שתף קטע נבחר

אל תאספו את הקבלות

הפסיקה של בית המשפט המחוזי סובלת משלוש מגרעות: היא לא סבירה סמכותית, היא לא צודקת חברתית והיא לא מועילה

"אספו את הקבלות על התשלומים למעונות ולמטפלות, בעתיד תוכל לדרוש החזר כספים מהאוצר", אמרו יועצי מס בעקבות פסיקתו של שופט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה, בעניין הכרה בגידול ילדים כהוצאה מוכרת למס הכנסה.

 

עצתי הפוכה: הורים יקרים, אל תטריחו את עצמכם. חבל על הזמן ועל הנייר. ממשלת ישראל לא תהיה היחידה בעולם המערבי המעניקה סובסידיה יקרה למעמד הבינוני-פלוס בשל חובת גידול הילדים. זה לא יקרה, זה לא יכול לקרות וזה לא צריך לקרות.

 

הפסיקה של השופט המחוזי אלטוביה סובלת משלוש מגרעות יסוד. היא לא סבירה סמכותית, היא לא צודקת חברתית והיא לא מועילה כלכלית.

 

נתחיל מהסבירות. בפסק דינו קבע השופט המלומד שיעור מס חדש ומופחת למשפחות עם ילדים בגיל הרך מעל ומעבר לכל ההטבות והזיכויים שקבעו עד כה המחוקקים. זו החלטה פוליטית מובהקת, שאינה בסמכותו. בתי המשפט לא הוסמכו להטיל מיסים. זה תפקידו של הדרג הפוליטי, המשקף בהרכבו את מערכת ההעדפות החברתיות של הציבור. הורים לילדים הם רק אחת מקבוצות האינטרסים הרבות במרחב הפוליטי הישראלי. איזון בין הדרישות של הקבוצות השונות מוטל על כתפי הפוליטיקאים, ושום בית משפט לא יכול להחליפם בג'וב הזה.

 

בית המשפט המחוזי צריך היה, לכן, לדחות על הסף את העתירה ולנמק את הדחייה בחוסר סמכות. הטענה הפורמלית שלפיה השופט המחוזי רק "פירש את חוק המיסים הקיים" מנוגדת לשכל הישר: אין לך מהלך כלכלי משמעותי - והפחתת מיסים נוספת למשפחות עם ילדים קטנים היא צעד כזה, שעלותו מיליארדי שקלים – שלא ניתן להציגו כ"פרשנות לחוק".  

 

הפסיקה שלו גם פסולה חברתית. השופט המכובד החליט להעניק מקופת האוצר סובסידיה של מאות שקלים לחודש למשפחות שמצבן הכלכלי טוב ומצוין. מנגד, משפחות עם ילדים שמצבן הכלכלי בינוני ומטה - עד הכי קשה - לא יקבלו מאומה. אם הוצאה על מטפלת או מעון לילדים תוכר כ"הוצאה לייצור הכנסה", הזכאים לה ישלמו פחות מס הכנסה באופן רגרסיבי הזועק לשמיים. משפחה מהעשירון העליון תקבל מהמדינה מתנה של 800 שקל בחודש, משפחה מהעשירון החמישי תקבל מתנה של 100 שקל בחודש, ומשפחה מהעשירונים  הנמוכים לא תקבל גרוש כי היא אינה משלמת מיסים. זה צודק? מתקבל על הדעת? כמובן שלא.

 

במקום ניכוי ממס, המיטיב עם העשירים, עדיף תשלום ישיר של "מענק גידול ילדים" שווה לכל נפש ולכל ילד. משפחה אחת תשתמש בו להעסקת מטפלת, משפחה שנייה למימון מעון ילדים, משפחה שלישית לסתימת חור בתקציב. רק מה? כבר יש מענק כזה, קוראים לו קצבת ילדים.

 

ואם לא די בקצבאות, בקרוב יופעל הסדר "מס הכנסה שלילי": תוספת שכר מקופת המדינה לנשים עם ילדים שיצטרפו לתעסוקה. שיטת עידוד תעסוקה יעילה נוספת המופעלת כיום בהצלחה, היא סבסוד מדורג של מעונות הילדים.

 

ונעבור לכלכלה. ההכרה בהוצאות גידול הילדים, מבטיחים המצדדים בה, תעלה את שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה. "רבבות יצטרפו". זה לא יקרה. שיעור ההשתתפות של נשים יהודיות בכוח העבודה עלה חדות בעשור שחלף (בלי התמריץ שעליו פסק השופט), והוא מן הגבוהים במערב.

 

הבעיה מתמקדת בשיעורי התעסוקה הנמוכים מאוד של הנשים הערביות-מוסלמיות. גורמים רבים אחראים לכך: היעדר השכלה מתאימה, מורשת תרבותית, קושי להשתלב בענפי השירותים ועוד. פסיקת השופט אלטוביה לא תסיר אף אחד מהמכשולים האלה. הנשים הערביות-מוסלמיות גם לא ייהנו ממנה כי רובן ככולן מועסקות בשכר נמוך מאוד ולא משלמות מס הכנסה. ומי שלא משלמתל מס, לא זכאית להקלה במס. 

 

הממשלה בישראל, ולא בית המשפט, יכולה להחליט על הגדלת הסיוע לנשים עם ילדים בגיל הרך היוצאות לעבודה. ניכוי ממס על הוצאות המטפלת או מעון הילדים הוא הדרך הגרועה ביותר לעשות זאת.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ויז'ואל/פוטוס
הוצאה על מטפלת
ויז'ואל/פוטוס
מומלצים