הביטחון יבוא מהשמש והרוח

האם הפיתרון לבעיות הביטחוניות של ישראל ושל ארצות הברית טמון, בין היתר, באימוץ אג'נדה סביבתית? לשיטתו של הנרי וקסמן, ציר בית הנבחרים האמריקני מקליפורניה, יש בסברה הזו לא מעט מהאמת.

וקסמן, שהיה מבין מובילי חקיקת חוק "אוויר נקי" בארצות הברית, נחשב לאחד המחוקקים הסביבתיים המובילים והמשפיעים ביותר באמריקה - אולי אף בעולם כולו. בשיחה עם ynet, לרגל ביקורו בארץ, הוא פורש משנה סדורה בנושא האנרגיה, ומוצא בה גם קווים מקבילים בין ארצות הברית לישראל.

שתיהן, הוא אומר, מנסות להאבק באיראן במישור הפוליטי, אך בה בעת הן ממשיכות לפרנס את כלכלתה וכלכלות של מדינות נוספות באזור, מתוקף התלות שלהן בנפט. הפיתרון לדבריו הוא מעבר לאנרגיות מתחדשות - שלא רק יפחיתו את זיהום האוויר אלא גם ינתקו את צינור המזומנים, שלעיתים מזרים את הכסף לידיים עויינות.

התלות בנפט - איום ביטחוני, סביבתי וכלכלי

במשוואה של וקסמן יש שלושה משתנים - סביבה, כלכלה וביטחון - וכולם תלויים בדבר אחד: הנהגה פוליטית נחושה. "ממשל בוש לא השכיל להביט על נושא האנרגיה בכל היבטיו, ובמקום להשקיע את הכסף באנרגיות מתחדשות ובהתייעלות, הוא רק השקיע כסף בקניית נפט והעמיק את התלות שלנו במדינות OPEC", הוא אומר.

אחד הנתונים המטרידים ביותר בעיניו בהקשר זה, הוא העובדה כי ארצות הברית מייצרת כיום כ-3 אחוזים בלבד מכמות הנפט העולמית, אך צורכת כ-25 אחוזים ממנה. "כיום, כשמחיר חבית נפט עולה למעלה מ-100 דולר, מדובר בסכומי כסף אדירים שאנו מוציאים מדי יום, בלי להשקיע בחלופות", מסביר וקסמן. לדבריו, כיום רוכשת ארצות הברית כ-1.4 מיליון חביות ליום רק מסעודיה, והסכום אותו היא משלמת לכל מדינות הנפט מסתכם ב-550 מיליון דולר ליום. "... ועדיין לא דיברנו על התלות שאנחנו יוצרים ועל הביטחון הלאומי שלנו", הוא אומר.

כאן, לשיטתו של וקסמן, נכנס המשתנה הפוליטי למשוואה, ומתגלה גם ההקבלה למצבה של ישראל. "ישראל, וגם מדינות נוספות במערב, מרבות להתבטא כנגד איראן והאיום האזורי שהיא מהווה, ומנסות לבלום אותה במישור הפוליטי. ומנגד, אנו מממנים את הכלכלה שלה". וקסמן מציין כי איראן מייצאת מדי יום כ-2.5 מיליון חביות נפט וכי 85 אחוז מכלכלתה נסמכת על-ידי רווחיה מסקטור האנרגיה. "אז אחרי כל הדיבורים, אנחנו אלה שמקיימים את המשטרים שמאיימים עלינו", הוא פוסק.

ירוק מביא "ירוקים"

וקסמן, שמכהן בקונגרס כבר 30 שנה, יודע דבר אחד או שניים על הסיזיפיות הכרוכה במאבקים סביבתיים, אך אינו מסתיר את גאוותו על הצלחת המודל הקליפורני.

מבחינת זיהום האוויר, קליפורניה רחוקה שנות אור מוושינגטון הבירה. ממשל בוש ידוע בהתנגדותו להפחתת פליטת גזי החממה והצרת צעדיהם של תאגידי הנפט. קליפורניה מאידך, מובילה מדיניות הפוכה לגמרי - של חתירה לשימוש גובר והולך באנרגיות מתחדשות, והפחתה בזיהום האוויר - תוך שמירה על חוסן כלכלי. "בישראל עוד לא הבינו שכלכלה וסביבה הולכים יחד. אין צורך לבחור בין אוויר נקי לכלכלה פורחת; אפשר גם וגם".

