מעבדות לטיול: מצרים לאורך הנילוס

מצרים נמנית עם אותן מדינות שעצם הזכרת שמן גוררת אסוציאציות מעולם מופלא. חרפושית הזהב המסמלת את החיים; הספינקס - סמלו של המוות; וכמובן אי אפשר בלי הפירמידות וניחוח המזרח. זהו נווה המדבר הגדול ביותר בעולם וגם מכורתה של התרבות העתיקה ביותר. הצהוב של המדבר השולט בכל ומולו שפע הירק שבעמק הנהר. בתווך, הפס הכחול כחול של הנילוס. הערים והשדות תופשים פחות מארבעה אחוזים מתוך השטח הכולל של למעלה ממיליון קמ"ר.

הטיול למצרים הינו קודם כל חוויה תרבותית ממדרגה ראשונה. לפני למעלה מ-10,000 שנה החל האדם להתיישב בעמק הנילוס. באלף הרביעי לפני הספירה התגבשה, תחת שלטונו של ראשון הפרעונים, התרבות המצרית ששגשגה במשך

כ-3,000 שנה.

פירמידות במצרים. אי אפשר בלעדיהן (צילום: איי. פי)

זו ארץ שפרחה אלף שנים לפני שאבותינו יצאו מבית עבדים לארץ כנען. בשלהי האלף הרביעי לפני הספירה עברו המצרים לבניה מתוחכמת באבן. תוך פרק זמן קצר השתלטו על רזי החומר החדש, הקימו את הפירמידות שבגיזה, ובמשך מאות שנים הציבו לצידי הנהר, על פני למעלה מ-3,100 קילומטרים, מונומנטים עצומים של אבן, מהמופלאים בעולם כולו.

יחד עם האדריכלות הופיעה ופרחה האמנות המצרית. המצרים הקדמונים הותירו את השרידים האדריכליים והאמנותיים המרהיבים עלי אדמות. הפירמידות אכן מרשימות ביותר, אך עולים עליהן שרידי המקדשים שבעמק הנילוס, והקברים שתמשיחי הקיר (פרסקו) שלהם זוהרים בצבעיהם. אחרי הפרעונים שטפו ועברו את מצרים יוונים, רומאים, ערבים, ממלוכים וטורקים. אלה הטביעו את חותמם על הספרות ועל השפה, והנציחו את תרבותם במבנים רבי רושם.

מסע אל עבר 5,000 שנות הסטוריה

קהיר היא כרך עצום. מרכז העולם הערבי, בירת העולם המוסלמי והעיר הגדולה ביותר באפריקה. אלו אינם נתונים סטטיסטיים בלבד, אלא עובדות המשפיעות על הנוף, על הפולקלור ועל תחושת המטייל.

קהיר. הכי גדולה ביבשת (גטי אימג' בנק)

אין הרבה משותף בין צאצאי החיג'אזים לבין הפרעונים, אך ההתחקות אחרי הדומה והשונה יכולה להיות חוויה מרתקת. עבור התיירים הישראלים מצרים אינה עוד מדינה על מפת התיירות העולמית. פרקים רבים בתולדות עם ישראל שזורים בהיסטוריה הארוכה של מצרים. זו הזדמנות מיוחדת עבורנו לבקר במדינה ערבית שלפני זמן לא רב היתה מעבר לקו העימות, ולהכיר מקרוב את מה שהיה פעם אוייב והיום שכן. זהו מסע מאלף אל עבר 5,000 שנות היסטוריה שבצילן חיים כיום 70 מיליון בני אדם.

עונות מומלצות:

החודשים המומלצים לטיול במצרים הם נובמבר ומרץ. בחודשים אוקטובר ומאי חם, אך ניתן לטייל בנוחות. חודשי הקיץ, מיוני עד ספטמבר, לוהטים. למגיעים בעונת הקיץ מומלץ להשתכן בחדרים ממוזגים ולטייל בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות הערב המאוחרות. טיולי פאלוקות (מפרשיות), בהם ישנים על חוף הנהר, עדיפים בחודשים אוקטובר ואפריל.

