נצחון הרוח: הגדות של פסח מהשואה
איך נמנעים מאכילת חמץ כשאפילו מנת הלחם לא מספקת? איך משיגים יין כשאין מים? ואיך חוגגים את חג החירות במחנה מוות? ההגדה "דם ואש ותימרות עשן" מרכזת פירושים וסיפורים על חג הפסח בשואה - ועל הציפייה לגאולה. עדויות מתוך התופת
חג הפסח מול השואה. החירות מול הגטאות והמחנות. הגאולה מול השעבוד. החיים מול הרצח. ההצלה מגזירותיו של פרעה מול הסבל מגזירותיו של היטלר. משה ואהרון מול הקאפו והאס-אס. "כל ישראל בני מלכים" מול "הגזע הנחות". נראה שאין ניגוד רעיוני-מחשבתי גדול מזה.
ובכל זאת, במשך שנים אינספור, יציאת מצרים וההגדה של פסח עודדו את רוחם של היהודים בשעותיהם הקשות, וגם בשואה. אפילו במחנות המוות והעבודה באירופה עסקו רבנים, אדמו"רים, תלמידי חכמים וסופרים בפירוש ההגדה, וחיפשו את משמעויותיה האקטואליים לזמן הנורא בו חיו.
"דם ואש ותימרות עשן" היא הגדה חדשה, בעריכת איתמר לוין, המאגדת בתוכה קטעי פרשנות שנכתבו ונאמרו בכל רחבי אירופה במהלך השואה.
ההגדה מרכזת קטעים שהיו מפוזרים בעשרות ספרים וכתבי-יד, שחלקם טרם פורסמו וחלקם היו נגישים בעיקר לחוקרים. הפירושים מוגשים לקורא תוך שמירה מירבית על לשונם המקורית, אך גם בצורה המתאימה לקורא בן זמננו. לצידם מובאים צילומים של הגדות נדירות שנכתבו בכתב-יד במהלך השואה.
בנוסף, ההגדה מביאה עשרות עדויות ותמונות על שמירת דיני הפסח ומנהגיו תחת המשטר הנאצי, ובראשם – אכילת המצה ועריכת הסדר: מהיכן יבוא קמח למצות, במצב בו אפילו הלחם ניתן במשורה? כיצד ניתן להשיג יין, כאשר בקושי ניתנים מים לשתייה? האם ניתן להימנע מאכילת החמץ במשך שמונה ימים, בזמן שמנת הלחם היומית ממילא בקושי מספיקה כדי לקיים את הנפש? איפה תימצא הגדה?
ומעל לכל: האם ניתן, מבחינה נפשית, לציין את חג החרות בתוך הכלא הנורא ביותר? כיצד ניתן לומר "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם" בזמן שהנוגש ממתין מחוץ לדלת?
לוין אומר כי מטרתה של ההגדה היא להאיר את הפנים המרובות של פסח בשואה - פנים של התחבטויות מוסריות,
פילוסופיות, תיאולוגיות והיסטוריות. פנים של שאלות הלכתיות ומעשיות, ובעיקר - פנים של גברים ונשים, ילדים וילדות, זקנים וזקנות - קורבנות השואה - שנאבקו על שמירת צלם אנוש ודמותם היהודית.
ההגדה היא עדות לדבקותם של היהודים באמונתם, בדתם ובתורתם, גם תחת הרדיפות האיומות ביותר בהיסטוריה. היא מלמדת כיצד שאבו הקורבנות עידוד מקורות אבותיהם ועמם, וכך התמלאו ביטחון שגם גאולתם שלהם בוא תבוא.
"דם ואש ותימרות עשן", בעריכת איתמר לוין. הוצאת ידיעות ספרים. 200 עמודים.
לפנייה לכתב/ת 
