הפרידה: החלטתי לאהוב את האקסית כמו אחות

• החלק הראשון: חיי מתנפצים לאינספור רסיסים קטנים
  

כאב. מדיטציה. מדיטציה אני עושה בשיטוט ברחובות ערים אירופיות בהליכה איטית. שבלולים עוברים אותי וצועקים לי לרדת לשוליים. שלושה ימים ניקיתי ראש. לא בדיוק אירופה, אבל זה מה יש, ועם זה ננצח.

אני נזכר בקוריוז שקראתי פעם, "תיאוריית הסולם"

אינטרנט. דייטינג. מדברים שטויות מכל כיוון. לא מבין מי צריך את כל הזבל הזה. נזכר בקוריוז סרקסטי, "תיאוריית הסולם", שקראתי פעם. מגגל ונכנס לעלעל שוב. משעשע. בתחתית העמוד יש לינקים למאמרים. נקודת מפנה מספר שתיים – דלת ליקום אחר. שלושה מאמרים פנימה ואני מרגיש שרכבת פגעה בי, הכניסה רוורס, ועברה עלי פעם שנייה, לוודא. אדרנלין משפריץ לי מהפטמות. אני רווק. מסודר. הראש עובד. בריא. חופשי. חי בעיר שאני מת עליה. ומישהו מספר שמגבלת החיזור שלי היא סתם משהו שיש לכמעט כולם ואפשר לתקן? סליחה, פה זה גיהנום? הבטיחו לי שנת ריבאונד, עורכי דין, מזונות, יגון, מה קורה פה לכל הרוחות? איפה המנהל? אני רוצה את הכסף שלי בחזרה!!!!

חודש מנקודת האפס. לא יכולתי שלא לראות את הילדים, אבל לא יכולתי לקחת אותם איתי כל עוד אין לי טריטוריה. מסלאו צדק עם הפירמידה שלו, גם בלי להכיר אותי אישית. הייתי שואב אותם ליום כיף ומחזיר. כשמצאתי דירה גיבשנו הסדר.

קראתי לזה "הנדסה עצמית"

נקודת מפנה שלישית - יעד. קראתי לזה "הנדסה עצמית" (ואם מישהו עושה על המונח הזה קופה, שמעתם את זה כאן קודם). עשרת עקרונותיי החלו להתגבש:

1. אני רוצה תא משפחתי.

2. אני לא בוחל בשום אמצעי כל עוד הוא חוקי.

3. שום דבר בעולם הזה ומעבר לו לא הולך לעמוד לי בדרך.

4. אין דבר שאני מוגבל מלהבין. כולל נשים.

5. אין דבר שאני מוגבל מלעשות. כל מגבלה, חשיבתית, התנהגותית, רגשית, נוירוטית, יש דרך לעקוף אם מכירים בה, מבינים מתי היא צצה ונותנים לצוות מהנדסים לסלול כביש עוקף.

6. אין שום בעייה שאי אפשר לפתור. טוב, חוץ ממוות, מיסים ואולי גם הרפס.

7. אני אתכנן את הדרך להשגת יעדיי סביב שינוי עצמי. מינימום ציפיות, וגם הן מציאותיות, מהעולם סביבי.

8. אני לא אבזבז משאבים על הסחות דעת. סטוצים, נשים שחושבות שאני והן חברות וכדומה.

9. אני לא אפעל אינטנסיבית ליצירת מערכת יחסים. במקום, אני אפעל חזק לטפח חממה למערכות, סביבה עם כל תנאי הגידול הנכונים – אספקת נשים סדירה, מכסימום אלמנטים ליצירת משיכה, מינימום אלמנטים שמפריעים, והדבר האמיתי שהן באמת רוצות מאחורי כל זה. המערכות יבואו לבד.

10. סטיבן לויט, סטטיסטיקאי סקרן, הראה בספרו "פריקונומיקס" שבני אדם מותנעים עם תמריצים נכונים. מזל שקראתי אותו, ומזל שאני בן-אדם. בניתי לי מערכת תמריצים נכונה. ייתכן שהכלי החשוב ביותר בארגז הכלים שלי.

הרווחנו בגדול, ורק עורכי הדין הפסידו

מהר מאוד התרגלנו להיפגש באמצע, לעבוד בהגינות במקום לטובה אישית, דרך עקבית לסדר לשנינו הרבה יותר טובה אישית. טאו. כמו עם סקס או מערכות יחסים, כדי להשיג את זה, צריך לפעמים להפסיק לנסות להשיג את זה. הרווחנו בגדול, נהיינו קצת "חברות", ורק עורכי הדין הפסידו.

אני כבר לא מתבייש מול הילדים שלי. העברתי אותם מסכת כאב, מסכת כאב שעברתי בעצמי גם כן, ורק היום אני מבין שלמרות כל הנזק, ייתכן והם רק הרויחו. אני לא גורר אשם, כעס או חרטה. אין לי מה לחטט בעבר, מסכנות זה עוד סוג של בזבוז משאבים נעדר כל תועלת. יש בטבע מערכות לא-יציבות. נסיבתית ייתכן שהן יעבדו, אבל לאורך זמן, כשחוק המספרים הגדולים נכנס לפעולה, הן יפלו בסוף. נישואיי היו אחת כזו. נתתי לילדיי את הפתרון הכי טוב במציאות פחות ממושלמת. חתמתי בזה והתקדמתי. איני מתבייש בעברי.

הר של כאב עלה לי החיוך הזה

בפעם הראשונה זה שנים אני מתעורר עם חיוך של שביעות רצון על הבוקר, לוקח אותו איתי לעבודה, חוזר איתו הביתה בסוף היום. אני לא צריך סיבה בשבילו. הוא פשוט שם. הר של כאב עלה לי החיוך הזה. את כל רכבת ההרים הרגשית ההיא הוא אוצר בתוכו. אני מחייך אותו, וכל החוויה העצומה הזו, השפל והשיא, חולפת דרכי בחלקיק שנייה, "היי" סוחף שמשרה עלי בן רגע תחושה של ביטחון, של שלמות עם עצמי, של "קטן עלי", של המון עוצמה.