הנה הם באים: הנחשים מתעוררים לחיים

עם העליה בטמפרטורות, גם זוחלי ישראל מתאוששים לאחר תרדמת עמוקה ויוצאים לחפש מזון טעים ואפילו שידוך. בדרך הם עלולים גם לפגוש בני אדם. איך לצמצם את הסיכוי למפגש עם נחשים בחצר, בבית ובטבע? מדריך

אילן נרינסקיפורסם: 17.03.08 , 10:11

הטמפרטורות עולות, הצמחים מלבלבים, אין ספק - האביב כבר כאן. יחד עם בגדי הקיץ אשר מאווררים מהארון, יוצאים גם הנחשים מתרדמת החורף שלהם. אחרי מספר חודשים של תרדמה עמוקה ללא מזון, המשימה הראשונה היא למצוא ארוחה – עכבר, לטאה, ציפור או חרק, כל נחש והעדפותיו הקולינריות.

לאחר ארוחה מזינה יתפנו הנחשים למשימה חדשה וחשובה לא פחות – מציאת בן או בת זוג לשם קיום מצוות פרו ורבו. בינתיים, בשיטוטיהם בארץ, הם עלולים לטעות בדרכם ולהקלע למפגש לא מוצלח עם הולך על שתיים. מפגשים כאלה מתרחשים לרוב ביישובים קטנים הסמוכים לשטחים טבעיים, אך ישנם מצבים בהם נחשים מגיעים גם ללב הערים הגדולות ואף לקומות גבוהות בבנייני מגורים.

צפע ארצישראלי - עמדת התגוננות (צילום: אילן נרינסקי)

לעיתים קרובות, הנחשים משלמים בחייהם על מפגשים עם בני האדם ובמקרים אחרים, בני האדם נפגעים מנשיכות או מהכשות. נחשים אינם רשעים כפי שיצא שמם לפניהם, גם לא הארסיים שבהם ואין להם כל כוונות זדון. בכל מפגש עם יצור גדול ומאיים כמו האדם, יעדיף הנחש לברוח. הכשה היא המפלט האחרון. כמו כן יש לזכור שנחשים מהווים חלק חשוב מהמערך האקולוגי. הם בעלי חיים מוגנים ואין לפגוע בהם.

בישראל נפוצים כ-40 מיני נחשים. תשעה מבין נחשי הארץ הם נחשים ארסיים. נחשים אלה מצוידים בארס המשמש הן לציד והן להגנה מפני טורפים. מבין תשעת המינים הארסיים רק אחד נפוץ במרכז ובצפון הארץ – הצפע הארצישראלי (מכונה גם צפע מצוי). זהו הגדול מבין הנחשים הארסיים בארץ ונחשב למסוכן שבהם. שבעה מינים אחרים נפוצים במדבר ומין אחד ניתן למצוא רק במרומי החרמון.

כיצד ניתן להבחין בין נחשים ארסיים לנטולי ארס?

רבים מאמינים כי ראש משולש או צבעים בולטים מאפיינים נחשים ארסיים, אך לא כך הדבר. נחשים לא מיוצרים עם תווית זיהוי. גם לשון הנחש אינה קשורה להימצאות של ארס. אין אף סימן היכר חד וברור המבדיל בין כל הנחשים הארסיים לבין כל אלה שאינם ארסיים. בכדי לזהות את המינים הארסיים יש להכיר היטב את כל הנחשים הנפוצים בארץ. זוהי משימה לא פשוטה, מאחר וישנם מינים הדומים זה לזה, כך שאת הזיהוי כדאי להשאיר למומחים המורשים ללכוד נחשי בר. חובבים נמהרים עלולים לשלם ביוקר על טעות בזיהוי.

זעמן שחור - נחש לא ארסי. הארוך בנחשי הארץ (צילום: אילן נרינסקי)

איך מפחיתים את הסיכוי למפגש עם הזוחלים?

יש להימנע ככל האפשר ממפגשים עם נחשים. אמנם, לא ניתן להרחיק לחלוטין נחשים מחצר הבית, אך ניתן בהחלט לצמצם את ביקוריהם. הקפדה על חצר נקייה מגרוטאות, מאבנים, משיחים וממקומות מסתור פוטנציאליים לנחשים. הימנעות מהצבת כלובי מכרסמים וציפורים בחצר, מאחר וכלובים כאלה נחשבים למסעדת גורמה לנחשים. גם פיזור מזון המיועד למכרסמים בחצר כדוגמת מזון לחיות מחמד, עלול למשוך עכברים וחולדות לחצר. אחריהם יגיעו גם הנחשים.

מטיילים בטבע או משרתים כחיילים בשטח?

יש להימנע מהכנסת ידיים או רגליים לשיחים, לכוכים ומחילות, אל מתחת לאבנים או לכל מקום בו עלול לשהות בעל חיים ארסי וכדאי לנעול נעליים סגורות. אם אתם לנים בשטח, מומלץ לסגור את כל הציוד בתיק. יש לבדוק היטב כל פריט ציוד שהושאר בלילה בשטח וכמובן, שלא לגעת או ללכוד חיות בר באשר הן.

עכן גדול - נחש ארסי מדברי החי בחולות (צילום: אילן נרינסקי)

ואם בכל זאת נקרה נחש בדרככם

מצאתם נחש בבית או בחצר? יש לקרוא ללוכד נחשים מוסמך ועד להגעתו, מומלץ לנסות ולשמור על קשר עין עם הנחש ממרחק בטוח. במקום בו אין סכנה – יש להניח לנחש לזחול הלאה ולאחל לו הצלחה בהמשך החיים. במקרה הכשה, לא עלינו, כדאי להרגיע את הנפגע מבחינה גופנית ונפשית. לקבע את האיבר המוכש ולפנות את הפצוע במהירות האפשרית לבית החולים.

במידת האפשר ניתן ללכוד את הנחש חי או מת וזאת מבלי להסתכן בהכשה נוספת. אין לחתוך את מקום ההכשה או למצוץ את הפצע, אין להניח חוסם עורקים או לקרר את האיזור הפגוע. הקפדה על כללי הזהירות, תאפשר לכם לחיות לצד הנחשים בביטחה ואף לגלות את היופי הטמון בזוחלים המרהיבים שחיים בישראל.