שתף קטע נבחר

חוק המילואים: עוד לא מברכים על המוגמר

אם חברי הכנסת מעוניינים להכיר בחשיבות תרומתם של המילואימניקים, עליהם לאשר את חוק המילואים אך לשים לב להסתייגויות

שימו לב חברי הכנסת. קצת לפני יציאתכם לפגרה ארוכה, יעלה לקריאה שנייה ושלישית במליאה חוק המילואים. מדובר ללא ספק בפריצת דרך, אך עוד רבה הדרך עד שנוכל לברך על המוגמר.

 

ביכולתכם לעזור, כי משרתי המילואים לא זקוקים ל"הטבות" ולא לטובות, אלא להכרעה ברורה שמכירה בחשיבות תרומתם, שתאפשר להם לבצעה. חברי הכנסת שישתתפו בהצבעה יכולים להשפיע על תוכנו של החוק ולדאוג שיבטיח: 

  • ציודן של יחידות המילואים ואימונן בהתאם למשימה, בדומה למערך הסדיר.

  • הקטנה משמעותית של הנטל הכבד על משרתי המילואים על ידי ביטול של התעסוקה המבצעית לאנשי מילואים כדי שיוכלו להקדיש את כל זמן שירותם לאימונים והכנות למלחמה ולמבצעים.
  • זכויות משרתי המילואים - ההצעה שתובא להצבעה מהווה הודאה ראשונה של מערכת הביטחון, כי משרתי המילואים "מפסידים ישירות (הם ו/או מעסיקיהם) מאות שקלים בכל תקופת מילואים". לכן יש לקבוע פיצוי לפי השכר הממוצע במשק, ולא 68% מ"הסכום הבסיסי" כפי שמוצע בחוק. כיוון שזו דרך קמצנית שמבטיחה שחיקה עם השנים. כמו כן מגיע למילואימניק פיצוי מלא על הימים שהוא משרת, ובכלל זה גם שישי ושבת. אזרח מקבל משכורת חודשית עבור 22 ימי עבודה בחודש (הכנסת הנוכחית עבדה בשנה האחרונה 113 ימים), אך מילואימניק משרת 30 ימים, כולל שבתות וחגים עבור פיצוי חודשי כזה.
  • לבסוף, נדרש עיגון בחוק של הסכום הכולל שהובטח בע"פ לפיצוי ותגמול משרתי המילואים כיוון שהשחיקה כבר החלה. נציג האוצר מיהר והודיע שמכל הסכומים שמיועדים לתגמול, יש להפחית 25% מס.

 

שלוש שנים שכב בכנסת הפיתרון להזנחת מערך המילואים. כבר באפריל 2005 הונח חוק המילואים שמסדיר באופן מלא וצודק את זכויותיהם של המילואימניקים לבצע את משימותיהם. במקביל הניחה הממשלה הצעת חוק דלה וקמצנית ושתי ההצעות אושרו ונשלחו לוועדת חוץ וביטחון בהנחיה לאחדן. מאז כיהנו שלושה שרי ביטחון. הראשון, שאול מופז, הסתפק בהכרזה על "מהפכת המילואים" ומאז לא עשה דבר ואף טרפד את עבודת החקיקה. מחליפו - עמיר פרץ, לא תרם אף הוא מאומה למרות שהובהר שיש כאן הזדמנות ייחודית למהלך ביטחוני-חברתי שימנע את סכנת התפוררות מערך המילואים, שנזדקק לו למלחמת מתמדת בטרור ולאפשרות של מלחמה כוללת.

 

אז למה נמשכת הזנחת המילואימניקים שהכל מכירים בחשיבותם ובתרומתם? כי הם למזלנו קבוצה אחראית. הם לא "סקטור", הם לא ישבתו. בכל פעם שהוויכוח מגיע לשאלה המעשית "מי ישלם" (משרד הביטחון או האוצר), אין להם אבא ואפילו לא אם חד-הורית.

 

על חברי הכנסת ללמוד את הנושא, להקשיב להסתייגויות ולהצביע על חוק מילואים שיאפשר למלא את משימותיו ויבטיח למשרתי המילואים את זכויותיהם. נכון, מדובר על "חצי הכוס הריקה" אבל כמו שממשרתי המילואים איננו מצפים לחצי עבודה, כך גם מכם.

 

אלוף (במיל') עוזי דיין - יו"ר תפנית, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים