משחקים פטריוטיים
סם גלסנברג עזב את אחת המשרות הנחשקות ביותר במיקרוסופט הגדולה כדי לנהל חברת פיתוח משחקים קטנה בישראל בשם Funtactix. סיפור של ציונות אמיתית בעולם וירטואלי
כדי להבין מדוע מישהו ירצה לעזוב את אחת מהמשרות הכי נחשקות ומשפיעות בתעשיית משחקי המחשב במיקרוסופט בארצות הברית ולעבור לנהל חברה קטנה בהרבה במדינה ים תיכונית נידחת - צריך להסתכל בעיניו של סם גלסנברג, ולראות בהן את הניצוץ. גלסנברג, בן 29, עד לפני שבוע וחצי היה מנהל קבוצת הפיתוח של DirectX
במיקרוסופט - וכעת הוא עלה לישראל כדי לנהל את חברת משחקי המחשב Funtactix, המפתחת את המשחק Slider Party.
תעשיית משחקי המחשב והקונסולה, היא כבר מזמן לא עניין של כמה משוגעים לדבר, היושבים בחדר טחוב עם חולצות T מוכתמות בשאריות פיצה. משחקי מחשב כיום הם תעשייה רווחית מאוד - שכבר עברה בהכנסותיה את תעשיית הקולנוע. לפי נתוני חברת המחקר NPD, בשנת 2007 גלגלה תעשיית המשחקים בארצות הברית לבדה 18 מיליארד דולר.
אך בזמן שתעשיית המשחקים צברה תאוצה גם במקומות כמו מזרח אירופה וקוריאה – בישראל, התעשייה מעולם לא הגיעה לממדים משמעותיים. עד לפני כמה שנים למעשה, מלבד קומפדיה,יצרנית לומדות לילדים וסדרת "פיפוש", לא הייתה קיימת למעשה תעשיית משחקים ישראלית.
תעשיית משחקים בישראל?
את שינוי המגמה בישרה חברה ישראלית בשם מג'ורם, שקמה אי שם בסביבות 2001 עם פרויקט שאפתני בשם "באלריום", משחק אסטרטגיה מרובה משתתפים באינטרנט. מג'ורם שישבה בבני ברק, חתמה בשעתו הסכמי הפצה עם כמה מפיצות משחקים רציניות ונתלו בה תקוות גדולות. היא התקרבה לסיום המיזם - אך נגמר הכסף. מה שהיה הבטחה גדולה - הסתיים בקול ענות חלושה. (אגב, באלריום הושלם רק לאחרונה - בסיוע הקהילה שלו וללא גיבוי כלכלי משמעותי).
אך לאחר כמה שנים של שקט מוחלט, בשנתיים האחרונות חלה התעוררות מרשימה בתחום, ובהחלט אפשר לדבר על תעשיית משחקים קטנה שקמה בציון. כמיטב המסורת הישראלית של חברות הזנק, התעשיה יומרנית, אך מהישגיה אי אפשר להתעלם: Oberon Media נחשבת לאחת החברות החזקות בתחום משחקי הסלולר ו- Invasion Interactive הוציאו את Rising Eagle - משחק פעולה בגוף ראשון, שמתמודד מול הפקות ענק עתירות משאבים במשחקיות ובמקוריות - בכבוד.
קרנות הון הסיכון הישראליות קלטו את הפוטנציאל, והשקעה בחברות משחקים מקומיות היא ה"דבר החם" בקרב מנהליהן. Funtactix בראשה עומד גלסנברג, היא אחת מאותן חברות. מאחוריה עומדות קרן הון הסיכון JVP הירושלמית, וקרן Benchmark העולמית.
חוצפה ישראלית
גלסנברג היה מעורב בתמיכת המפתחים של כמה משחקים רבי מכר, שרק אזכור שמם גורם לגיימר להזיל ריר. מלבד קריירה קצרה כאנימטור ב-LucasArts המיתולוגית, בתפקידו במיקרוסופט כמנהל קבוצת DirectX, היה מעורב בהפקות ענק כמו Crysis, Doom3, Half Life 2 ו-Gears of War.
תפקיד הצוות של גלסנברג, היה לעבוד מול מעצבי משחקים, אומנים ואנשי אפקטים מיוחדים ולהבין איפה תעשיית המשחקים רוצה להיות בעוד שנתיים עד עשר שנים מבחינה גרפית - ואז ליישם את זה בסביבה של מיקרוסופט: ערכות למתכנתים, תמיכה, והטמעה של ניהול הגרפיקה במערכות הפעלה וקונסולות. בין השאר, הצוות של גלסנברג אחראי למנהלי ההתקן של הגרפיקה ב-Vista
(ראו גם מסגרת).
גלסנברג מספר שאחרי הרצאה שנשא בכנס Gamefest, ניגש אליו ירון ליפנברג (אחד ממייסדי Funtactix) ובחוצפה ישראלית חיננית (גלסנברג הוגה זאת "הוצ-פה"), סיפר לו על החברה שלו.
