עד כמה המשטרה נלחמת בפדופיליה ברשת?
המשטרה באחרונה יצאה בהצהרות לתקשורת כי הכריזה "מלחמת חורמה" על הפדופילים ברשת. האומנם מדובר ביוזמה ישראלית?
רק חלק קטן מהמעצרים המתוקשרים לאחרונה של חשודים בהפצת תכנים בעלי אופי מיני של קטינים באינטרנט, הם בזכות חקירות מאומצות של משטרת ישראל. ברוב המקרים שדווחו, גופי משטרה זרים, כמו משטרות בריטניה, ספרד, גרמניה והבולשת הפדרלית האמריקנית, הם אלה שמבצעים את פעולות החקירה ברשת, ובמקרה אחד, גם דב גילהר בתחקיר מפוקפק מבחינת אתיקה עיתונאית - אך יעיל.
קציני החקירות הספרדים והגרמנים מסתובבים בפורומים של חובבי קטינים, מתחזים לסוחרים בחומר פדופילי, והם אלה שבסבלנות רבה טווים את הרשת אשר בסופו של דבר לוכדת את הסוטים הללו.
למשטרת ישראל לא נשארת הרבה עבודה. האינטרפול מעביר לה כתובת IP של החשוד, וכל שנותר למשטרה הוא לפנות לספקית האינטרנט, לגלות את שמו וכתובתו של האיש שמסתתר מאחורי ה-IP, לגשת לביתו, להניח את האזיקים על ידיו - ולקטוף את פירות העבודה הזרה.
לא המשטרה אשמה
זוהי איננה אשמתה של המשטרה. סגן ניצב אבי אביב, מפקדה לשעבר של מחלקת עבירות מחשב ב"להב 433", במשך תקופה ארוכה התריע מעל כל במה, עד כמה היחידה שלו קטנה (פחות מעשרה אנשים שמטפלים בכל סוגי עבירות המחשב ולא רק פדופיליה) ועד כמה הוא מתקשה לגייס כוח אדם איכותי, כשהוא מתחרה מול חברות היי טק פרטיות. גם ההמלצה להוסיף 200 תקנים ליחידה - עלתה בעשן.
אבל אין זה אומר שצריך להרים ידיים. גם כוח האדם הקטן של רב פקד מאיר חיון, מחליפו של אביב, יכול לעשות רבות כנגד תעשיית המין של קטינים ברשת, ויש לא מעט מומחי מחשבים שמוכנים להתנדב במסגרת "משמר אזרחי" של הרשת. את המשאבים הללו צריך לנצל.
במקביל, כדאי שניצב סגלוביץ', במקום להתראיין לעיתונים, להכריז מלחמות ולהתהדר בנוצות לא לו, ילחץ על השר הממונה שלו (דיכטר) שינסה להשיג עבורו עוד תקציבים, לעוד תקנים ועוד חוקרים שילחמו בתופעה. במקרה הרע, תמיד אפשר לבקש עזרה מדב גילהר.
