בריחת מוחות? מדובר בגירוש
כשהאוניברסיטאות משלמות לדוקטורים צעירים שכר נמוך, ללא תנאים סוציאליים וללא זכויות אקדמיות, אין להתפלא שהם מעדיפים לפתח קריירה בחו"ל
ועדת החינוך של הכנסת דנה זה מכבר ב"בריחת המוחות": מדוע זה דוקטורים צעירים בוחרים לעבוד באקדמיה בחו"ל במקום להישאר בארץ. המספרים שהוצגו בדיון מפחידים: לפי מחקרו של ד"ר דן בן דוד, מספר המרצים הישראלים בארה"ב משתווה לרבע ממספר המרצים הכולל במוסדות בישראל.
נהוג להטיל את האשמה בקיצוץ החד בתקציב ההשכלה הגבוהה, שעמד על 20%, והוביל לקיצוץ של 800 תקני סגל בכיר בכל הארץ, סדר גודל של אוניברסיטה שלמה (לשם השוואה: באוניברסיטת חיפה כ-550 תקני סגל בכיר ובאוניברסיטת תל אביב כ-950). אולם זהו רק חלק קטן מהתמונה.
האמת היא שעיקר האשמה מוטל על ראשי האוניברסיטאות, שהחליטו ביודעין שעול הקיצוץ יושת אך ורק על דור העתיד שלהן, וכך למעשה מחקו דור שלם של חוקרים צעירים ממפת ההשכלה הגבוהה בארץ. הדבר מתבטא הן בתנאי הסטודנטים לתואר ראשון, שחוו צמצום של היצע הקורסים, הגדלת הכיתות, ביטול בדיקות תרגילים, צמצום בספריות, והן בפיחות ברמתם של כל התארים - כך לדברי סגן יו"ר ות"ת (ועדה לתכנון ותקצוב) באותה ועדה, וגם בתנאי העסקתו של הסגל הצעיר.
לפי מחקר שערכו אריק גולד וד"ר עומר מואב מהמכון הכלכלי שלם, רוב העוזבים עושים זאת בשל תנאי התעסוקה בארץ. ואין פלא: האוניברסיטאות מעסיקות כיום דוקטורים צעירים בעיקר כמרצים "מן החוץ": משלמות להם שכר נמוך שמונה חודשים בשנה, על מנת שלא יצברו ותק, ללא פנסיה או זכויות סוציאליות אחרות וללא זכויות אקדמיות. כך לאורך שנים. בתנאים אלה של חוסר ביטחון תעסוקתי וללא עתיד, לא ניתן לבצע לא הוראה ולא מחקר ראויים.
על מנת לפתור את הבעיה גובשה בות"ת בעידודה של שרת החינוך תוכנית המחייבת את האוניברסיטאות להעסיק סגל אקדמי רק במסלולים נורמטיביים ראויים (למעשה, בהתאם לתקנונים שלהן עצמן). אלא שוועד ראשי האוניברסיטאות כבר הביע את התנגדותו לתוכנית. זאת למרות שעלותה השנתית פחותה מעשירית מעלויות הסכם השכר עם הסגל האקדמי הבכיר.
עלות הסדרת ההעסקה של 4,500 מרצים עומדת לפי חישובי ות"ת על 54 מיליון שקל לשנה. יישום התוכנית בתל אביב לכ-700 מורים מן החוץ יעלה פחות מעלויות השכר השנתיות של חברי ועד ראשי האוניברסיטאות עצמם, המונה כעשרה אנשים. הנתונים צורמים במיוחד על רקע דו"ח הממונה על השכר, לפיו שיעור חריגות השכר באוניברסיטת תל אביב עומד על עשרות מיליוני שקלים לעומת ששה מליון שעולה יישום מתווה ות"ת / שרת החינוך.
זוהי שעת המבחן של ות"ת: האם תעמוד על יישום התוכנית או תיכנע שוב לפני האוניברסיטאות. האפשרות הראשונה תוביל לתחילת שיקומה של ההשכלה הגבוהה ובניית העתיד. אם, חלילה, תבחר באפשרות השניה, יוביל הדבר למחשבה מחודשת לגבי אופן ניהולם של המוסדות להשכלה גבוהה והפיקוח עליהם, המופקד כיום בידי אנשי המוסדות עצמם, כמו גם לשיבוש נוסף של הלימודים עוד בשנה הנוכחית.
ד"ר אלי להר, יו"ר הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות
לפנייה לכתב/ת 
