הפועלים הפלסטינים: יתרונם של השכנים הזמינים

לא צריך להיות מדינאי מומחה כדי לדעת שלחברה הישראלית יהיה טוב יותר אם לא יהיו לה שכנים רעבים. על הרקע הזה התפרסמו בימים האחרונים כמה דיווחים על כוונה ישראלית להגדיל את מכסת הרשיונות לפועלים פלסטינים מהגדה המערבית, על חשבון שאר העובדים הזרים.

שר הביטחון אהוד ברק, שנפגש באחרונה עם ראש הממשלה הפלסטינית סלאם פיאד, הבטיח לו להוסיף 5,000 היתרי עבודה לפועלים מהשטחים.

לפלסטינים אין אלטרנטיבות

על פי הנתונים של הרשות הפלסטינית עובדים כיום בישראל (ובהתנחלויות) כ-67 אלף פלסטינים - כולם מהגדה, מאזור ירושלים או בעלי דרכונים ירדנים; אף אחד לא מעזה. זהו מספר נמוך יחסית: בשנות השיא (לפני כעשר שנים ויותר) עבדו בישראל כ-150 אלף פועלים מהשטחים, כלומר קרוב ל-40% מכוח העבודה הפלסטיני.

בשטחים לא היתה אז כמעט אבטלה; היום שיעורה מגיע ל-38% בעזה ול-25% בגדה (על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיטיקה).

בטווח הנראה לעין אין לפועלים מהשטחים שום אלטרנטיבה לעבודה בישראל. במדינות ערב השכנות - בירדן, למשל -האבטלה גבוהה, ואין בהן אפשרויות תעסוקה לתושבי הגדה; ועד שייווצרו מקומות עבודה בשטחים עצמם ייקח עוד זמן רב.

בעוד שבועות אחדים תתקיים בבית לחם ועידה בינלאומית (בהשתתפות ישראלים) שתדון בעידוד השקעות בשטחים, ולקראת ההתכנסות מופיעות בעיתונים הפלסטיניים מודעות הקוראות לתושבים להעלות רעיונות להשקעות. אבל הדרך מרעיונות למציאות ארוכה, ובינתיים אין עבודה.

החומות והגדרות לא עוזרות

מניעת הכניסה של פועלים מהשטחים לישראל נעשית, כמובן, על רקע ביטחוני. אולי לא היה זה מקרה שבמקביל לידיעות על כוונה להגדיל את מספר העובדים הפלסטינים התפרסמה בסוף השבוע ידיעה דרמטית על שני פועלים משכם שעבדו במסעדה בתל אביב ("גריל אקספרס" במתחם הבורסה) ותכננו לבצע בה הרעלת מזון המונית.

הפועלים הללו היו שבח"ים (שוהים בלתי חוקיים), וישנם רבים כאלה - הוכחה נוספת לכך שגדרות וחומות לא חוסמים את דרכם של מי שרוצים להיכנס לישראל. מי שמאזין לדיווחי הרדיו בשעות הבוקר המוקדמות יכול לשמוע לעתים קרובות על מבצעים משטרתיים בהם נעצרים עשרות, ולפעמים מאות, שבח"ים - ואם שבח"ים עוברים, גם מחבלים יכולים.

המעסיקים הגדולים מעדיפים עובדים זרים

רוב השבח"ים עובדים אצל מעסיקים ישראלים קטנים: קבלני שיפוצים, בעלי מסעדות ואחרים שמתקשים לעמוד בדרישות ההליכים לקבלת אישורים ורשיונות. המעסיקים הישראלים הגדולים לא צריכים שבח"ים - הם גילו זה כבר את היתרונות בהעסקת פועלים זרים; סינים, תאילנדים, רומנים, ואפריקאים.

הפועל הזר כבול למעסיק שלו (או לחברת כוח אדם) הרבה יותר מעמיתו הפלסטיני, ולכן הוא זול יותר. הם מתגוררים לרוב אצל המעסיק, אפשר להעביד אותם יותר שעות, הם צייתנים וכנועים, פשוט אין להם ברירה. הפלסטיני מהגדה, לעומתם, יכול להישאר בבית, לחפש עבודה בכפר, בשכם או בחברון - ואילו לפועל מתאילנד אין שום אלטרנטיבה.

הדברים נאמרו בעבר אבל יש לחזור עליהם: הפועל הזר זול למעסיק - אבל עולה ביוקר למשק ולחברה בישראל. הפועלים הזרים הם מעמסה על התשתיות בישראל: הם צריכים מגורים, שירותי בריאות וחינוך. הפועל הפלסטיני לא צריך את כל זה. הוא חוזר בערב הביתה, ולמרות הסיכון הביטחוני יש לו יתרונות רבים על פני הפועל הזר.