בראשון לציון שוב מצאו מים
ב-1883 ניצלה המושבה הצעירה ראשון לציון הודות למים שנמצאו בבאר. כיום, הודות למאגר מי גשמים ייחודי, עשויה העיר ראשון לציון להפוך תוך כמה שנים למשק מים עצמאי, שלא נסמך על "מקורות" או מי התהום. המים משמשים כיום רק להשקייה העירונית, אך נמצאו מתאימים גם לשתיה. "מיליוני קו"ב זורמים כיום לים בלי שאף אחד ינצל אותם. במקום לדבר כל הזמן על חיסכון ועל ייעול - יש גם דברים שאפשר לעשות", אומרים בעיר
בעיתונים מדברים על משבר מים חמור, על שנת בצורת, על קווים אדומים ושחורים, ועל אפשרות של ייבוש גינות. ובינתיים, בשקט יחסי ומבלי לעורר הרבה תשומת לב, החלה עיריית ראשון לציון להגשים את החלום הרטוב של מנהלי משק המים בישראל: ניצול מי הגשמים להשקיית הפארקים והגינות הציבוריות.
מערכת עירונית ראשונה מסוגה בישראל, שהחלה לאגור משנת 1999 את מי הגשמים באזור, הספיקה לאגור עד כה כ-12 מיליון מטרים מעוקבים של מים שמובלים לאגם במערב העיר, מוחדרים אל מי האקוויפר - ומשם מנוצלים להשקייה. על סמלה של ראשון לציון מתנוססות המלים "מצאנו מים!" - הקריאה שהעניקה לעיר חיים ב-1883; רומנטיקנים בוודאי ימצאו פה סמליות מרגשת.
משקים את הגינות בעיר בעזרת מי גשמים (צילומים: "מניב ראשון בע"מ")
"הכל התחיל מחזונו של ראש העירייה, מאיר ניצן, שראה לנגד עיניו משק מים עצמאי לחלוטין בראשון לציון", מספר דני לב, מנכ"ל חברת "מניב ראשון בע"מ", תאגיד המים והביוב העירוני. הצהרותיו של לב עשויות היו להישמע מוגזמות, לבטח בשנת בחירות, אך הנתונים שבידיו מדברים בעבורו: על פי ההערכות, בעוד חמש שנים אכן תהפוך ראשון לציון לעיר הראשונה בישראל המנהלת משק מים עצמאי.
"כיום אנו מספקים לעצמנו 70 אחוז מצורכי המים ממקורות טבעיים, וחברת 'מקורות' מספקת לנו את היתר. בעוד כחמש שנים, אם כל התוכניות יעמדו בלוח הזמנים, נוכל להגיע למצב של עצמאות", מסביר לב.
במקום שהמים יזרמו לים
איך זה עובד? מערכת ההשקייה הנוכחית, הפועלת בינתיים רק בשכונות שבמערב העיר, כוללת מערך של תעלות המנקזות את מי הגשמים, ומערכת המובילה אותם לאגם ליד הסופרלנד באזור החולות שבמערב העיר. בשלב הבא מוּבלים המים לאגם נוסף (אגם הנקיק), ומשם מחלחלים לאקוויפר (שכבת מי התהום - י.ע-ד) ללא התערבות אנושית. בשלב האחרון נשאבים המים להשקייה.
המערכת הייחודית, המנקזת גם חלק ממי הגשמים של בת ים וחולון, עלתה לחברה כ-14.5 מיליון שקלים, אך התחשיבים מעריכים כי הפעלתה תחסוך לעירייה כ-5 מיליון שקלים בשנה. ההתייעלות הכלכלית נסמכת בעיקרה על המשוואה לפיה מחירי המים צפויים להאמיר בעתיד, ואילו מחירי מי הגשמים עתידים להישאר יציבים (אלא אם בורא עולם יחליט שנמאס לו להיות פראייר).
