אמא אלימה - יש דבר כזה

בשבועות האחרונים נחשפנו למקרי אלימות רבים של אמהות כלפי ילדיהן, כמו גם התעללות והזנחה. לצערנו, מקרי אלימות במשפחה אינם נדירים. אך המקרים שנחשפים ומסוקרים בתקשורת הם מעטים יחסית, וזאת בעיקר בשל קשר השתיקה המשותף לתוקפים ולנתקפים.

אלימות במשפחה של הורים כלפי ילדיהם נעשית לעתים קרובות תחת מסווה של פעולות ענישה חינוכיות כך שהגבול שבין "פליק חינוכי" להתעללות של ממש, מאוד קרוב לעתים וקשה להבחנה. על פי המועצה הלאומית לשלום הילד, הטלת משמעת נבדלת מהתעללות בכך שבהטלת משמעת סבירה ניתן לחזק ילדים לשליטה עצמית ולאחריות. הטלת משמעת סבירה אינה גורמת נזק נפשי או גופני לילד, בניגוד להתעללות, שעלולה להיות פיזית, מינית, נפשית או כזו שעניינה הזנחה.

עקב שכיחות גבוהה יותר של אלימות גברים כלפי נשים במשפחה, נהוג בטעות לחשוב כי אלימות כלפי ילדים שכיחה יותר בקרב אבות. אך למעשה, נשים מבצעות שני שלישים מהפגיעות בתינוקות ובילדים והן מובילות בפער גדול על פני הגברים בכל הקטגוריות של התעללות בילדים, פרט לקטגוריית הפגיעה המינית (המהווה רק כ-10% ממקרי ההתעללות). נתונים אלה שמסרה האגודה להגנת הילד לכנסת, משקפים את המציאות בישראל כמו גם במקומות נוספים בעולם.

בשבועות האחרונים שמענו על אם שהזניחה את ילדיה בצפת כשאביהם היה רחוק מהבית. נחשפנו למקרה שבו אם נעלה את בתה הנכה במלון. או על אם הדוקרת את בתה בסכין, ובימים אלה שוב נחרדנו ממעשי הזוועה של האם החרדית מבית שמש שהתעללה נפשית וגופנית ב-12 ילדיה ובקרב ילדיה אף הותר גילוי עריות. בנה בן השלוש עדיין מאושפז במצב של צמח.

כאילו שלא די בכך, דווח גם על התעללות מינית של אם בילדיה.

לציבור הישראלי קשה לעכל סיטואציה כזו בה אם מתעללת בילדיה, כיוון שהיא נתפסת כמטפלת האולטימטיבית בילדים, הן בעיני החברה והן בעיני מערכת החוק (במצבי פרידה וגירושין).

האפשרות להתעללות בילדים דווקא מצד האימהות אינה נחשבת מוזרה או נדירה, גם על סמך ממצאי מחקר חדש גדול מטעם הפנטגון, שבדק את הנושא: ילדים להורים המשרתים בצבא מועדים להתעללות והזנחה מצד אמהותיהם כשהאבות היו במלחמה בעיראק או אפגניסטן. האמהות התוודו על שנתנו טיפול לא ראוי לילדיהן פי שלושה יותר מאשר בזמן שהאבות היו בבית. במהלך התקופות בהן האבות לא שהו בבית, האמהות שהיו שם לבדן נטו להזניח את ילדיהן פי ארבעה יותר, והתעללו בהם גופנית פי שניים מהרגיל.

יש הטוענים כי מאחר שהאמהות הן המטפלות העיקריות בילדים, הן מבלות עם הילדים יותר שעות מאשר האבות ולפיכך הן חשופות יותר למסכת לחצים שגוררת מצבים קשים, ואצל הנשים ה"חלשות" יותר - גם יוצרת קרקע נוחה להתעמרות בילדיהן.

לצערי, למרות חומרת התופעה של אלימות כלפי ילדים, ולמרות העובדה כי התופעה שכיחה יותר בקרב אמהות, מתקבל הרושם כי החברה והתקשורת מתייחסות אליהן בסלחנות מסוימת. אין לי ספק כי אילו היה מדובר באבות מתעללים, התופעה הייתה זוכה לתגובה חריפה במיוחד ובכללה גינוי גורף ובלתי מתפשר, כפי שאכן ראוי להיעשות.  

ד"ר מוטי חיימי, מומחה ברפואת ילדים והמטואונקולוגיה ילדים, המרכז לבריאות הילד של "כללית" בחיפה