תלוי בעניין ובזמן העומד לרשותכם. מרבית המטיילים יעדיפו לטייל בעמק הנילוס אך ישנם מטיילים המקדישים כעשרה ימים לפורט סעיד, קהיר ואלכסנדריה, מכיוון שיש לערים אלה הרבה מה להציע בתחום חיי העיר: חנויות, מסעדות ומועדוני לילה. חילקנו את היעדים המומלצים במצרים, לפי מספר ימי הטיול שעומדים לרשותכם.

4-3 ימים

אם עומד לרשותכם זמן קצר של שלושה עד ארבעה ימי טיול (מלבד הנסיעות), מומלץ שתתרכזו בקהיר, עיר גדולה ומרתקת המכונה "עיר אלף המסגדים". אתרים מומלצים בקהיר הם: "עיר המתים", אחוזות הקבר הממלוכיות שבמזרח העיר, המוזיאונים השונים, העיר העתיקה, מצודת מוחמד עלי והמסגדים הרבים. סיור יסודי בקהיר מצריך לפחות שבוע ימים, אך ניתן לקבל מושג כללי בשלושה ימים ואת היום הרביעי להקדיש למשולש ההיסטורי: גיזה, סקרה וממפיס.

קהיר. יש בה גם חיי לילה (צילום: סי.די. בנק)

גִיזָה: הפירמידות והספינקס הם האתרים הידועים במצרים, חלומו של כל תייר ושוחר תרבות. הן ניצבות שם כבר 5000 שנה. פתגם מצרי עתיק אומר שכל אדם מפחד מן הזמן, אך הזמן מפחד מן הפירמידות. סמוך להן ניצב הספינקס, שומר פתח המתים של גיזה. יש הטוענים שפרצופו הינו קלסתרו של המלך ח'ופו, בן השושלת הרביעית שמלך כאן במאה ה-28 לפני הספירה. שנים עמד כך עד שבאו החיילים הממלוכים והשתעשעו בירי לפניו. הם שברו את אפו והפילו את זקנו, אך לא הצליחו למחוק לו את החיוך. יש הטוענים כי הוא מחייך משום שכבר ראה את הכל. ראה את כולם עוברים ונעלמים. מצרים, אשורים, פרסים, יוונים, רומאים, ערבים, ממלוכיים, טורקים. כולם חלפו והלכו והוא עדיין כאן. שותק ומחייך.

פירמידה בגיזה. חלומו של כל שוחר תרבות (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

סַקרָה: בֶית הקברות העשיר שממערב לנהר, שימש את מצרים מאז התקופה הטרום שושלתית ועד התקופה הקופטית. מפורסמת במיוחד פירמידת המדרגות. ידועים מאוד מתחם ג'וסֶר, הקברים השונים והסַרפֶאום.

מֶמפִיס: סיור  לסקרה כולל בדרך כלל גם את מֶמפִיס – בירתה הראשונה של מצרים המאוחדת והוא חלק מתפריט החובה של התייר בקהיר.

8-6 ימים

אם לרשותכם 8-6 ימי טיול נטו, כדאי להרחיב את היעדים גם ללוקסור ולאסואן, שבמצרים עילית.

לוקסור: נא-אמון המקראית, "תביי" בפי היוונים, היהלום שבכתר. מקדשי לוקסור מסמלים את שיאה של האדריכלות המצרית. אלו אתרים עוצרי נשימה. מומלץ מאד לבקר במקדשי לוקסור וקרנק שבגדה המזרחית של הנהר. במקדש לוקסור תבליטים יפהפיים המתארים בצורה מוחשית להפליא כיצד נראה המקדש במאה ה-18 לפני הספירה, על מגדליו ודגליו, וכן את התהלוכה השנתית לכבוד אל הצמיחה, שהיתה מתקיימת כאן בכל שנה, באביב. מקדש כרנך הסמוך נבנה במשך למעלה מאלפיים שנה. על כל אחת מכותרות העמודים הגדולים ניתן להציב מאה איש.

