"אם הרכבת לא יכולה לדייק - מי יכול?"
השופט אברהם טננבוים קבע כי על הרכבת לפצות נוסע ב-2,000 שקלים בגלל איחור. לפי השופט, "לא ייתכן שמנהל הרכבת שהיא הגוף המאחר וגורם הנזקים, הוא גם זה שיחליט על גובה הפיצוי"
הרכבת מירושלים לבית שמש איחרה. כתוצאה מכך אדם שהיה צריך להחליף בבית שמש רכבת כדי להגיע לתל אביב, איחר להגיע לעבודתו, שכן הרכבת לא המתינה לנוסעים שמיהרו לעבור מרציף הרכבת שהגיעה מי-ם לרכבת הנוסעת לתל אביב. בית המשפט קבע, כי יש להטיל אחריות על הרכבת ולחייב אותה בפיצוי בסך 2,000 שקלים.
התובע הינו תושב ירושלים העובד כמנהל פרויקטים טכני במשרד הביטחון בתל אביב. לצורך הגעה לעבודתו הוא משתמש בתחבורה הציבורית, ובכללה רכבת ישראל.
בתאריך 10/12/07 הגיע התובע לתחנת הרכבת בירושלים בשעה 06:35, כשהוא יודע כי הרכבת לבית שמש אמורה לצאת בשעה 06:41. לא היתה רכבת ישירה לתל אביב כך שהתובע היה צריך להחליף רכבות בבית שמש. בהגיעו לרציף הרכבת, גילה התובע כי יהיה איחור עקב תקלה. איחור זה היה משמעותי עבורו, שכן ידע שאם יגיע לבית שמש באיחור, לא יוכל לעלות על הרכבת לתל-אביב.
התובע מיהר לפנות למנהל התחנה, וזה הבטיח לו כי הרכבת בבית שמש תחכה ואין לתובע מה לדאוג.
בסופו של דבר, הרכבת מירושלים לבית שמש איחרה והגיעה בשעה 07:00 לערך. נהג הקטר מיהר, כך שהרכבת הגיעה לבית שמש לפני שהרכבת לתל אביב יצאה. אולם בעוד התובע (ואחרים) ממהרים לעבור מרציף הרכבת שהגיעה מי-ם לרכבת הנוסעת לת"א, יצאה לפתע זו לנגד עיניהם ונסעה.
לתובע הוצע על ידי מנהל התחנה בבית שמש פיצוי של שני כרטיסי נסיעה חינם עבור העיכוב וההמתנה. התובע ביקש מבית המשפט לפצותו ב-5,000 שקלים. הרכבת, מצידה, לא הכחישה את האיחור, אולם טענה כי ישנה הגבלה חוקית וצודקת על גובה הפיצויים, שנקבע על ידי מנהל הרכבת מכח תקנות מסילות הברזל, שעליה לשלם.
הרכבת חייבת לפצות בגין איחורים
השופט אברהם טננבוים, מבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, קבע כי אין חולק שישנה אחריות של הרכבת על איחורים והיא חייבת לפצות בגין איחורים אלו. השופט דחה את טענת הרכבת, וקבע כי לא ייתכן שמנהל הרכבת שהיא הגוף המאחר וגורם הנזקים, הוא גם זה שיחליט על גובה הפיצוי.
השופט ציין מספר נימוקי מדיניות כנגד הגבלת הפיצויים. לדבריו: "כעניין שבמדיניות קשה לקבל הגבלת פיצויים על איחורי הרכבת ... ההקפדה על לוח הזמנים היא אינטרס לאומי.... אם הרכבת לא יכולה לדייק, מי יכול? ... אם לא תשלם הרכבת פיצוי על איחורים, לא ברור כי יהיה לה אינטרס כלשהוא להשתפר".
באשר לגובה הפיצוי, נקבע כי התובע בקש לפצותו על איחורים רבים, אולם לא הציג פירוט שלהם. לפיכך, יש לאמוד את הפיצוי בסך של 2000 שקלים.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי - פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
