מיצובישי לנסר איוולושן - מטוס אוטומטי

"ביפן ובבריטניה יקראו לה איוו-10, אנחנו מעדיפים לכנות אותה פשוט איוו. לא כי היא פחות ספורטיבית או טובה, אלא בעיקר כי היא מציבה רף חדש לחלוטין בקטגוריה אותה היא מובילה כבר שנים". הרבה ביטחון הקרין הצוות המחויך של מיצובישי, באירוע השקת הגרסה האחרונה לרפליקת הראלי היפנית. אולי מכיוון שהמכונית החדשה מאפשרת להם להשתחרר סופית מחיבוק הדב עם המתחרה הגדולה מבית סובארו. זו שהחליטה כי היא מחפשת דרכים חדשות מעבר לסופר-ספורט. אולי כי בשנים האחרונות ביססה מיצובישי את מעמדה כמלכת הכביש, כשהיא מנצחת את ה-STI של המתחרים כמעט בכל פרמטר ושוק יעד. ואולי כי אין להם ברירה.

להשיק מכונית ספורטיבית כמו האיוו, עם תצרוכת דלק אמיתית של 5 ק"מ לליטר ביום טוב ונסיעה רגועה, בעידן בו דובי הקוטב משיייטים לאבדון יחד עם קרחונים נמסים, זה לא עניין של מה בכך. להשיק כיום מכונית שפליטת המזהמים שלה, כשהמנוע בסרק, גבוהה מזו של משפחתיות אחרות תחת עומס מלא, זה לא סיפור פשוט. להחליט שמכונית הספורט האולטימטיבית, עם תדמית ביצועים כמעט ללא תחרות, תושק קודם כל עם תיבה שאינה ידנית, זה לא אירוע שניתן להתייחס אליו בקלות דעת. ככה שהחיוכים האלה, הסתירו לא מעט עצבנות.

תן לה בראש

מבחוץ נראית האיוו לא רע. זאת אומרת, אם אתם חובבי הסגנון הצעקני. הימים בהם אפשר היה לשחרר את הספוילר הענק שמקשט את עכוזן של רפליקות ראלי יפניות, לאפסן אותו במחסן ולהסתובב עם מכונית כמעט-רגילה למראה, לא יחזרו כנראה. היום, כאשר גם גרסאות רגילות של הלאנסר נראות מאיימות, האיוו עושה רושם של חיה טורפת אמיתית. המרכב עצמו נראה טוב וצנוע יחסית, אלא שאל הספוילר הגדול מאחור (ואכן, הוא חוסם את הראות) מצטרפים חישוקי-ספורט מרשימים ובעיקר סבכה קדמית עמוקה, המחפה על המצנן הגדול.

בפנים יש את התערובת היפנית הרגילה והכה-מוכרת, לצערנו. מצד אחד מושבי ספורט מעולים, עם תמיכה צדית טובה לצנומים שבנהגים, וקצת יותר בעיות לרחבי גוף. לוח מחוונים ענייני, בורר הילוכים לתיבה הידנית-רובוטית ומנופי תפעול מאחורי הגה ספורטיבי (מצוין למגע). אלא שההגה הזה, במכונית של 300 אלף פלוס, לא מתכוון למרחק. זה היה פחות נורא, אילו המושבים היו מבורכים בשלל כיוונונים. הם לא, פרט לסידור סטנדרטי. וזה כבר מעצבן.

מעצבן בערך כמו העובדה שבאופן מפתיע, היפנים מציגים פעם אחר פעם את רפליקות הראלי החזקות והמהירות שלהם, מיצובישי כמו סובארו, עם סביבת נוסעים ונהג שלטענתם עברה שדרוג דרמטי, ומציעה איכות גבוהה מאי פעם. זה מעורר אמון כמו לטעון שהפוליטיקה הישראלית הופכת איכותית מבחירות לבחירות. ההבדל היחיד הוא המעטפת. אז נכון שהפלסטיק נראה יותר טוב, כמו-גם המתגים השונים. בתכל'ס, האיוו נראית פחות מושקעת מבפנים ממכוניות שעולות חצי ממנה. ובאמת שאין לכך שום סיבה מיוחדת, חוץ מהחלטה לשמור על פשטות-מוחלטת. וגם זה מעצבן.

לא על המנוע לבדו

אם מעולם לא נהגתם במפלצת יפנית שמשחררת 300 כ"ס לארבעה גלגלים, חווית הנהיגה באיוו החדשה עשויה להיות מאכזבת במפתיע. אחרי שלל מבחני הרכב שקראתם, אתם עשויים לחשוב שמדובר בחוויית ממד אחר, קיפול אזורי זמן וצניחה דרך מנהרות שמובילות לעתיד, או אולי לעבר. אלא שהמציאות פשוטה יותר. מדובר במכונית חזקה ומהירה באופן מטריד, עם יכולת אחיזת כביש שמלטפת את האגו ומאיצה בך לדחוף לכיוון הקצוות. אבל גם באחת המכוניות היותר בטוחות מבחינה דינמית, שאתם יכולים לאחל לעצמכם.

הרובוט קובע

גם אם הוא היה עושה שימוש בתיבת חמישה הילוכים ידנית חדשה, שמוותרת על השישי המקובל כיום. בוודאי אם הבחירה היא בתיבת שישה הילוכים דו-מצמדית-רובוטית, העונה במיצובישי לכינוי SST. כמו תיבה דומה בעיקרון מבית ב.מ.וו, פולקסווגן, פורד-וולוו וכנראה כל עולם הרכב תוך שנתיים-שלוש, גם מיצובישי עושה שימוש בשני מצמדים, המאפשרים העברות מהירות וחלקות בעזרת שילוב מוכן-מראש של ההילוך הבא. התפעול הוא בעזרת בורר רגיל, או מנופי סגסוגת מעולים מאחורי ההגה, במספר מצבי תפעול מתוכנתים מראש. בין העברה רגועה ונינוחה יחסית, לנהיגה סופר-ספורטיבית עם שמירה אוטומטית על מד הסל"ד בין 4,500 ל-7,000 סל"ד.

מי הכי מהירה?

היא עדיין מציעה תא נוסעים מעליב ביחס למחיר, נוחות נסיעה מוגבלת במקרה הטוב, תא מטען מצומצם, תצרוכת דלק שערורייתית ומראה אגרסיבי מדי. היא עדיין יקרה כשהייתה, רועשת מדי בנסיעות ארוכות ומהירות וממקמת אתכם בסביבה סוציו-מוטורית שלא תמיד תרצו להימנות עליה.

אבל הכי חשוב, כשתגיע בסביבות אוקטובר השנה, עם תג-מחיר שמוערך כעת ב"פלוס-מינוס 300 אלף", היא תהיה אולי המכונית המהירה ביותר על הכביש המקומי. לא רק בקבוצת המחיר שלה, אלא כמעט בכל סכום כסף.

הכותב היה אורח חברת מיצובישי