משפחת גילת שולחת גלויה מניו המפשייר

נעים להכיר, משפחת גילת

מה אנחנו עושים בחו"ל? עמרי נשלח לשליחות של כמה שנים מטעם חברה ישראלית לחברת הבת בניו המפשייר. הילה מטפלת בליר ובודקת מחירים בקניונים באיזור, וגאיה הולכת לגן ומלמדת את שאר המשפחה אנגלית.

מתי ואיך הגענו לכאן? הגענו לשליחות לפני פחות משנה. ודאי חלק מהקוראים מגחכים וחושבים לעצמם "שמענו עליהם. כל היורדים מתחילים בזה שהם באים לכמה שנים..." אבל אנחנו בהחלט רציניים לגבי החזרה. כיף לגור קצת בארה"ב ולקבל טעימה מתרבות אחרת, אבל לבסוף המדינה הכי טובה לגור בה היא ישראל (על כל צרותיה).

למה אנחנו הכי מתגעגעים? בעיקר למשפחה, שאמנם מגיעה לבקר מדי פעם, ולכלבה רנה שאנחנו רוצים עדיין להביא לפה. חוץ מזה לדברים הקטנים: ללכת ברגל ממקום למקום (המקום בנוי לתזוזה במכונית בלבד), לקחת את גאיה לחברה בהתראה של פחות משבועיים, לתחושת השכונה בבנימינה וכמובן, למזג האוויר הישראלי. גם לאופי הישראלי אנחנו מתגעגעים. בפרט: לחספוס ולחוסר הנימוס הישראלי - עודף הנימוס האמריקאי יכול להוציא אדם מדעתו, ליכולת הישראלית לעגל פינות - המרובעות האמריקאית אכן מוציאה אדם מדעתו. 

מתגעגעים לספונטניות, לחספוס ולמזג האוויר הישראלי

מה גורם לנו להרגיש ישראלים? לראות "כוכב נולד" ו"ארץ נהדרת" במחשב, לבדוק באמצע ישיבה כמה יצאה הפועל ירושלים ביול"ב, להרגיש גאווה שהאמריקאים העתיקו מאיתנו את "בטיפול", לחפש שעות בסמטאות בוסטון את המכולת שסיפרו לנו עליה שמוכרת שקדי מרק אסם ושוקולד פרה, להסתכל ב-NBC ולנסות להחליט מי עדיף לישראל (הילארי או אובאמה), להסביר לאמריקאים מה הם עושים לא טוב בעיראק (כי לנו הרי יש נסיון בזה), לשתות את הקפה האמריקאי המגעיל ולמלמל "ככה מכינים קפה? מה נהייתם? אשכנזים?", לשמוע "רכבת לילה לקהיר" באוטו בקולי קולות עם חלונות פתוחים, ובעיקר להתבונן בשעשוע בהתנהלות המצחיקה של האמריקאים ולהרגיש גאה שאני ישראלי!

חמש המלצות על העיר שלנו

1. שופינג: בניו המפשייר אין מע"מ, מסיבה שלא ממש הבנו, כך שהכל עולה יותר זול פה מאשר במדינת מסצ'וסטס. נשואה נמצאת על הגבול בין שתי המדינות (בצד הניו-המפשייריני) ולכן קמו בה המון מרכזי קניות על הגבול.

2. בילוי רטוב: במושגים ישראלים יש פה חורף בערך תשעה חודשים בשנה כך שאין הרבה הזדמנויות לילדים להנות מפעילויות מים. אחת האופציות הטובות הוא פארק קוקו-קי (Coco-Key) הנמצא בעיר Danvers, מרחק שעה מנשואה. זהו פארק מים שנמצא בתוך מבנה סגור, יש בו כמה מגלשות מים לא רעות בכלל, שני אזורים גדולים לילדים, נהר אבובים, בריכה וג'קוזי למבוגרים. מומלץ להזמין כרטיסים מראש כי מספר המקומות מוגבל (אפשר גם להשיג דילים טובים יחד עם לילה במלון הצמוד).

3. טבע: לניו המפשייר יש ים הנמצא מרחק שעה מנשואה, אבל הוא תמיד קר וסוער כך שבקיץ אנחנו הולכים להשתכשך באגמים (בארץ היינו חובבי ים גדולים). יש המון אגמים גדולים במרחק קצר מנשואה, ברובם יש חוף עם "חול ים" וכולם נקיים, שקטים  ומאוד יפים. אנחנו התאהבנו באגמים, בעיקר בגלל שהם רדודים ומחוסרי גלים (טוב לילדים) וכמובן לא מלוחים. בחורף חלק מהאגמים הופכים למשטחים להחלקה על הקרח. 

קשה שלא להתאהב באגמים 

4. בילוי: צ'אנקיס הוא בית קולנוע מיוחד, שבו יושבים בכורסאות מסביב לשולחן וניתן להזמין ארוחות מהמלצריות שמסתובבות בין הצופים. איכשהו זה עובד.

5. בשלג: נשואה מכוסה בשלג בערך מאוקטובר ועד מרץ. יש המון אתרי סקי טובים מרחק כשעה ממנה, שאפשר גם להחליק בהם באבובים, מספר אולמות ואגמים להחלקה על הקרח, וכמה גבעות בעיר שהילדים מחליקים עליהם על מגלשות פלסטיק. חוץ מזה, תמיד נחמד לבנות אנשי שלג בחצר ולזרוק כדורי שלג אחד על השני. 

• לכל הכתבות במדור "מדברים גלויות"
  

• גם אתם גרים בחו"ל ורוצים לשתף אותנו בחוויה? כתבו לנו !