הוא החל בחופשותיו בישראל להיפגש עם קרנות הון סיכון ומשקיעים, ולייעץ פה ושם לעוסקים בתחום - והתרשם מאוד מהחברה ומהצוות. יום אחד הציעו לו אנשי Funtactix - "למה שלא תבוא לנהל אותנו במשרה מלאה?" גלסנברג החליט להשאיר את המשרה המרופדת ברדמונד מאחוריו - ולבוא לישראל.
כל המרכיבים הדרושים
"הנה אני יושב כאן, צופה לים התיכון ומתכנן משחקים. ולחשוב שתחום המשחקים לא היה קיים לפני 20 שנה. מה שמרגש אותי הוא ההזדמנות לקחת את ההתלהבות שלי מתחום המשחקים ולשלב אותה עם אהבה גדולה אחרת שלי – ישראל. אני מעוניין ליצור סיפור הצלחה שהוא בשני התחומים: גם בתעשיית המשחקים העולמית וגם לישראל". לחייו של המנכ"ל בעל פני הילד סומקות מהתרגשות.
גלסנברג אופטימי לגבי היכולת הישראלית לייצר משחקים טובים ברמה עולמית. "לישראל יש הישגים מוכחים בכניסה לשווקים חדשים – ולהצליח תוך יישום של רעיונות מהפכניים", הוא אומר.
"אני חושב שתעשיית המשחקים היא עוד שוק כזה. יש ערימה של בעיות בתחום, שיצירתיות, בקיאות טכנית ודמיון כמו של הישראלים יכולים לפתור. יש לכם (הישראלים - נ.ל.) כישרון טכני ואומנותי - ואלה כל המרכיבים הדרושים כדי להצליח בבניית משחקים. נכון, חסר לישראל ניסיון בתחום, זה לא יהיה קל – אבל אנחנו יכולים לעשות את זה".
ממלאים את התהום
Funtactix משתלבים בטרנד האחרון של עולם משחקי המחשב והקונסולה - משחקי פנאי או קז'ואל כפי שהם נקראים בלעז. מדובר במשחקים קטנים יותר, ולא הפקות ענק בעשרות מיליוני דולרים, אשר אינם פונים לגרעין הקשה של שחקני המחשב אלא לקהל הרחב ומציעים משחקיות פשוטה יותר.
החברה הצעירה שיושבת בבניין על חוף הים בתל-אביב, פועלת בפער שקיים בין השחקנים ה"כבדים" שמבלים שעות ארוכות מול המסך ובין השחקנים המזדמנים, הקהל הקלאסי של משחקי פנאי. "יש מרחב עצום בין הכותרים היקרים, שארוזים בקופסה מהודרת. אותן הפקות ענק של עשרות מיליוני דולרים, עם צוות של מאות אנשים, לבין המשחקים הפשוטים
לקהל הרחב, שאתה משחק בהם בהפסקת הקפה שלך.
בין אלה לאלה יש תהום, ואנחנו יכולים למלא אותה: ליצור משחק שגם ימשוך את הגיימרים הכבדים וגם לתת לשחקנים המזדמנים אפשרות להעמיק את חוויית המשחק שלהם", מסביר גלסנברג.
לפני חודש בערך הוציאה Funtactix את Slider Party - לניסוי פתוח (וחינמי) לציבור. מדובר במשחק פעולה רב משתתפים, ובו השחקנים נלחמים איש נגד רעהו בזירות משתנות. לפי Funtactix, מדובר בסוג של משחק רובי צבע עתידני - בתוספת רחפות.
המהפכנות במשחק של Funtactix, שהוא רק חלק אחד מעולם משחקים גדול יותר. עולם שבו הדמות שלכם וההישגים שלכם הולכים אתכם ממשחק למשחק, ומאפשרים לכם לשלב יכולות בין המשחקים, ולצבור נקודות ועוצמה גם אם יש לכם רק כמה דקות פנויות לשחק ביום.
הפועל הזר פותח חשבון
בינתיים, גלסנברג עדיין מאוד נלהב והישראליות הלאה עוד לא ניכרת בו. "אני כאן רק כמה שבועות, כפועל זר, אבל אני נהנה. הפעם הראשונה שהלכתי לפתוח חשבון בבנק, זה היה כל מה שהזהירו אותי מפניו", הוא מספר בחיוך, והניצוץ בעיניו נותר כשהיה.
"פגשתי כל כך הרבה ישראלים שעושים דברים מדהימים בתחום של גרפיקה ואומנות למשחקים בחו”ל, בעיקר בגלל שלא הייתה להם מסגרת מתאימה בישראל. אם נוכל לבנות את זה כאן, אומנים ומהנדסים מחוננים – לא יצטרכו לעזוב".
