איך תוכל מדינת ישראל לחסוך מיליארד דולר?
- באמצעות עידוד החלפת מערכות המיזוג במבני תעשייה, ציבור ובנייני משרדים, משיב פרופ' גרשון גרוסמן, ראש פורום האנרגיה במוסד שמואל נאמן. כך עולה ממסקנות בדיקה שערך גרוסמן בהזמנת המשרד להגנת הסביבה, שמעולם לא פורסמו או אומצו
מהו הסכום שייחסך אם ישראל תעודד את החלפת מערכות מיזוג האוויר הישנות בחדשות? מבדיקה שערך ראש פורום האנרגיה במוסד שמואל נאמן, פרופ' גרשון גרוסמן, עולה כי ההחלפה עשויה לחסוך למשק למעלה ממיליארד דולר - ולדחות את הקמת תחנת הכוח הפחמית באשקלון בכ-15 שנים. בדיקתו של גרוסמן, שעמד בראש צוות חוקרים, בוצעה בהזמנת המשרד להגנת הסביבה לפני כמה שנים, אך מסקנותיה מעולם לא התפרסמו או אומצו.
"במונחים של הקמת תחנת כוח - עלות ייצור קילוואט הספק הוא כ-1,000 דולר. אם לא תופעל התחנה, שאמורה להפיק מיליון קילוואט, אזי מדובר בחיסכון של כמיליארד דולר", מסביר פרופ' גרוסמן בשיחה עם ynet. תמורת החיסכון בחשמל, הוא מוסיף, 'תרוויח' המדינה 15 שנות 'שקט אנרגטי'. "דחיית הקמת התחנה
תניב מספר רווחים: ישראל 'תחסוך' עשר עד 15 שנות זיהום, שייגרם מפעילותה של התחנה העתידית באשקלון". במקביל, בעשור הבא צפויה טכנולוגיית הפקת החשמל להתייעל, והזיהום הסביבתי שהיא מייצרת יופחת.
"כיום קיימות במשק מערכות מיזוג בנות 20 ו-30 שנה, שיעילותן נחותה במידה ניכרת ממה שמאפשרת הטכנולוגיה המודרנית", פרופ' גרוסמן מעיד. עידוד המגזר העסקי והתעשייתי להחליף את מערכות מיזוג האוויר באמצעות תמריצים כלכליים, עשוי לצמצם באופן ניכר את צריכת החשמל. כיום, מותקנות מערכות מיושנות במבני תעשייה, בנייני משרדים, בתי ספר, משרדים ובמבנים ציבוריים. "המערכות האלה צורכות הרבה יותר חשמל ומביאות בעקיפין לזיהום הסביבה", הוא מציין.
עידוד ממלכתי של החלפת מערכות המיזוג נעשה בכמה מדינות באירופה, אומרים חוקרי המכון, והדבר אפשרי גם בישראל. אז איך עושים זאת? "אפשרות אחת היא שימוש במנגנון המשדרג את המזגן", מפרט פרופ' גרוסמן. אפשרות אחרת היא הענקת הטבות מיסוי לגופים שיחליפו מיוזמתם את מערכות מיזוג האוויר. "ניתן לייצר מנגנון ביניים שייטיב עם המגזר העסקי ועם המדינה", הוא מסכם. "אני בהחלט מאמין שניתן לעשות את זה".