"צריך להבין שמאות מיליוני מטרים מעוקבים של מים זורמים כיום לים בלי שאף אחד ינצל אותם", מדגיש לב. "במקום לדבר כל הזמן על חיסכון ועל ייעול - יש גם דברים שאפשר לעשות".
אך החיסכון אינו רלוונטי רק עבור ראשו לציון. ההערכות הן כי הפעלת המערכת תאפשר לחברת "מקורות" להזרים כ-1.2 מיליון קוב מים שנחסכו בעיר לאזורים אחרים - ובכך לייצר חיסכון גם למשק המים הארצי.
"מיליוני קו"ב כיום מתבזבזים". מי הגשמים מובלים לאגם הסופרלנד בעיר
השלב הבא: ניצול מי הגשמים לשתייה
בראשון מדגישים כי התמונה עוד לא שלמה ופרויקט ההשקייה הציבורית הוא רק השלב הראשון בדרך להגשמת תוכנית-העל השאפתנית. "בשלב הבא נבקש לקלוט את כל מי הגשמים מכל האזור ולהפוך אותם למי שתייה בהתאם לתקני משרד הבריאות", אומר לב.
שני מאגרים נוספים - בדרום-מזרח ובצפון-מזרח העיר - שתכנונם כבר החל, ינקזו בעתיד את כל מי הגשמים בתחומה, ובעזרת כביש 431 ינצלו גם את המים המגיעים ממערב. לשם כך, מתוכנן להיחפר במערב העיר מאגר מים גדול, שאורכו יהיה כ-2,500 מטרים והוא צפוי להכיל כ-2.5 מיליון קו"ב מים. "זו תהיה תוספת של כשבעה מיליון קו"ב מי שתיה למאגר המים של ראשון לציון", מסכם לב.
לצורך פרויקט מי השתייה נדרשה מעורבות של משרד הבריאות, האמון על ניטור איכות המים. לפני מספר חודשים נלקחו דגימות מ-20 נקודות שונות במאגרי התאגיד, ובדיקות מעבדה מצאו אותן תקינות.
בדרך להגשמת תוכנית העל. אחד ממאגרי המים שינקז את מי הגשמים
הישורת האחרונה: התפלה מקומית
מנהל הפרויקט, שלמה אביטבול, בעבר מנכ"ל העירייה, מסמן את היעד הסופי. "בראשון יש כיום שמונה בארות שאינן פעילות בשל זיהום. בארות אלה, השוכנות ברובן במזרח העיר ובסמוך לאזורים חקלאיים לשעבר, זוהמו במשך השנים בחומרים חקלאיים שונים.
המטרה היא להקים מתקן התפלה עירוני, ראשון מסוגו בארץ, שימהל את מי הבארות המזוהמים במים מותפלים, וישביח את מקורות המים". עלות הקמת המתקן ותפעולו נאמדים בכ-100 מיליון שקלים, והוא מתוכנן לפעול בשנת 2010.
התוכנית כוללת קידוחים בעומק הבארות, בנקודה שבה הם נפגשים עם מי התהום, באזור הממוקם כ-100 מטר מקו החוף. אך בינתיים היא מעוכבת התוכנית על ידי המשרד להגנת הסביבה, בשל היבטים טכניים של סילוק תוצאי הלוואי של ההתפלה (רכז ההתפלה - י.ע-ד).
כשיפעל מתקן ההתפלה, ניתן יהיה להפיק מהבארות הבלתי פעילות כ-11 מיליון קו"ב מים בשנה (7.5 מיליון קו"ב ממי הבארות ועוד כ-3.5 מיליון קו"ב מים מותפלים). בתאגיד משוכנעים שהתוכנית תסייע לא רק להשביח את הבארות אלא גם גם את מי התהום. "הפרויקט עצמו ישקם את מי הבארות וגם ישפר את איכות מי התהום באופן כללי, בכך אין ספק", מסכם אביטבול.