שתף קטע נבחר
 

אוניברסיטה חדשה בערב הסעודית

האם הקמת אוניברסיטה בעלות של 10 מיליארד דולר תוכל לשקם את המדע בעולם המוסלמי?

על חופי ים סוף, סמוך לכפר דייגים קטן ששמו תוואל, חנך עבדאללה, מלך ערב הסעודית, אוניברסיטה אותה הוא שואף להפוך למובילה עולמית במדע ובטכנולוגיה. אוניברסיטת המלך עבדאללה למדע וטכנולוגיה (KAUST), תזכה לאחת מעשר התמיכות הכספיות הנדיבות בעולם ותאפשר לימודים משותפים לנשים ולגברים. האתגר הגדול ביותר הניצב כעת לפני המוסד הזה, שעשוי לחולל מהפכה, הוא משיכת אנשי סגל וסטודנטים.

 

בעבר שגשג המדע בעולם המוסלמי. המורשת הערבית הותירה את עקבותיה במערב, בין היתר בשימוש בספרות הערביות ובמילים כמו "אלגברה." משתם תור הזהב של האסלאם, עם פלישת המונגולים במאה ה-13, נקטעה התנופה הזאת באיבה. "כמה דוחות (של האו"ם) מכירים בכך שהעולם הערבי והמוסלמי מפגר מאחור בכל מה שנוגע למדע," אומר אחמד אל-כווייתר, הנשיא הזמני של האוניברסיטה. דוחות כאלה מסתמכים, למשל, על כמות הכסף המושקע במחקר ביחס לגודל הכלכלה של המדינה ועל מספר מאמרי המחקר שפורסמו והפטנטים שנרשמו בה.

 

כדי לעורר מחקר ברמה עולמית בערב הסעודית, תורם המלך עבדאללה באופן אישי 10 מיליארדי דולרים לקרן שתממן את פעילות האוניברסיטה. סכום זה אינו נופל מזה של הקרן התומכת במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), אחת משש הקרנות הגדולות ביותר התומכות באוניברסיטה כלשהי בארה"ב. האוניברסיטה, המיועדת לתארים מתקדמים, תהיה חופשייה לגמרי מתלות בממשלת ערב הסעודית ותעניק לסטודנטים ולאנשי הסגל חופש אקדמי בדומה למקובל באוניברסיטאות אחרות ברחבי העולם. זהו חופש חסר תקדים בממלכה. "האוניברסיטה לא תסבול מהפרעות שעלולות להציק לאוניברסיטאות המנוהלות בידי הממשלה," אומר אל-כווייתר בתוקף.

 

אוניברסיטת המלך עבדאללה למדע וטכנולוגיה תיהנה מאוטונומיה חוקית הדומה לזו שאפשר למצוא במובלעות אחרות בערב הסעודית, המיועדות לזרים העובדים בתעשיית הנפט. נשים,לדוגמא, יוכלו לנהוג ומשטרת הדת לא תורשה להיכנס לקמפוס. למרות שאל-כווייתר צופה שחירויות כאלה יעוררו התנגדות מסוימת בשאר חלקי הממלכה, הוא סבור כי "אם נצליח להראות שאנו יכולים לתרום לחברה, אני חושב שיהיה אפשר להתגבר על התנגדויות כאלה. אם לא נציג תועלת, סופה של ההתנגדות שתגביל את המחקר."

 

ייתכן שהאתגר הגדול ביותר שניצב לפתחו של המוסד הטרי הוא משיכת כישרונות מן המדרגה הראשונה לאוניברסיטה מבודדת מבחינה גיאוגרפית וחסרת כל מוניטין. האוניברסיטה תציע אפוא, כגורם משיכה, מעבדות עם הציוד הטוב ביותר ומענקים למדענים. "החוקרים לא יאלצו לבלות 50% מזמנם במרדף אחר מימון," אומר אל-כווייתר.

 

כמו כן, תפעל האוניברסיטה לשבור את הבידוד שהחוקרים עלולים להרגיש בשל הריחוק הגיאוגרפי: מדענים יוכלו לקיים פגישות באוניברסיטאות אחרות, למשל, ויזכו למימון נסיעותיהם לכל כנס ברחבי העולם. בנוסף לכך, תפגין KAUST נוכחות בלתי פוסקת ברחבי העולם על ידי שיתוף פעולה עם מוסדות מובילים, כגון המכון האוקיינוגרפי וודס הול בארה"ב, ומתן מענקי מחקר למדענים באוניברסיטאות אחרות בסכום כולל שמגיע למיליארד דולר לאורך עשר שנים.

 

כדי למשוך סטודנטים, תציע האוניברסיטה מלגות מלאות לא רק לתלמידי מחקר אלא גם לתלמידי השנים האחרונות של התואר הראשון מעבר לים כדי לממן את סיום התואר במוסד שבו הם לומדים כעת בתמורה להתחייבות להירשם להמשך לימודים ב-KAUST. הרעיון הוא "שסטודנטים יזרמו לאוניברסיטה כבר ביום פתיחתה," קובע אל-כווייתר. המוסד יחלק את המלגות האלה לפחות במשך עשר שנותיו הראשונות.

 

KAUST תסתמך על מרכזים בין-תחומיים שיוקדשו לאתגרים מוגדרים, הכוללים מחקר אנרגיה, זמינות מים ופיתוח בר קיימא. "מרכזים כאלו הצליחו מאוד ברחבי העולם במשיכת מדענים שרוצים לעבוד על בעיות גדולות הדורשות צוותים מתחומים רבים ושונים," אומר אל-כווייתר. המטרה הסופית של האוניברסיטה היא אוכלוסיית סטודנטים ש-40% מהם יגיעו מערב הסעודית וממדינות ערביות אחרות באזור המפרץ, 30% מארצות המשתרעות בין מצרים להודו, ו-30% משאר העולם.

 

"בשל השיעור הגבוה של צעירים באוכלוסיית העולם הערבי והמוסלמי, יש צורך דוחק בתכניות לימודים לתארים מתקדמים, בייחוד באיכות שאוניברסיטת המלך עבדאללה מבטיחה להציע, ובהחלט הגיע הזמן לכך," אומר אחמד ע'נאים, מהנדס מכונות מ-MIT שמייעץ לאוניברסיטה. "מצוי כאן שפע של כישרון מקומי, שאם נרתום אותו, נוכל להטביע חותם עצום הן ברמה המקומית והן ברחבי העולם."

 

בסופו של דבר, מבקש המלך עבדאללה להפוך את ערב הסעודית מממלכה המבוססת על נפט לחברה המבוססת על ידע, מסביר אל-כווייתר. אם יעלה הדבר בידו, ייתכן שארצות אחרות בעולם הערבי והמוסלמי ילכו בעקבותיה. כפי שניסח זאת פרנק פְּרֵס, הנשיא בדימוס של האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים: "יוזמה כזו יכולה לשנות אומה."

 

כתב: צ'רלס ק' צ'ואי. הכתבה פורסמה במקור במגזין סיינטיפיק אמריקן ישראל

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עבדאללה מלך סעודיה
צילום: איי פי
מומלצים