חרוצות? יש נמלים שחושבות רק על עצמן
מחקר אירופי מנפץ את המיתוס רב השנים לפיו הנמלה היא סמל החריצות, שיתוף הפעולה ושיוויון הזכויות. אך מתברר שישנן נמלים "מיוחסות" מבחינה גנטית, ש"מרמות" את המערכת כדי להבטיח שצאצאיהן יהפכו למלכות פוריות ועצלות - ולא לפועלות עקרות
ד"ר ביל היוז מהמכון למדעי הביולוגיה באוניברסיטת לידס ופרופ' ג'ייקובס בומסמה מאוניבריסטת קופנהגן טוענים שגילו כי ישנם נמלים בעלות יכולת "לתחמן" את המערכת ולהבטיח כי הצאצאים שלהן יהפכו למלכות פוריות - ולא לנמלים פועלות עקרות.
"התיאוריה המקובלת היא כי המלכות הופקו אך ורק דרך הטבע – ישנם זחלים שזכו למזונות מסויימים במטרה לקדם את ההתפתחות שלהם ולהפוך אותם למלכות, ולמעשה לכל הזחלים יש את האפשרות הזו", הסביר היוז. "ביצענו מספר בדיקות DNA שבחנו את 'טביעות האצבע' של חמש מושבות נמלים גוזרות-עלים, וגילינו שהצאצאים של מספר אבות היו בעלי סיכויים גדולים יותר להפוך למלכות מאשר אחרים.
ה"מיוחסות" דואגות לשמר את היתרון היחסי שלהן (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
"הנמלים הללו נושאות גן או מספר גנים 'מלכותיים', שהעניקו להן יתרון לא הוגן. הגנים איפשרו להן לרמות את אחיותיהן שדואגות לכלל ולא לעצמן, ומנעו מהאחרות את הסיכוי להפוך למלכות".
מה שמשך את תשומת ליבם של החוקרים היה הנדירות של הקווים הגנטיים ה"מלכותיים" בכל מושבת נמלים. התברר להם שהנמלים הנושאות את אותם גנים מסתירות את העובדה הזו מאחיותיהן. החוקרים סבורים שההסבר הוא שלו היו אותן תכונות "מלכותיות" ידועות באופן גלוי לכלל הנמלים, הן היו מתנגדות לאותן נמלים עם "דם כחול" כדי לוודא שכל צאצא יוכל להפוך למלכה - ולא רק צאצאי אותן "משפחות מיוחסות".
רמייה, הסתרה ושחיתות - לא ממש מודל לחיקוי
היוז משער כי הזכרים הנושאים את הגנים ה"מלכותיים" הצליחו להתפתח ולהפיץ את הגנים שלהם במושבה מבלי להתגלות. ""השכיחות של הקווים הגנטיים ה'מלכותיים' היא למעשה אסטרטגיה אבולוציונית, שנועדה לרמות ולהימנע מדיכוי של אותן מאסות של נמלים הפועלות יחד - אך למעשה מנוצלות".
מספר פעמים בשנה מפיקות מושבות הנמלים זכרים ומלכות חדשות, שעפות מן המושבות כדי למצוא זכרים ולהתרבות. אותם זכרים מתים זמן קצר לאחר ההזדווגות, והנקבות ממשיכות במסען למצוא מושבות חדשות "למלוך" עליהן. מטרת החוקרים היא לבדוק האם יש לאותן זכרים "מיוחסים" אסטרטגית הזדווגות, שתבטיח את שמירת "הייחוס המשפחתי" כדי לשמר את יתרונם של צאצאיהם, ולהבדיל אותם משאר הנמלים "הפשוטות".
אך כבר עתה מוכיח המחקר כי הנמלים, שעד כה היו סמל ומופת לשיתוף פעולה ושיוויון זכויות, למעשה אינן כה מושלמות. "כשחוקרים את המבנה החברתי של חרקים דוגמת נמלים ודבורים, במרבית המקרים ההיבט של שיתוף הפעולה בתוך החברה שלהן הוא הדבר הבולט הראשון", סיכם היוז.
"עם זאת, כשבוחנים את הנושא לעומק אפשר לראות את העימותים ומעשי הרמייה. עד כה חשבו כי הנמלים היו יוצאות מן הכלל מבחינת השיתוף שלהן, אך הניתוח הגנטי שלנו הוכיח כי גם החברה שלהן נגועה בשחיתות".
לפנייה לכתב/ת 
