דו"ח: הקרקע בנמל חיפה מזוהמת בדלק

כ-6 מיליון ליטר של דלקים שונים מזהמים את הקרקע ומי התהום באזור נמל חיפה - כך עולה מסקר שבוצע על פי דרישת המשרד להגנת הסביבה במתחם נמל הדלק בעיר. בשיחה עם ynet העריך רוברט ראובן, מנהל מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה כי מדובר בזיהום מי התהום הגדול מסוגו בישראל כיום. במקביל לפעולות השיקום המתגבשות כעת במשרד, הבהיר ראובן כי למשרד אין כוונה "לעבור על כך בשתיקה".

זיהום חמור. מתחם תש"ן בנמל חיפה (צילום: מתי אלמליח)

הזיהום החמור התגלה בסקר קרקע ומי תהום שבוצע במתחם של חברת תשתיות נפט ואנרגיה (תש"ן). לאחר מספר אירועים של זיהום ים בדלק, ולאחר שבמהלך עבודות חפירה במקום התגלה דלק צף על מי התהום מלווה בריח חריף, הורה המשרד להגנת הסביבה לחברה לבדוק את הקרקע ומי התהום במתחם.

הממצאים של סקר הקרקע היו מדאיגים: בקרקע נמצאו סולר, מזוט קל, מזוט כבד ואף בנזין - שמקורו ככל הנראה מתחנת דלק הפועלת במתחם הנמל. במשרד ציינו כי סקרי הקרקע בוצעו בשנת 2007, וכי בשלב זה ניתן להעריך כי נפח הנפט החופשי שצף על פני מי התהום עומד על כ-6,560 מטרים מעוקבים (כ-6 מיליון ליטר). 

ראובן, מנהל המחוז, העריך שהדליפות במקום החלו כבר לפני שבע או שמונה שנים, והביע תמיהה כיצד זה לא אותרו עד כה. "מדובר בכמות עצומה של דלקים", אמר ראובן, "אני לא מבין איך לא שמו לב לכך. כנראה שבמשך השנים לא נבדק מאזן החומר של החברה".

השיקום ייארך שנים

מתחם תש"ן בנמל חיפה מחולק לשלושה חלקים מרכזיים. בחלקו הראשון ממוקמת מערכת המיכלים, בהם מאוחסנים דלקים שונים. בחלקו השני ממוקם אתר הפריקה של המיכליות ובשלישי - בו אותר הזיהום - ממוקם מסדרון הצנרת, המחבר בין חוות המיכלים למזח הדלק. "לאחרונה בוצעו במתחם השלישי חפירות תשתית ולפתע פרצו שם ריחות קשים מאוד", הבהיר ראובן.

תמונת המצב העגומה שהתגלתה בנמל חיפה אינה משתפרת גם כשבוחנים את אפשרויות השיקום באזור. אנשי המקצוע במשרד מבהירים כי בשלב הראשון הטיפול בזיהום יחייב שאיבה מסיבית של הנפט החופשי שזרם לאזור, אולם תהליך זה ייארך ככל הנראה זמן רב. "יצטרכו לחפור בארות שדרכן יישאבו הדלקים" הסביר ראובן.

"בשל חומרתו, הטיפול בזיהום ייארך זמן רב", אמרו במשרד. לשם המחשה, עבודת הטיפול בזיהום במתחם הרכבת שבחיפה, בו אותרו כמיליון ליטר סולר, צפויה להימשך כשנתיים. במשרד ציינו כי לאחרונה ביצעה תש"ן את מרבית הקידוחים הנדרשים לצורך השאיבה מחוות המכלים, וכי כעת נמצאים בשלב של תיכנון מערך השאיבה ותפעולו השוטף.

במחוז צפון של המשרד אמרו כי בימים אלו הם מכינים תכנית אכיפה נמרצת כנגד תש"ן וכן כנגד מזהמים פוטנציאליים נוספים שנמצאים בסמיכות לחוות המכלים, בשל זיהום הקרקע באזור. "אנחנו לא נעבור על כך בשתיקה", אמר ראובן.