מקדש בלוקסור. שיא האדריכלות המצרית (צילום: עינב ברזני)

כדאי להקדיש לאיזור 3-2 ימים. ניתן לסייר באתרי הגדה המערבית באוטובוס, במונית, באופניים או על גב חמור. הגדה המערבית, שם שוקעת השמש, היא ארץ המתים. כאן בנו המלכים את מקדשי המוות שלהם. ידוע במיוחד מקדשו של אמנחותפ הרביעי, שלא שרד ממנו דבר למעט שני פסלים, שכונו על ידי היוונים "ענקי ממנון". תיירים ראשונים אלו, שהגיעו למצרים כבר במאה השישית לפני הספירה, שמו את ליבם לתופעה מופלאה, עת מדי שחר, נכנסת הרוח לסדקים שנקרעו באחד הפסלים ומשמיעה מפיו מנגינה ענוגה. זה הזכיר להם את הנסיך ממנון, הנקרא מדי בוקר לאמו, אורורה, אלת השחר. הרומאים שיפצו בחריצות את הפסל עד שחדל "לשיר" ופג הקסם.

במקדש המוות של המלך רעמסס השני נותר פסל קולוסאלי שמשקלו 1,000 טון ובמקדש המוות של רעמסס השלישי נשתמרו תבליטים המתארים בפרוטרוט את הקרבות שניהל עם גויי הים, בראשית המאה ה-12 לפני הספירה. אחד העמים המובסים הללו היה הפלישתים, שהגיע לארץ ישראל ובמשך שנים נלחם עם אבותינו העבריים על אותה כברת ארץ.

מקדשה של המלכה חאתשפסות, שנבנה על יד האדריכל הגאון (ומאהבה) סנמות, שונה מכל היתר. הוא נראה כבוקע מתוך הסלע ועל קירותיו לא מתארים קרבות אלא מסעות רכש שערכה באפריקה ומזכירים להפליא את הסיפור המקראי על ביקורה של מלכת שבא. קברי המלכים הינם היכלות תת קרקעיים ענקיים שעל קירותיהם מתוארת דרכו הנפתלת של המלך אל העולם הבא.

מקדש חאתשפסות. מסעות רכש באפריקה (צילום: איי אף פי)

אַדֶפו: מקדש זה, המוקדש לאל חוֺר הוא מקדש מאוחר יותר, שנבנה על ידי התלמאים, השליטים ההלניסטיים שקיבלו על עצמם באהבה את תרבותה של מצרים. זהו מקדש השמור מכל היכלות מצרים, שנבנה בדרך לאסואן.

אסואן: עיר עתירת דקלים ושטופת שמש, הנמצאת בחוג הסרטן ממש. איי הגרניט שבנהר, הצבע הכחול העז, סירות המפרש (הפאלוקות) המשייטות ותושביה הנובים, משווים לה חן מיוחד. טיול השייט הקלאסי כולל בדרך כלל סיור בגן הבוטני שנטע במקום הקצין הבריטי קיצ'נר, ביקור בקברו של האגא ח'אן - מנהיג כת האיסמעיליה ועוד. באסואן ניתן כבר לחוש את ניחוחה של אפריקה והיא נחשבת למקום היפה במצרים. מקום נפלא לנפוש מעט מהגודש המצרי והשפע הארכיאולוגי. זהו מקום רומנטי להפליא. מומלץ בחום לצפות בהר בשעות בין הערביים מהמרפסת של מלון אולד קטרט, שם צולם סרטה המפורסם של אגאתה כריסטי, "רצח על הנילוס".

סביב אסואן מספר אתרים כמו מקדש פילה, שנמשה מתוך האגם שייצר הסכר הגדול, מחצבות הגרניט - שם חצבו את האובלסיקים המפורסמים וכמובן הסכר הגבוה.

