטורה ואלונסו דיברו על כך שפרשת המילטון לא תחזור על עצמה בעונה הקרובה ברנו, ורמזו שנלסיניו הוא "בחור אינטליגנטי", אבא אמר: "שישכחו מזה. נלסיניו לא מתכוון לוותר על אף מירוץ".

גם בשנה שעברה ראו את אבא מסתובב במוסך של רנו. לא בשביל לרחרח קצת דלק; הוא פשוט מנצל את ההזדמנות לחזור לעניינים אחרי הרבה שנים שעשה לביתו, כלומר עשה כסף. הרבה מאוד כסף - מה שכמובן ריפד לג'וניור את השלבים הראשונים בקריירה.

אפרופו שלבים ראשונים, גם פיקה סניור התחיל במירוצי קרטינג; גם הוא עבר בגיל צעיר לאנגליה כדי להתחשל ולצבור ניסיון בסדרות המשניות; וכשחתם על החוזה הראשון שלו בפורמולה 1 בקבוצת ברבהאם, גם הוא שימש כנהג שני (של ניקי לאודה, בשעתו אחד השמות הגדולים בסבב ואלוף עולם לשעבר). עכשיו, אני לא מת על הקלישאה עם התפוח והעץ, אבל דבר אחד ברור: נלסיניו נפל קרוב יותר מששת התפוחים האחרים של נלסון פיקה.

סמוק ובטוח

כן, לנלסיניו יש משפחה לא קטנה. שניים מששת האחים שלו גם ניסו את מזלם כנהגי מירוצים, אבל לא היו מספיק טובים. "אולי זה מקרי שרק אני, היחיד שנושא את השם הפרטי של אבא, הצלחתי להיות נהג מירוצים", מתפלסף הג'וניור. ואם זה אומר משהו, אז גם האח הכי קטן, מרקו בן השמונה, התחיל לפני שנה לעשות רונדלים במסלול הקרטינג.

האבא שלהם, בכל מקרה, עוד לא הפסיק. בגיל 56 הוא עדיין תחרותי כמו ילד בן 16. לפני שנתיים הוא השתתף ב"מירוץ אלף המייל" בסאו פאולו, ואפילו ניצח. כשהוא יצא מהקוקפיט של האסטון מרטין 9DBR, קרוע מהתחת, הוא הבטיח ש"זאת הפעם האחרונה בחיים".

"נותר לקוות שהוא ישאיר את הבושה מחוץ למסלולי הפורמולה 1 של העונה הנוכחית, וילמד מהמילטון איך להביא לאלונסו את הסעיף"

והחיים האלה, כמו שכבר הבנתם, לא היו רעים. כשפיקה סניור לא החליף נשים כמו מכוניות משומשות הוא העביר את הזמן במטוס הפרטי, ביאכטה, או בדברים אחרים שאפשר לעשות אם גרים במונטה קרלו. בהיבט הזה, נלסיניו הוא ההפך הגמור. אמנם גם לו יש מטוס פרטי, אבל הוא גר באוקספורד הכפרית והמנומנמת, ובלילות הוא בעיקר ישן. "גם אם הייתי רוצה לנהל חיים של פלייבוי", הוא אמר לא מזמן, "לא הייתי מסוגל. אני אפילו לא יודע על מה מדובר בדיוק. אולי אני צריך להתלוות פעם לנהג פורמולה 1 כדי לראות איך זה עובד".

בקיצור, נלסיניו פיקה הוא בנאדם צנוע. בשנה שעברה, כשעדיין היה הנהג השלישי של רנו, ערך איתו כתב של ה"גארדיין" ראיון בכורה. הכתב היה מופתע כשנלסיניו התחמק מהמבט שלו, זז באי נוחות בכיסא והסמיק כמו מלח שיכור. אבל הבחור לא שתה כלום - הוא סתם ביישן. עכשיו רק נשאר לקוות שהוא ישאיר את הבושה מחוץ למסלולי הפורמולה 1 של העונה הנוכחית, וילמד מהמילטון איך להביא לאלונסו את הסעיף. אחרת נשתעמם רצח.