המדד: קושיית ליל הסדר של פישר

מדד המחירים לצרכן במרץ העיף את כל מגדלי הקלפים של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. המשך ההתייקרות במוצרי המזון והאנרגיה לא הפתיעו איש: המגמה ברורה, ואף אנליסט לא ציפה לרגע כי היא תתהפך. מחירי הסחורות בעולם ימשיכו לגדול, לפחות בטווח הבינוני.

אבל התנהגות סעיף הדיור במדד הנוכחי השאיר את כולנו, לרבות מומחי הכלכלה שחזו מדד שלילי, פעורי פה. פישר ואנשיו סברו כי תיסוף השקל אל מול הדולר ימשיך להוות כוח דפלציוני מובהק ולכן הימרו על אינפלציה שלילית. שערו היציג של המטבע האמריקני עמד בתחילת מרץ עמד כ-3.65 שקלים ואילו בסוף החודש הוא עמד על כ-3.5 שקלים, למרות התערבותו של בנק ישראל בשוק המט''ח, הפחתת הריבית בחצי אחוז ותוכנית הרכישה שהחלה באותו חודש.

אלא שהקשר בין צניחת הדולר לירידת המדד נחלשה החודש בצורה דרסטית. בנק ישראל מתריע כבר כמה חודשים על החלשת ההשפעה של הדולר על הדיור וכתוצאה מכך על האינפלציה, אך איש לא ציפה שם שהתהליך יהיה כה מהיר. הסיבה לכך: בעלי הדירות התעייפו מצניחת הדולר ודרשו מהדיירים להעביר את החוזים לשקלים תוך העלאת שכר הדירה כפיצוי להפסדים של השנה האחרונה. סעיף הדיור יהפוך לעת עתה לגורם אינפלציוני מוביל שכן ההערכה היא כי מדובר בתחילת התופעה ועוד בעלי נכסים יעזבו את שטר הירוק בחודשיים הבאים.

פישר בנה על המשך הדפלציה

 פישר ביסס את הפחתת הריבית באחוז בחודשיים האחרונים על המשך הדפלציה עקב צניחת הדולר. אלא שהגורמים שהורידו את המדד עד כה נעלמו. אנו נכנסים כעת לתקופה של אינפלציה מעבר ליעד וקשה לראות איך בבנק ישראל יורידו אותה. הנגיד השתמש בכלי הריבית כדי לעודד צמיחה, צריכה ותעסוקה, אך המשיך לציין כי הוא ימשיך לתמוך ביעדים אלו רק בתנאי שלא יפגעו ביציבות המחירים במשק.

הפגיעה הגיעה והאינפלציה השנתית עומדת עתה על 3.7%. מדובר בשיעור של 0.7% מעל יעד המחרים שקבעה הממשלה (בין 1% ל-3%), והפיתוי להעלות את הריבית בעוד שבועיים כבר קיים. העלאת הריבית תגרום לדולר להתרסק, מה שיפגע ביצוא, ייקר את הכסף דבר ויפגע בצריכה. כל אלו יחד יפגעו בצמיחה, שגם כך מאוימת על ידי ההאטה העולמית. לפישר מצפה, איפוא סדר פסח לא פשוט עם קושייה מורכבת במיוחד: האם להעלות את הריבית או לא? התשובה תתקבל רק אחרי החג.