אתר נוסף הוא מקדש אבו סִימבֶל, שנחצב בסלע על ידי רעמסס השני. המקדש היחידי במצרים שאיננו בנוי אלא חצוב כולו. בחזיתו ארבעה פסלי ענק של רעמסס, בגודל של כעשרים מטרים כל אחד ובתוכו תבליטים מרהיבים. כאן, הרחק מעינו הפקוחה של הממסד הדתי העז רעמסס השני, גדול מלכיה ובוניה של מצרים, וגם גדול הפרסומאים של עצמו, לעשות את מה שלא העז לעשות בשום מקום אחר – להציב את עצמו לצידם של אלי מצרים ולא כמשרתם. במבצע הצלה בינלאומי הוזזו המקדשים לאחור והורמו לגבעה סמוכה, על מנת שלא ייפגעו ממי אגם נאצר.

אבו סימבל. מקדשו של רעמסס השני (צילום: עינב ברזני)

14 יום

אם עומדים לרשותכם שבועיים, כדאי להרחיב את הביקור בעמק הנילוס, לקברי בַנִי חסאן, לדַנדַרָה, לאַבִידוס וכו', או לאלכסנדריה ולדלתא. בפרק זמן ארוך יותר ניתן לבקר גם בנאות המידבר או במנזרים שבמדבר המזרחי.

בני חסאן: אתר מפורסם הנמצא כ-20 ק"מ מדרום למיניה, סמוך לעיירה אסיוט. באתר ניצבים קברים חצובים ועליהם מצויירים תיאורים נפלאים של חיי היומיום במצרים העתיקה.

תל-אל-עמרנה: בירתו קצרת הימים של אח'נאתון, כך כינה את עצמו אמנחותפ הרביעי. המלך חולל מהפכה של עבודת אל יחיד וסגד לאל את'ון שסמלו קרני שמש. במקום נתגלו "מכתבי אל-עמרנה" השופכים אור על תולדות כנען במאה ה-15 לפני הספירה. זהו אתר בעל חשיבות עליונה מבחינה היסטורית וארכיאולוגית, אך בשטח נשאר מעט מאד.

אבידוס: מרכז פולחני של האל אוזיריס. במקום יש מקדשים אחדים, כאשר החשוב ביותר הוא האוסיריאון – מקדש ענק שהוקם לכבוד אוסיריס על-ידי המלך סתי ה-1 והושלם על-ידי רעמסס השני.

דנדרה: מקדש תלמאי (מצרי-הלינסטי) המוקדש לאלה חתחור. המקדש שמור במצב טוב מאוד. את מלאכתו של תלמי ה-2 השלים הקיסר הרומי טיבריוס.

אלכסנדריה: העיר השנייה בגודלה במצרים, כשישה מיליון נפש. משמשת כנמל ראשי, מרכז קייט, נופש ותעשייה. הנמל נבנה בפקודת אלכסנדר מוקדון, וברבות הימים הפך לאחד המרכזים החשובים של התרבות ההלניסטית. בעיר מספר אתרים הלניסטיים, ממלוכים, מוזיאונים יווניים ורומיים וטיילת מפורסמת. ידועים במיוחד מטעמי השרימפס.

אלכסנדריה. נמלו של אלכסנדר מוקדון (צילום: סי.די. בנק)

ואדי-אל-נַטרון: ריכוז של מנזרים קופטיים בעמק צחיח, כעשרים ק"מ מזרחית לכביש קהיר-אלכסנדריה.

מַרסָה מַטרוח: 290 ק"מ מערבית לאלכסנדריה נמצאת לאגונה וסביבה חופי רחצה יפים. עיר נופש עליזה ותוססת. כפי שנאמר, ניתן להרחיב את הסיור לבַחריָה לחארגָה ולפַרפַרָה – נאות המדבר הלובי, אולם ספק אם הביקור מוצדק בהתחשב בתלאות הדרך.

• מהודו ועוד עולם - כל הכתבות
  

• לאתר הבית של גילי חסקין