למה משכב גברים חמור מיחסי מין בזמן נידה?
שאלה:
התעורר דיון בחברה שלנו סביב שאלת היחס הדתי ללסביות והומואים. כאשר אחד הנוכחים אמר שההלכה כיום והחברה מתנהגים בצביעות, כיוון ששעה שזוגות מקיימים יחסי מין בזמן נידה וללא טבילה, זה חמור יותר ממשכב של שתי נשים או שני גברים. האם נכון הדבר הלכתית? (הדסה, ירושלים)
תשובה:
יש להבחין בין נטיות מיניות לבין מעשי עבירה. נטיות מיניות פעמים רבות אינן בשליטת האדם, ואין אנו באים בטרוניה על דברים שאינם בבחירתו החופשית של האדם. כל אחד קיבל את נתוני הפתיחה שלו מהקב"ה, השאלה שצריכה להעסיק את האדם היא מה הוא עושה עם הנתונים הללו במהלך חייו.
משכב זכר הוא מהעבירות החמורות בתורה. גם משכב הנידה הוא מהעבירות החמורות, חלק מאיסורי עריות. התורה אוסרת את המעשים האלו באופן מוחלט.
לצערנו הרב, יש אנשים שנכשלים באיסורים, לעיתים גם באיסורים חמורים. לשון הרע ורכילות, גם הם מהאיסורים החמורים שבתורה, ומצוי שנכשלים בהם. יש אנשים שנכשלים באכילת טריפות, בשר בחלב ושאר מאכלות אסורות.
המכנה המשותף של כל הנכשלים בעבירות מהסוג הנ"ל, הוא מה שחז"ל כינו עוברי עבירה "לתיאבון". יש להם יצר, והם עוברים עבירות בכדי לספק את יצרם. חכמים חילקו בין העוברים עבירות "לתיאבון" לבין העוברים עבירות "להכעיס". העוברים לתיאבון, נכשלים ביצרם. העוברים "להכעיס", מורדים בריבונו של עולם, ויוצרים פרינציפים של רשע.
מי שעובר עבירות לתיאבון, ולצורך העניין זה לא משנה אם המטבח שלו מעורב בשר וחלב, או אוכל שרימפס, או נופל במשכב זכר או עריות, או מדבר לשון הרע, או מעשן ומסכן חיי הסובבים אותו, עלינו לנסות לקרבו ולחזקו בקיום תורה ומצוות, ככל שידינו מגעת. (חזו"א הל' רוצח ושמירת הנפש פ"ה ה"י, אגרות ראי"ה רס"ו, שו"ע הרב הל' מציאה ופקדון לט, ועוד מקורות רבים אחרים)
מי שעובר עבירות "להכעיס" ובונה אידיאולוגיות הפוכות לתורה ולמצוות, עלינו להילחם בדעותיו ולהרחיקן. יש מבני הקהילה ההומוסקסואלית, המבקשים לעשות אידיאולוגיה מאורח חיים זה. מכיון שהתורה רואה מעשים אלו כאיסור, הנפתם על נס וגאווה בהם אינה מתיישבת עם אורח חיים יהודי. תארו לעצמכם, מה אם יום אחד יבואו כל אוכלי החזיר, או כל מדברי הלשון הרע, ויבקשו לצעוד ברחובה של עיר ולהתגאות באכילת החזיר או בלשון הרע השגורה בפיהם. כמובן שכל לב יהודי מאמין יכאב, וישתדל למנוע פרהסיה עגומה שכזו. (משיב: הרב דרור ברמה)
