לא רוצים שאעבור לשדרות
דרך הייסורים הביורוקרטית בדרך לרישום כתושב העיר
אחרי שהתמקמתי בשדרות התקשרתי למשרד הפנים וביקשתי לדעת לאן להגיע ומה להביא איתי כדי להירשם כתושב. הופתעתי לשמוע שבעיר אין עד היום לשכה של המשרד. זה כנראה מקום קטן מדי בשביל שמשרד כה חשוב יפתח בו לשכה וישרת את האזרחים. "סע לאשקלון," הציעה לי הטלפנית בקול אוהד. "ומה עלי להביא איתי?" שאלתי. "את חוזה השכירות, ואישור על תשלום הארנונה אם יש. אתה לא חייב".
נכנסתי למכונית בחדווה תמימה של טירונים ונסעתי למשרד הפנים באשקלון. לאחר המתנה קצרה בתור ניגשתי לאשנב, הנחתי את החוזה על הדלפק וביקשתי לשנות כתובת. "בבקשה", אמרה לי הפקידה בקול מתכתי, ובלי להביט בי שלפה טופס משוכפל מאחת ממגירותיה. "קודם תביא את כל המסמכים הרשומים כאן, ואז נגיש לוועדה".
וזו הרשימה שבטופס: הודעה בכתב, חוזה רכישה או שכירות (צילום + מקור), אישור הרשות המקומית ממחלקת הגביה, חשבונות שונים על הדירה – חשמל, גז, מים וארנונה, אישור מקופת חולים בעיר על קבלת שירות רפואי בשדרות, אישור ממקום העבודה ו/או תלושי שכר, ואישור מבית הספר אם יש לך ילדים קטנים. אם יש מסמכים נוספים ניתן לצרף.
תרגיע, לחשתי לעצמי. היא רק פקידה ולא צריך לכעוס עליה. זה עניין לממונים. "או קיי. אני מבין שאתם רוצים למנוע רישום כוזב כתושבי שדרות, אבל למה לא אמרתם לי את כל זה כשהתקשרתי?" שאלתי בקול רגוע. "למה הייתי צריך לנסוע עד אשקלון כדי לקבל את הרשימה הזאת? לא יכולתם להקריא אותה בטלפון? לשלוח אותה באי-מייל? לשגר אותה בפקס? לשלוח לי סמס"?
הפקידה הנהנה באדישות כשביקשתי ממנה להעביר את מחאתי לממונים עליה. ודאי שכחה את העניין ברגע שבו עזבתי את הדלפק.
אחרי שהתרוצצתי בין המוסדות ואספתי את המסמכים הדרושים במשך כמה ימים, חזרתי לאשקלון. נטלתי מספר, ובהגיע תורי הנחתי את המעטפה הכבדה על הדלפק. הפעם זימן לי הגורל פקידה נחמדה יותר (נדמה לי ששמה סיגל), אולם גם היא לא התרצתה בקלות. "מדוע אין כאן אישור ממקום העבודה שלך"? שאלה. "למקום העבודה שלי אין דרך לדעת היכן אני גר". הסברתי. רק אם אביא להם אישור ממשרד הפנים, ירשמו לפניהם ששיניתי את כתובתי". הפקידה הנידה בראשה. "הם בטח יודעים מאיפה אתה בא לעבודה, לא? אז שיתנו לך אישור".
היא באמת אמרה לי ככה.
Serenity now, serenity now זעקתי, כפרנק קוסטנזה מתוסכל, והתרוממתי בכבדות מהכיסא, גררתי את עצמי למכונית ונסעתי הביתה, לשדרות.
אני עוד מחכה להחלטת הוועדה.
לפנייה לכתב/ת 
טופסולוגיה. בשירות המדינה
צילום: סי די בנק
מומלצים