המשרד: אין לנו יכולת לפקח על הצנרת

ובכל זאת, הזיהום הנוכחי, המתקיים באופן פרדוקסלי ממש מתחת לאפם של אנשי המשרד להגנת הסביבה בחיפה, מותיר כמה שאלות פתוחות: כיצד במתחם שעיסוקו דלק אין ביקורת תקופתית של המשרד להגנת הסביבה בקרקע ובמי התהום - שהייתה מגלה את הדליפות מוקדם יותר; מדוע אין חיוב של החברה לדווח באופן שוטף על כמויות הדלק - כדי לוודא שאין דליפות; ומדוע אין חיוב של החברה לדפן את הקרקע בבטון?

ראובן משיב: "הדליפה אירעה מהצנרת שבשימוש החברה. לנו אין שום אפשרות לפקח על הצנרת, רק להם". הצנרת והמיכלים בהם זרמו הדלקים הם לדבריו "מתקנים ישנים מאוד", והמשרד להגנת הסביבה אינו נוהג לפקח באופן רציף אחר הפעילות המתבצעת בהם.

באשר לשאלה מדוע לא דורש המשרד להגנת הסביבה דיווחים תקופתיים מצד החברה, ענה ראובן: "עד כה הם לא היו מחוייבים להעביר לנו נתונים באופן תקופתי, אלא רק בשעת ביצוע עבודות. עכשיו אנחנו בוחנים מה ניתן לעשות בנושא ובכוונתי לבדוק את כל 'הריקבון' שהתגלה שם (במתחם)".

תש"ן: אנחנו לא אשמים

מחברת תש"ן נמסר בתגובה: "מדובר בפעילות שגרתית שמבצעת החברה מזה זמן, תוך תאום מלא בינינו לבין רשות המים והמשרד להגנת הסביבה. בניגוד למצוין אין כל סכנה בחדירת דלק למי תהום.

הפעילות המתבצעת על ידי תש"ן נעשית בשל זיהומים שהינם פועל יוצא לפעילות בתי הזיקוק, שתפעלה את חוות מיכלי הדלק במשך שנים ארוכות, עד אמצע שנות ה-90'". בחברה הציגו מסמכים של המשרד להגנת הסביבה המצביעים לדבריהם על דליפות מחווה זו בזמן שהמתקן היה באחריות בתי הזיקוק. "משהחלה תש"ן במהלך השנים האחרונות לבדוק את מצב הקרקע במקום, ואכן נמצא שיש דלק בקרקע, הכינה החברה תוכנית מסודרת לביצוע סדרה של קידוחים ושאיבות על מנת להביא לתיקון המצב. כאמור, תוכנית השאיבות אושרה והיא מתבצעת כסדרה".

מבתי הזיקוק נמסר כי את כל השאלות הנוגעות לממצאים שנתגלו בעקבות הקידוחים שנעשו לאחרונה בשטח נמל הדלק יש להפנות להנהלת "תשתיות נפט ואנרגיה", אשר היא האחראית לניהול ופיקוח של המתקן זה עשרות שנים.

עו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין", אמרה בתגובה: "יש לתהות כיצד הגענו למצב שבו לא נערך באזור כה רגיש ניטור באופן קבוע ולא הוטלה חובה שכזאת ברישיון העסק ולא ננקטו הליכי אכיפה וצעדי מנע לזיהום מן הסוג הזה.

"הזיהום ממחיש את הנחיצות שבחקיקת חוק שיקום קרקעות אשר נותן מענה לבעיית האחריות ומימון הליכי השיקום הנדרשים בזיהום קרקע ומים מן הסוג הזה. המקרה חושף את אותם היבטים אשר היום לא ניתן להם מענה משפטי מספק והסדרים וולונטריים, אין בהם כדי לספק תשובה ראויה למפגעים בהיקף שכזה", דברי איסר-איציק.