קללת השפע של הר הדולרים

קצת יותר משני עשורים חלפו מאז הימים שבהם שרי אוצר שברו את הראש בניסיון למצוא כיצד "לגמור את החודש" ולממן את יבוא המוצרים והסחורות הדרושים למשק. יתרות המט"ח של ישראל ירדו אז מתחת לקו האדום והספיקו לעתים ליבוא של חודשיים־שלושה בלבד. הבהלה לדולר גררה פיחותים חדים בשער השקל.

כיום התמונה שונה לחלוטין: עשרות מיליארדי הדולרים שזרמו לארץ בשנים האחרונות הגדילו את יתרות המט"ח שלנו לבלי הכר, אך תרמו גם לייסוף חד של השקל מול הדולר. לזרם יש שני מקורות עיקריים: הדולרים שמקבלים היצואנים תמורת היצוא שלהם, והנכסים שרכשו בשנה האחרונה משקיעים זרים, בעיקר בתחום ההייטק, בהיקף של כ־15 מיליארד דולר.

מכה כפולה למשק הישראלי

בשנתיים האחרונות יוסף השקל מול הדולר בכ־26%. באותה תקופה נחלש המטבע האמריקאי מול האירו בכ־15% ומול היואן הסיני ב־10%. זוהי בעיה עולמית, אלא שהמשק הישראלי ספג, כפי שמראה הסטטיסטיקה, מכה כפולה והשקל מוגדר כיום כאחד מהמטבעות החזקים בעולם, תואר שהיינו מוותרים עליו ברצון. התחזקותו של השקל כבר פגעה קשות ביצואנים הישראליים ובעיקר בהייטק, שמייצא כ־20 מיליארד דולר בשנה, מתוך 34 מיליארד דולר שהם כלל היצוא התעשייתי שלנו, ללא יהלומים.

בהייטק השכר מחושב בדולרים, אך משולם בשקלים. בעבר, די היה בקצת יותר מ־2,000 דולר כדי לשלם לעובד שכר של 10 אלף שקל. היום נדרש המעסיק לשלם קרוב ל-3,000 דולר. משמע, ככל שנצליח להביא יותר דולרים לארץ, כך נפגע יותר ענף ההייטק. היצואנים נפגעים מכיוון אחר: התמורות בשקלים, שהם מקבלים עבור היצוא לגוש הדולר, קטנות בהרבה מבעבר.

במציאות הקיימת, היצואנים יתקשו להגדיל את היצוא שלהם, ולכך תהיה ללא ספק השפעה ישירה גם על קצב הצמיחה של כלל המשק הישראלי בתקופה הקרובה. כמי שעומד מזה זמן רב בראש חברה גדולה בענף ההייטק, קשה לי להאמין כי במציאות הנוכחית אכן נוכל לממש את התחזיות לצמיחת הענף בשיעור של 15% בשנה — קצב צמיחה שאמור להניב בתוך חמש שנים יצוא של יותר מ־30 מיליארד דולר בשנה.

חמור מכך: החשש בתעשיית ההייטק הוא מפני קפאון ובהמשך גם פיטורי עובדים. האירוניה היא שדווקא תעשיית ההייטק, המספקת את מרבית הדולרים למשק הישראלי, היא הנענשת העיקרית מן ההתפתחויות האחרונות בשוקי הכספים. הר הדולרים הנערם בארץ משול כיום מבחינתנו היצואנים לקללת השפע.

דרושים 600 מיליון דולר נוספים

התערבותו של נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר בשוק המט"ח היתה צעד מבורך. נראה שגם בנקים מרכזיים נוספים בעולם יידרשו לעשות זאת בימים הקרובים. אך אין להסתפק במהלך הזה. משרדי האוצר והתמ"ת כבר הביעו נכונות לסייע ליצואנים בהיקף של כ־600 מיליון דולר. להערכתי, יש צורך בסכום כפול.

אחת הדרכים לסייע לייצוא היא על ידי ביטוח שער, ממש כפי שהממשלה משתתפת בביטוח סיכוני סחר חוץ. כיום נדרש לביטוח השער ליצואנים סכום של כ־600 מיליון דולר, כמחצית הסכום יממנו היצואנים והיתרה תממן הממשלה. חשבון מהיר מראה כי 300 מיליון דולר שהממשלה תשקיע בביטוח השער, ימנעו גל של פיטורים. מס ההכנסה שישלמו העובדים שאמורים היו להיפלט מעבודתם יהיה גדול מסכום זה.

את המהלכים האלה יש להפעיל כבר בימים הקרובים. לכל עיכוב יכולה להיות משמעות קשה לגבי היצואנים. רק אתמול שמעתי מפי תעשיין גדול בתחום ההייטק, שביקש לגייס 200 עובדים חדשים, כי בסופו של דבר הסתפק בגיוס 20 עובדים ישראליים בלבד. את יתרת העובדים בדעתו לגייס בהודו, שם השכר לעובדי הייטק הוא כשליש מן השכר בישראל.

אלישע ינאי הוא סגן נשיא בכיר במוטורולה העולמית, ויו"ר ומנכ"ל מוטורולה ישראל. לשעבר יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה