עצוב לראות צימר סגור

לא רק תושבי שדרות נפגעים ממטחי הקסאמים. גם היישובים והקיבוצים הנמצאים בטווח הירי (ההולך וגדל) מעזה, מרגישים על בשרם את המציאות הבלתי אפשרית שנכפתה עליהם. הדבר נכון שבעתיים כשמדובר לא רק בשגרת החיים היומיומית ביישובים המאויימים, אלא גם ביחס לו הם זוכים מצד כל מי שלא מתגורר באיזור. גם כאשר הם מנסים להמשיך בחיים כרגיל, עד כמה שניתן, מוצאים את עצמם הישובים בטווח הירי מבודדים מהעולם. אף אחד פשוט לא רוצה להתקרב אליהם.

מיותר לציין כי המצב גורם לפגיעה אנושה גם בענף התיירות, עליו נשענים ישוביים רבים במידה כזו או אחרת. "אנחנו בהפסדים של מיליונים", אומר יצחק אבו, מנכ"ל ענף התיירות של קיבוץ ניר עם, הסמוך לשדרות, אשר נפגע מהקסאמים. "יש בקיבוץ מלונית אירוח כפרי עם חדרים ברמה הכי גבוהה בנגב. בתוך הקיבוץ נמצא מוזיאון המים שעוסק בהתיישבות ובביטחון הנגב. כבר שישה חודשים לא התארח אצלנו אף אחד. בעבר היו לנו אורחים קבועים שהיו מגיעים כל שנה בפסח, ובשנתיים האחרונות הם הפסיקו לבוא. לדעתי, זו תהיה השנה השלישית שלא נארח אף אחד בפסח".

צימר דרומי עומד בדד (צילום: לילית נגר)

"שנים אנחנו מארגנים פה אירועים משפחתיים גדולים, שבת חתן וחגיגות בר-מצווה, אבל בתקופה האחרונה יש ירידה של 50% בהזמנות" אומרת יהודית הופמן, מנהלת בית ההארחה של קיבוץ עלומים. "אצלנו לא היו נפילות קסאמים בינתיים, והחיים ממשיכים כרגיל. מי שכבר מגיע לכאן יוצא מרוצה מאוד, הבעיה שמעט מדי מגיעים".

המדינה מתעלמת

יתכן שההחלטה שהתקבלה השבוע בוועדת הכספים תשנה את פני הדברים, אבל אבו והופמן טוענים בתוקף שעד עכשיו, בכל הנוגע לפיצוי מהמדינה, פשוט לא היה עם מי לדבר. "פיטרנו חצי מהעובדים שעסקו באירוח הכפרי של הקיבוץ", אומר אבו. "כשפנינו למדינה בבקשה לפיצוי הם הפנו אותנו לרשות המסים שנתנה לנו סכום מגוחך שלא מתחיל לכסות את ההפסדים. ההיגיון שלהם אומר שאם אין לנו אורחים, אז אין לנו הוצאות חשמל ומזון, ולכן אנחנו לא מפסידים. אבל מה עם כל ההוצאות הקבועות וההשקעה?" הופמן אומרת שהיא שומרת את כל מכתבי הביטולים וממתינה שהממשלה תקבל החלטה גורפת בעניין.

"אני לא כמו הקיבוצים", אומר אביגדור שטרמר, בעל הצימרים "כאן פקאן" במושב תקומה. "יש לי בסך הכל שלושה צימרים בבעלות פרטית וכל הפסד פוגע ישירות בכיס שלי. כבר כמעט שנתיים שאנחנו מרגישים את הפגיעה. אם פעם היה מלא באופן קבוע, אז היום אם מגיע מישהו פעם בשבוע זה נחשב לשבוע מוצלח. שר התיירות היה כאן במושב ולא הציע שום פתרון, מה גם שאין לי בכלל דרך להוכיח את ההפסדים שלי".

גם שטרמר לא מרגיש שהוא זוכה לתמיכה מצד גורם כלשהו. "כשהגיעו תושבי המרכז לקניות בשדרות במסגרת המבצע שהיה לפני כמה שבועות, היו כאן כמה זוגות שבאו להתארח ולהביע סולידריות. אבל זה היה פעם אחת ונגמר. זאת למרות שלא היתה במושב שלנו אפילו נפילה אחת. גם לארגון בעלי הצימרים אין יותר מדי להציע. אמרו לי שאם יהיו לי בעיות עם לקוחות הם יעזרו לי, אבל אין לקוחות, אז אין בעיות".

