שר הפנים יאסור רחצה ברוב החופים במדינה

לישראל כ-250 ק"מ של חוף בים התיכון וסביב הכנרת, אך לא כולם נגישים לציבור מסיבות שונות. גם בחופים הנגישים לציבור, לא תמיד מותר לרחוץ. חוק הסדרת מקומות רחצה (1964) מחלק את חופי מדינת ישראל לשלוש קטגוריות: חופים מוכרזים המותרים ברחצה - 13.3 ק"מ; חופים אסורים לרחצה בשל סכנת חיים - 69.2 ק"מ; וחופים בהם הרחצה היא על אחריותו של המתרחץ - 114.5 ק"מ.

הצו החדש יבטל למעשה את הסטטוס של חופים בהם הרחצה היא על אחריות המתרחץ, ויהפוך אותם לאסורים ברחצה. לפיכך ניתן יהיה לרחוץ רק בחופים המוכרזים - שיורחבו לכדי 13.7 ק"מ; בשאר החופים - 180 ק"מ של חופים ליתר דיוק - אסור יהיה לרחוץ על פי חוק.

• כמה חופים יישארו לנו לאחר כניסת הצו לתוקף? - לחצו כאן
• ומה יישאר מהחופים בתל אביב? - לחצו כאן
  

באיזה חופים מדובר? למשל הקטע שבין חוף הצוק לחוף הרצליה - רצועה מאוד פופולרית של חוף בלתי מוכרז. גם חוף הסטודנטים בחיפה, וחופי גולשים רבים - בשדות ים למשל - יוכרזו אסורים לרחצה. חישוב שביצעה החברה להגנת הטבע מצא שהצו החדש ישאיר לכל תושב במדינת ישראל פיסת חוף בגודל של כ-2 מ"מ בלבד. בכנרת יישארו לכל אזרח 0.2 מ"מ של חוף.

מי מחליט איפה מותר ואיפה אסור?

כדי להגדיר את האזורים האסורים לרחצה ערך אשתקד הממונה על חופי הרחצה במשרד הפנים "פרוייקט להערכת הסיכונים בחופי הרחצה בישראל". אלא שבמקום ליישם את מסקנות המסמך בשטח, החליטו במשרד הפנים לבטל כליל את הסיווג המתיר רחצה על אחריות המתרחץ.

"עבריין" בחוף מנטה ריי בתל אביב (צילום: ירון ברנר)

אז למה צריך את הצו החדש?

לטענת החברה להגנת הטבע מדובר בהתנערות של המדינה מאחריותה לחופים ולהסדרת הרחצה, כדי שלא תהיה חשופה לתביעות משפטיות מצד מתרחצים שעלולים להיפגע בחופים הבלתי מוכרזים. "זהו מהלך שהרציונל שלו משפטי", הסביר ל-ynet ניר פפאי, מנהל אגף שמירת טבע בחברה להגנת הטבע. "משרד הפנים מתגונן כי אנשים שטבעו תובעים את המדינה, והוא מבקש להסיר את העניין מאחריותו.

"חשוב להבהיר שזה לגיטימי שמקום מסוכן יהיה אסור לרחצה, אבל פה מדובר במהלך גורף ולא בבדיקה עניינית. זה הצעד הכי קל - פשוט להוציא את הקטגוריה הזו מהחוק, והציבור ישלם את המחיר. במצב החדש או שנהפוך לעבריינים או שלא נוכל לנצל את חופש הבחירה ואת שיקול הדעת שלנו כאנשים בוגרים", הוסיף פפאי.

"לפי גישה זו ניתן לאסור את הטיולים ברחבי הנגב, בעמקים הצפוניים, בהרי אילת ובכל פינת חמד בארצנו משום ש'מסוכן לטייל' ומשום ש'המדינה עלולה להיתבע'", אמר פפאי. "על משרד הפנים לפעול בהתאם לקריטריונים שהציב לעצמו רק לפני שנה, ולאסור רחצה רק בחופים אשר יש בהם סכנה אמיתית למתרחצים בשל התנאים הפיזיים של החוף. הפיכת 93 אחוז מחופי ישראל לחופים אסורים לרחצה היא גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה", הוא הוסיף.

השלכה נוספת של הצו החדש היא בפגיעה בטבע. "חופים אחדים שהיו עד כה שמורים יהפכו למוכרזים, והנוף הטבעי בהם ייהרס - כמו התוכנית שקיימת עכשיו בחוף הבונים", הסביר פפאי. "זהו אחד החופים היפים בישראל, אבל זו דוגמא טובה לחוף שאינו מוכרז ודווקא בגלל זה אנשים אוהבים אותו כמו שהוא. עכשיו הוא יורכז, ויוקמו שם סוכת מציל, חניה, סככות, מסעדה ושירותים".

משרד הפנים לא מגיב

מנכ"ל החברה להגנת הטבע, גרשון פלג, שלח השבוע מכתב בעניין לשר הפנים, וביקש שלא יחתום על הצו האמור לפני שימופו הסיכונים האמיתיים בחופים על פי הקריטריונים שקבע המשרד אשתקד. על המלצות "פרויקט הערכת הסיכונים", יש להציב בחופים מסוכנים שילוט ברור ומתריע, יש לבצע בקרה מקצועית וציבורית על בחירת החופים האסורים, לנמק את האיסור בכתב ולאפשר לציבור להתייחס ולהגיב. כמו כן, יש לבצע הסברה ובחופים שהרחצה בהם אינה מסוכנת, יש להציב שילוט ברור שמתריע שאין במקום שירותי הצלה, ושהרחצה היא על אחריות המתרחץ.

"הבעיה במהלך הזה היא שהוא מצריך רק חתימה של השר. מרגע שהוא חותם על הצו - הסיפור נגמר", אמר פפאי. "שלחנו מכתב לשטרית אבל לא קיבלנו תשובה".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "הנושא נמצא בשלב דיונים פנימיים במשרד הפנים, ועד לקבלת החלטת השר לא נוכל להרחיב".