מחקר: ממשלות השמאל טובות יותר למתנחלים
חשבתם שהמתנחלים מנהלים את המדינה, ושהשמאל "מוכר" את השטחים? מתברר שלפחות מבחינה מדעית - ההיפך הוא הנכון. מחקר חדש שיוצג בקרוב מגלה שדווקא ממשלות ימין הן אלו שפינו שטחים, ושלמפלגות הימין יש השפעה מצומצמת בלבד על המערכת הפוליטית
עד כה זו הייתה הערכה או פרשנות בלבד, עכשיו זה מדעי: ממשלות השמאל טובות יותר לציבור המתנחלים מאשר ממשלות שאותן הובילו מפלגות הימין. כך קובע מחקר חדש. מהממצאים עולה עוד כי ממשלות שמאל אינן מסוגלות לסגת מהשטחים, ולמפלגות הימין יש השפעה מצומצמת בלבד על המערכת הפוליטית.
המחקר, שנערך על-ידי פרופ' גדעון דורון מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל-אביב וד"ר מעוז רוזנטל מהאוניברסיטה הפתוחה יוצג במלואו בימים הקרובים בכנס "ארבעים שנות שלטון בשטחים והשפעותיה על מדינת ישראל" באוניברסיטת תל-אביב. ממצאיו עולה כי לממשלות הימין יש יכולת לבצע נסיגות מהשטחים, בעוד שממשלות שמאל אינן מסוגלות לכך.
בפועל, עדיף למפלגות הימין לפרק קואליציות בראשותן ולאפשר לראש ממשלה מהשמאל לקחת את מושכות השלטון, משום שהסיכוי שהוא יבצע נסיגות קטן בהרבה.
בנוסף, מבסס המחקר גם את הטענה לפיה למפלגות הימין, בהן התחיה, כך, מולדת והאיחוד הלאומי, השפעה מצומצמת על המערכת הפוליטית, והן לא שימשו לשון מאזניים אמיתית אלא פעמיים: ב-92', כשקיצרו את ימיה של ממשלת שמיר, וב-99', כשסייעו להפלת ממשלתו של בנימין נתניהו. עלייתו של אהוד ברק לשלטון הציבה את המשא ומתן המדיני במקום מרכזי, אולם ברק איבד את השלטון כשנתיים לאחר נצחונו הגדול, ומבלי לבצע צעדים משמעותיים בשטח.
עוד קבעו החוקרים כי בניגוד לדעה הרווחת, ללחצים שמפעיל ציבור המתנחלים על נציגיהם במערכת הפוליטית אין השפעה על ההחלטות שמקבלות הממשלות השונות בנושאים הקרובים ללבם. הישארותה של ישראל בשטחים במשך השנים נבעה מתוך התחושה כי נסיגה לא תביא לשיפור במצב הביטחוני.
"קווי מדיניות ממשלות ישראל הן, כפי הנראה, נגזרות מתפיסה בסיסית, ביטחונית במהותה, שאומרת שאפילו אם נגיע למסקנה שנסיגה מהשטחים תניב מצב טוב יותר מבחינת הישראלים, היא גם עלולה להניב מצב יותר גרוע. לפיכך, הסטטוס קוו, קרי השארות בשטחים, נתפס בינתיים כמצב ראוי", הסבירו החוקרים.
"בממשלות גדולות - אין למתנחלים שום כוח"
העבודה על המחקר החלה לאחר שפרופ' דורון היה מעורב בוועדת הנשיא, שבדקה את מבנה השלטון בישראל. במהלך הדיונים התברר כי ישנם כ-150 אלף בעלי זכות בחירה המתגוררים בשטחי יהודה ושומרון, שעניין חוקיותם מעורר שאלות. "זה מאוד הטריד אותי. אם רוצים לייצב את המשטר, אז מה עושים עם האנשים האלה בשטחים? שאלתי את עצמי עד כמה המעורבות של המתנחלים משפיעה על הפוליטיקה הפנימית", סיפר פרופ' דורון ל-ynet.
לדבריו, הדעה הרווחת על השפעתם של המתנחלים על הנהגת המדינה היא לעתים רבות מוטעה. "גם לי היתה תזה שהם מנהלים את המדינה, ומשפיעים על הדינמיקה הפוליטית, וזה שהם לא נותנים לעשות שום דבר. התברר שזה לא מדוייק.
"בגלל העמדות שלהם, הם לא יכולים להתחבר לממשלות שמאל ולכן הם לא יכולים להיות לשון מאזניים. התנועה המרחבית שלהם מאוד מוגבלת. הם יכולים להיות שחקני ציר - ואז לפגוע בקואליציה קיימת של ממשלת ימין. למעשה, אם יש ממשלה גדולה, אז אין למתנחלים שום כוח", הוסיף.
אז למה ישראל לא יוצאת מהשטחים? לדעת פרופ' דורון, אין לנושא קשר ישיר למתנחלים, והדבר נובע מחשש להוביל את המדינה למצב ביטחוני קשה יותר.
"ברור לכולם שהשלום יהיה יותר טוב, ומצבנו יהיה יותר טוב. אבל אנחנו רואים גם ששלום יכול להיות יותר גרוע. בגלל חוסר הוודאות, ישראל קופאת על השמרים".
בכנס ייחשף מחקר נוסף, שבחן את מידת השפעתו של ציבור הבוחרים ביהודה ושומרון ושל המפלגות שייצגו אותם על הפוליטיקה הישראלית. המחקר בחן את השפעתם של המתנחלים בשלושה היבטים: פוליטיקה קואליציונית, התנהגות בוחרים והקצאות בתקציב המדינה מאז 1967. בנוסף, יוצגו גם תוצאות מחקר המתייחס גם למעמדם "החוקי" של השטחים, מעמד המקשה על אימוץ רפורמות אלקטורליות ומקשה על התנהלות תקינה יותר של הדמוקרטיה הישראלית.
לפנייה לכתב/ת 
