ביניש: ייתכן שפרידמן פועל ממניע אישי

גזרת הקרבות המילוליים בין נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, לבין שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, מתלהטת מחדש. ביניש אומרת לבטאון לשכת עורכי הדין כי אינה פוסלת אפשרות ש"פרידמן פועל ממניע אישי". שר המשפטים הגיב על הדברים: "גם הצלחה בתפקיד יכולה להיחשב מניע אישי".

ביניש מאשימה גורמים בעלי עניין במסע מכוון נגד בתי המשפט: "הדברים שמתפרסמים בשנה האחרונה על בתי המשפט והפגיעה הנטענת באמון הציבור בבתי המשפט, אינם אקראיים. הם מסע מכוון של הרבה גורמים אינטרסנטיים בעלי עוצמה, שחוברים יחדיו, כל אחד מאינטרס שלו. אצל חלקם מדובר באינטרס פוליטי, אצל חלק זה אינטרס של מי שמערכת החוק אולי נראית לו כפוגעת בו או מסכנת אותו".

היא נשאלה השר פרידמן הכל אישי? הכל מתחיל בכך שאדם קרוב לו לא מונה לעליון? "התשובה לא בידיי. אני לא יכולה לשלול שיש מניע אישי ואני לא יכולה לאשר שיש מניע אישי. זה לא נראה לי כהמצאה דמיונית לאור כל ההתרחשויות, אבל אני לא יודעת. אני רוצה לומר שהשר מבטא עמדות מקצועיות שהוא ביטא אותן גם קודם לכן. אבל לא בעוצמה כזאת ולא במעורבות כזאת. הוא חולק על דברים מסוימים, פסקי דין של בית המשפט, השקפות של בית המשפט, זה לא מהיום. הוא חלק עלינו בעבר אבל הוא לא נתן לכך ביטוי בעוצמה הנוכחית שאתה מדבר עליה. זה נכון". 

כשאתם מדברים, מרגישים משקעים אישיים?

"שיחותינו הן מאוד ענייניות, אבל אין ספק שבאווירה הלעומתית הקיימת שיתוף פעולה אינו קל".

כשאומרים מניע אישי בקשר בין ביניש לפרידמן מתכוונים בעיקר לנילי כהן, ידידה אישית של פרידמן שהיתה מועמדת לכהן בבית המשפט העליון שבסופו של דבר לא נבחרה בגלל התנגדותה הנחרצת של הנשיאה דורית בייניש. סוגיה זו הובילה למשבר ביחסים בצמרת מערכת המשפט.  

על השאלה אם היא מצליחה לעבוד עם פרידמן ולקדם דברים, השיבה: "לא מספיק. פה ושם קידמנו בכל זאת מינוי שופטים ביחד. אבל מבנה המערכת בנוי על ניהול משותף, והחיכוך הזה עם גורם פוליטי שמופקד על המערכת הוא פרובלמטי ביותר. גם הנשיאים שמגר וברק דיברו על הצורך בעצמאותה של המערכת השיפוטית וניתוקה מהמערכת הממשלתית, על הצורך לשמור על שלוש רשויות נפרדות.... אין ספק שהיום המעורבות הלעומתית של השר מאוד מאוד מכבידה על היכולת לנהל את המערכת כמו שהייתי רוצה".

גם ביניש סבורה כי יש צורך ברפורמה בבתי המשפט: "בבית המשפט העליון יש כיום קרוב ל-12,000 הליכים בשנה. כ-5,000 מתוכם הם תיקים עיקריים, ערעורים (היתר תיקי דן יחיד, בקשות, רשות, ערעור, מעצרים). זה המון. זה לא מתקבל על הדעת בית המשפט העליון לא בנוי לעסוק בכל-כך הרבה ערעורים. אני בהחלט חושבת שאנחנו צריכים רפורמה מבנית בדמות ערכאה רביעית של בית משפט לערעורים, כערכאת ביניים בין המחוזי לעליון".

לדברי ביניש, "זה ייתן אפשרות יותר טובה לבדוק ערעורים, מפני שזה יתפזר בין יותר שופטים. וזה ייתן אפשרות לבית המשפט העליון לדון, כשהוא נותן רשות ערעור, בעניינים המשפטיים החשובים המתעוררים במהלך הדיון בערעורים. בארה"ב בית המשפט העליון דן ב-80 תיקים בשנה. זו לא השאיפה שלי. אבל אם אני אסיים את תפקידי והמשימה הזאת של רפורמה מבנית בבתי המשפט תושג, אני אראה בזה הישג גדול".