ב-2002 אימצה קליפורניה תקנות שהציבו יעד שאפתני לתקופתן: לייצר 20 אחוז מהחשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2017. וקסמן מספר כי התגייסותם של כל הגופים במדינה, לצד מודעות הולכת וגוברת מצד התושבים, הביאה לכך שבשנת 2005 הוחלט לקצר את זמן ההגעה אל היעד בשבע שנים, ולהציבו על שנת 2010.

"הכלכלה של קליפורניה נחשבת למובילה בארצות הברית, ומייצאת סחורות ושירותים בשווי של למעלה ממיליארד דולר לשנה. העובדה כי הם ידעו לשלב את הדברים יחד - ולעודד יזמות ותעשייה ירוקה בכל מגזרי המשק - תרמו עוד יותר לצמיחתם הכלכלית", הוא מדגיש.

הישגיה של קליפורניה בתחום האנרגיה מקורם לדבריו במדיניות של התייעלות אנרגטית ובחשיבה כלכלית מפותחת. הממשל המקומי במדינה, תחת הנהגתו של המושל ארנולד שוורנצגר, הצליח לגייס את תמיכתן של חברות הענק במשק - ואלו "סחבו" אחריהן גם את החברות הבינוניות והקטנות. בין השאר, מציין וקסמן את חברת ג'נרל אלקטריק, את חברת פורד מוטורס ואת בריטיש פטרוליום - שהסכימו להתגייס למהלכים הסביבתיים במדינה "וליירק את עצמן".

התחנה הפחמית באשקלון - טעות חמורה

וקסמן, שמתגאה במוצאו היהודי והקשר החם שיש לו לישראל, הגיע לארץ בהזמנת עמותת "אדם טבע ודין" ויהיה אורח הכבוד בכנס "סביבה 2020" ביום ג' בתל אביב, שם יחלוק עם המשתתפים מניסיונו הרב. בינתיים הספיק להתוודע לכמה מהמאבקים הסביבתיים בזירה המקומית, ובראשם המאבק בהקמת תחנת הכוח הפחמית באשקלון.

"זו תהיה טעות להקים תחנה פחמית נוספת בישראל והגורמים האחראיים על הקמת התחנה חייבים להבין שבטווח הרחוק משלמים פה מחיר כבד – סביבתי אבל גם כלכלי", אמר וקסמן. כדוגמה הוא מביא מספר תחנות כוח פחמיות בארצות הברית, שבנייתם במימון גופים פרטיים החלה אך נעצרה – בשל סירובם של אותם גופים להמשיך במימון. "אותם גופים פרטיים הבינו מהר מאוד שמה שהם מממנים היום – עלול לעלות הרבה מאוד כסף בעתיד ואת המשוואה הזו חייבים להעביר הלאה", הוא מסביר.

הנשיא הבא יהיה לבטח ירוק יותר

וקסמן הגיע לארץ דווקא בשבוע בו הודיעה הממשלה שתסיר את תמיכתה מחוק "אוויר נקי" אם לא תידחה הבאתו להצבעה בקריאה שניה ושלישית. החוק, שהליכי חקיקתו מתעכבים כבר שלוש שנים, אמור להיות חוק החנית של המאבק בזיהום האוויר בישראל, אולם מחלוקות בין משרדי הממשלה השונים מקשים על התקדמותו. בארצות הברית עבר חוק "אוויר נקי" כבר בשנת 1990, לא מעט הודות למאמציו של וקסמן בבית הנבחרים. "אינני רואה סיבה מדוע ישראל לא תיישם את החוק הזה בהצלחה ואף תוביל בנושאי סביבה", הוא אומר.

"משנת 1990 ירדה פליטת המזהמים המרכזיים מתעשייה ב-35 אחוז והזיהום התחבורתי פחת בכ-75 אחוזים", מונה וקסמן את הישגי החוק האמריקני. בתחום הבריאותי הוא מציין ירידה בעשרות אלפי מקרים של מחלות נשימתיות ומקרי תמותה כתוצאה מזיהום.

"בשבע השנים האחרונות (תקופת ממשל בוש – י.ע-ד) חלה נסיגה בנושאי הסביבה בארצות הברית", הוא אומר, אך מביט באופטימיות לעבר הדייר הבא בבית הלבן. "אני כמובן בעד המועמדים הדמוקרטיים ומאמין כי הם יביאו רוח של שינוי בכל הנוגע לאיכות הסביבה", הוא אומר (ומסרב בתוקף להביע את תמיכתו המפורשת במי מהם - אובמה או קלינטון), "אבל למען האמת חשוב לציין שכל אחד מהמועמדים לנשיאות, גם מקיין - יהווה שיפור לסביבה בהשוואה לממשל הנוכחי".