"גם אני רוצָה אורגזמה כזו שרואים כוכבים!"
האורגזמה הנשית היתה מאז ומעולם אפופה מסתורין ומשולה למטמון זהב – כולם מחפשים אותה, ולמרות הקושי שלעיתים מלווה את החיפוש אחריה, כשסוף סוף מוצאים אותה זה בהחלט שווה כל מאמץ. הסקסולוג עידן מיליצ'ר משיב
שאלה:
אני בת 25, מקיימת יחסי מין מאז גיל 17, אבל לפי מה שאני קוראת ושומעת תיאורים, כנראה אף פעם לא גמרתי באמת. איך אפשר לדעת אם זה באמת "זה"? ואם זה לא "זה", איך אפשר לוודא שזה יהיה "זה"? גם אני רוצה לראות כוכבים!
תשובה:
יקירתי, יש לי שתי בשורות לבשר לך:
1) כשתגיעי לאורגזמה – ותגיעי – אז תדעי שזה באמת זה.
2) כוכבים יש על הדגל האמריקני. אז אל תצאי למסע בין כוכבים לכיבוש האורגזמה.
מכתבך אכן מתאר מצוקה, ואני מקווה שלאחר שתקראי את השורות הבאות תביני שהתמונה לא שחורה כל כך כפי שאת מרגישה וחווה. האורגזמה הנשית היתה מאז ומעולם אפופה מסתורין ומשולה למטמון זהב – כולם מחפשים אותה, ולמרות הקושי שלעיתים מלווה את החיפוש אחריה, ולמרות הייאוש שמתחיל לבצבץ, כשסוף סוף מוצאים אותה זה בהחלט שווה כל מאמץ.
השכיחות המשוערת של קשיי אורגזמה למיניהם היא כ-30 אחוז בקרב הנשים. הקושי לחוות אורגזמה יכול לבוא לידי ביטוי במספר דרכים:
אנאורגזמה ראשונית - מדובר באשה שאף פעם ובכל מצב, לבד ו/או עם בן זוג, לא חווה אורגזמה.
אנאורגזמה משנית - מדובר באשה שחוותה בעבר אורגזמה, אבל מסיבה כלשהי, נפשית ו/או גופנית, איבדה (זמנית) את היכולת להגיע לאורגזמה.
אנאורגזמה מצבית - מדובר באשה שיכולה להגיע לאורגזמה במצבים מסוימים, כגון לבד (באוננות), או רק עם בן זוג מסויים.
נשים הלוקחות תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ssri , נשים הלוקות בטרשת נפוצה או בסוכרת ונשים פגועות עמוד שדרה תחתון עלולות ללקות בחווית האורגזמה.
הסיבה העיקרית הידועה היום לקושי בחווית אורגזמה (אלוהים גדול, אולי ימצאו סיבות נוספות בעתיד) היא התנהגותית, נפשית.
לעיתים קרובות הקושי נובע פשוט מחוסר ידע בסיסי באנטומיה ובפיזיולוגיה של איבר המין. למשל, חוסר ידע (של האשה עצמה, ו/או של בן זוגה) בדבר מיקומו של הדגדגן וחשיבות תפקידו בהנאה ובאורגזמה.
סיבה חשובה אחרת היא תקשורת מינית לקויה, העלולה לפגוע ביכולת האורגזמית.
יש גם סיבות עמוקות יותר, שאינן קשורות לניסיון המיני:
• עכבות מיניות עלולות לגרום לאשה תחושת קונפליקט ואשמה בכל פעם שהיא חווה עוררות והנאה מינית.
• בעיות של דימוי הגוף.
• פחד מפני אובדן שליטה.
• רתיעה מהיחשפות בפני בן הזוג, שעלול לפרש את התנהגותה כמופקרת או מגוחכת.
• מנגנון בקרה עצמי נוקשה עלול להוביל לכך שהאשה כאילו צופה בתהליך המיני ומבקרת אותו.
• דרישה וציפייה של בן הזוג גורמות לחץ המעכב את התגובה המינית הטבעית ומחבל בחוויית האורגזמה.
• בעיות בזוגיות, החל מבעיות בתקשורת, דרך בושה מביטוי הצרכים ועד כעסים ותסכולים שכלל אינם קשורים לתחום המיני.
הטיפול בקושי להגיע לאורגזמה מותאם לאשה על פי אפיונו של הקושי. הטיפול עובד בשני מישורים: מישור אחד הבנת מהות הבעיה ומקורה, כלומר מהו הגורם המיידי ומהו הגורם הנפשי העמוק יותר הגורם לקושי. המישור השני - טכניקות שונות של הרפיית הגוף ואוננות.
האוננות היא בהתחלה לבד, ובהמשך ליד בן הזוג ובשיתופו. חלק מהתהליך הטיפולי יכול לכלול שימוש בכל מיני "צעצועים", אבל זה לא מחייב. חשוב לציין ששימוש בעזרים בשום אופן אינו עומד בסתירה ליכולת ההנאה ותחושת הגבריות מבן/בת הזוג.
כל אשה בשלב מסוים בחייה חוקרת ובודקת את המיניות שלה. בשונה לגברים, שמתנסים באורגזמה מיד כשהם שופכים בפעם הראשונה, אצל הנשים העסק מורכב קצת יותר.
הדרך הטובה ביותר היא קודם כל לאונן
עצתי לך היא להתחיל מניסיון וחוויה עצמית. מתוך פנייתך אין לי מספיק מידע אם את מאוננת, מאיזה גיל ועד כמה את מנוסה בעניין. הדרך הטובה ביותר למצוא את האורגזמה היא לבד עם עצמך, וכשתמצאי אותה (לא תוכלי לפספס בזיהוי התחושה) ותכירי את הדרך לשם, בפעמים הבאות תוכלי גם לחוות אותה במגע עם בן זוגך.
חשוב שתדעי שרוב הנשים אינן יכולות להגיע לאורגזמה רק מחדירה אלא נזקקות למשהו נוסף, כגון מין אוראלי או עזרת אצבעות תוך כדי המגע המיני. לכן, אל תיבהלי אם לא תגמרי רק מחדירה.
אני ממליץ לך להיעזר בקריאת הספר "לעצמך - מיניות האשה", מאת לוני ברבך. ספר זה עוסק באורגזמה הנשית ואיך להגיע אליה.
ואחרי שכתבתי כל מה שכתבתי, המלצתי החמה היא שבמקרה שלך חשוב לא להרים ידיים, אלא להפך – להוריד אותן לאיפה שצריך. ובסופו של תהליך יצפה לך הדובדבן שבקצפת.
אם כל הנאמר לעיל אינו מספק, תרתי משמע, תמיד קיימת אפשרות לפנות לכל בית חולים ו/או קופת חולים שיש בהם מרפאה לטיפול מיני.
המשך חיפוש מענג ובהצלחה!
- עידן מיליצ'ר הוא סקסולוג ומטפל זוגי. ניתן לשלוח שאלות למערכת,
אבל לצערנו אין אפשרות לקבל תשובה אישית לכל פונה.