איך יוכיחו את ההפסדים? קיבוץ עלומים (צילום: צביקה בלומשטיין)

מיכל עוזיהו, רכזת תיירות נגב ברשות לפיתוח הנגב, מסכימה עם שטרמר לגבי הבעייתיות שקיימת בהוכחת הפסדים. "הרבה מהייזמות התיירותית לא יכולה להראות פגיעה ברווחים לעומת השנה שעברה, או בגלל שמדובר בעסקים חדשים, או בגלל שהאירוח הכפרי הוא רק נדבך אחד מתוך כמה פעילויות רווחיות שיש למשק מסויים, ואז קשה לאמוד את גודל ההפסד".

גם עוזיהו לא חוסכת ביקורת על אזלת היד של הממשלה בסיוע לתושבים. "יש תחושה שיישובי עוטף עזה לא נמצאים בתחום העניין של המדינה. במקום להקצות תקציבים שיחזקו את רוחם של התושבים, הכל נכנס לסחבת בירוקרטית שתוקעת את הסיוע. חשוב להבין שהנזק לתיירות הוא לטווח ארוך. ביישובי הפריפריה אין הרבה אופציות תעסוקה מעבר לתיירות, ואם היא תתרסק אנחנו נראה אנשים נופלים למעגל של מצוקה."

לבד במערכה

אבל מעבר לנזק הכלכלי, יש ביישובים תחושה שהם פשוט נעזבו לבדם במערכה. "בעבר היו מגיעים אלי בכל שנה לחצר שבעים חברים וקרובי משפחה, כדי לחגוג את יום העצמאות. עכשיו הם לא מתקרבים לפה, ומבחינתי זה נצחון של החמאס", אומר אבו. "כמה שאני מנסה להסביר לאנשים שהחיים פה נמשכים, זה לא עוזר. בכלל, יש תחושה שהקיבוץ מדלדל. כבר שנתיים לא נולד פה ילד, אז מי צריך הוכחה יותר מזה?"

"כבר שנתיים שלא נולד בקיבוץ ילד". צפון הנגב (צילום: טל שגיא)

הופמן טוענת שגם התקשורת אשמה בהפחדת הציבור. "בעלומים עדיין לא נפלו קסאמים, אבל קרו מקרים שבתקשורת דווח כאילו נפלו פה טילים. התקשורת מאוד אוהבת לנפח דברים והבעיה שזה מרתיע אנשים. הנה, למשל, היינו מצפים מהציבור הדתי-לאומי שגר בשומרון שייתגייסו עבורנו ויבואו לעשות כאן שבתות. למרות שפנינו ופרסמנו לא היתה כל היענות. בדרך כלל דתיים מתגייסים לעזור ועכשיו לא, אני לא יודעת להסביר את זה".

קשה להוציא מבעלי התיירות הכפרית תחזית אופטימית לגבי המצב, עד כדי כך שבחלק מהמקומות העדיפו לא להתראיין לכתבה מתוך רצון שלא להתעסק בנושא הכאוב. רק אביגדור שטרמר מצליח לסכם בנימה חיובית. "לברוח מפה אנחנו לא נברח, אף אחד לא יעזור לך אם אתה לא עוזר לעצמך".

תגובת מנהלת אגף תיירות כפרית במשרד התיירות, חנה קורן: "הפיצויים ניתנים לפי התקנות המוסדרות של המדינה ונמצאים בסמכות הבלעדית של משרד האוצר ורשות המסים. למרות שלמשרד התיירות אין סמכות לתת פיצויים, הצעתי את עצמי ככתובת לפניות, ועד היום לא קיבלתי שום תלונות או פניות לפיצויים".

תגובת דוברת רשות המיסים, עידית לב-זרחיה (שניתנה לפני החלטת ועדת הכספים): "בעלי האירוח הכפרי לא נמצאים כקטגוריה נפרדת משאר בעלי העסקים האחרים. עד היום ניתן פיצוי על חודשיים מתוך כל שנת 2007, וכיום מונחת על שולחן ועדת הכספים הצעה לפיצוי על כל התקופה בשלושה מסלולים שונים. חייבים להבין שהחודשיים עליהם כן פיצינו היו חודשיים בהם פיקוד העורף הכריז על מצב ביטחוני מיוחד ולכן יכולנו לפצות. מעבר לזה, אנחנו לא יכולים להחליט שרירותית שהמצב קשה ולכן צריך לתת פיצוי".