בוש משנה כיוון: קורא להפחתת גזי החממה

נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש הכריז אמש (ד') על יוזמה לעצירת מגמת הגידול בשיעורי פליטת גזי החממה של ארצו עד שנת 2025. מדובר בשינוי כיוון משמעותי עבור בוש, שבמשך רוב תקופת כהונתו נמנע מלנקוט בצעדים להתמודדות עם התחממות כדור הארץ חרף לחץ בינלאומי רב.

ועם זאת, היוזמה עליה הכריז בוש רחוקה מאוד ממכסות הפליטה המחייבות שהציבו לעצמן מדינות האיחוד האירופי כיעד, כדי להאבק בשינוי האקלים. בשל כך הצהרותיו החדשות של בוש התקבלו על ידי מתנגדיו - מחוקקים דמוקרטים ופעילי סביבה - כהבטחות ריקות מתוכן.

יעד לאומי חדש

המחלוקת בנושא עדיין קיימת אך רוב המדענים מחזיקים בדעה כי התחממות כדור הארץ נגרמת בשל זיהום אוויר מעשה ידי אדם. במשך שנים רבות סרב בוש לקבל את העמדה הזו, שנסמכת על מחקרים מקיפים. אך כעת, כשמונה חודשים לפני שהוא מסיים את תפקידו, אומר בוש במפורש כי מטרת המהלך החדש עליו הכריז היא להראות שהמדינה המזהמת ביותר בעולם רצינית בכוונתה להפחית את פליטת גזי חממה הגורמים לשינוי האקלים, כמו פחמן דו-חמצני.

"היום אני מכריז על יעד לאומי חדש: להפסיק את מגמת הגידול בשיעור פליטת גזי החממה של ארצות הברית עד שנת 2025", אמר בוש. ועם זאת, בנאומו לא פירט בוש באילו אמצעים תחתור ארצו לעבר היעד שהציב, ורק תיאר בקווים כלליים את שאיפותיו. 

הוא אמר שיש להתמקד בהפחתת הפליטת מתחנות כוח, להמשיך ולהעזר באנרגיה גרעינית ולפתח טכנולוגיות אנרגיה חדשות. הוא לא הזכיר הטלת מגבלות חוקיות על מפעלי התעשייה המזהמים, כדי שיפחיתו את שיעורי הפליטות שלהם. מנגד, הוא הזהיר את הקונגרס מפני קידום חוקים מקיפים בנושא פליטת הגזים, "שרק יעמיסו עול כבד על הכלכלה האמריקנית ומשקי הבית בארצות הברית".

נאום לאזניים אירופיות

העיתוי לנאום אינו מקרי: ביום שישי יתכנסו בפריז נציגי המדינות המזהמות ביותר בעולם לדון בנושא התחממות כדור הארץ. זאת ועוד, בימים אלה מתכוננים בסנאט האמריקני לדיון שיחל בעוד כחודשיים על חוק שינוי האקלים, שיבקש להטיל מגבלות פליטת על כל התעשייה האמריקנית באופן גורף - חוק שהנשיא מתנגד לו באופן נחרץ.

פרשנים אמרו כי נאומו של בוש נועד, בין היתר, לוודא שעמדת הבית הלבן אינו נפקדת מהדיון בסוגיה הטעונה של שינוי האקלים - לא בזירה הבינלאומית ולא בזירה הפנים-אמריקנית.

לדבריהם, הנאום נועד גם כדי שלא להשאיר את הזירה פתוחה לגמרי להצהרות ועמדות שמציגים בנושא המועמדים לנשיאות, קלינטון, אובמה ומקיין - הצהרות שרק מציגות את עמדתו של בוש כנחותה ומטילות עליו לחץ לפעול כל עוד הוא נמצא בתפקיד.

שלושת המועמדים העלו עד כה במסע הבחירות שלהם הצעות מרחיקות לכת בנושא המאבק בשינוי האקלים. הם דיברו על הטלת מכסות על מפעלי התעשיה וגיבוש מערכת לסחר בפליטות גזי חממה, בדומה למודל האירופי. פעילי סביבה בארה"ב אומרים בגלוי כי הם תולים תקווה בנשיא הבא של ארצות הברית, שינהיג מוושינגטון את המאבק העולמי בשינוי האקלים, ויוביל מהלך של חתימה על הסכם בינלאומי בנושא, במקום אמנת קיוטו שתוקפה יפוג ב-2012 (אמנה שארה"ב לא אישררה).

הממשל: הפחתת פליטת תפגע בכלכלה האמריקנית

ארצות הברית היא המדינה שפולטת הכי הרבה גזי חממה לאטמוספירה. ולמרות זאת, ממשל בוש מתנגד בתוקף להטלת מכסות קבועות ומחייבות על מפעלים הפולטים את הגזים, מחשש שהדבר יפגע בחוסנם הכלכלי וביכולתם להתמודד עם מתחרים מאירופה, מסין ומהודו - דבר שיפגע בכלכלה האמריקנית.

זו הסיבה שארה"ב כמעט וטירפדה את ההסכמה בוועידת האקלים האחרונה בבאלי. הממשל התנגד אז להסכם שינקוב במכסות פליטת גזים כלל עולמיות, בטענה שכל מדינה צריכה לקבוע לעצמה את המכסות שמתאימות לה, ולא פוגעות בצמיחתה הכלכלית.

מחוקקים דמוקרטים בקונגרס מכינים בימים אלה חוק שיכלול הטלת מכסות פליטה על מפעלים, ומנגנון סחר בפליטות כדי לעודד שימוש באנרגיה נקייה - כפי שהונהג באיחוד האירופי. האיחוד הלך אף רחוק יותר, וקבע כי עד שנת 2020 הוא יפחית באופן גורף את כמות הפליטת שלו ב-20 אחוז (בהשוואה לרמה של 1990). עד שנת 2050 מקווים באיחוד להפחית את כמות הפליטת ב-50 אחוז.

לדעת מומחים, עד שנה זו צריכות המדינות העשירות להפחית את כמות הפליטה שלהם ב-60 עד 80 אחוז. בוש לעומת זאת, מציע כי עד 2025 הוא רק יעצור את מגמת הגידול המתמדת בכמות הפליטות האמריקנית - כלומר סך הפליטת לא יהיה נמוך יותר מכפי שקיים כיום.

"אם זה נכון שהנשיא מציע לאפשר למפעלים להמשיך ולהגדיל את הפליטות שלהם ב-17 השנים הבאות, אז זו איננה תוכנית", אמרה הסנטורית הדמוקרטית ברברה בוקסר, ראש ועדת איכות הסביבה בסנאט, "זה יותר גרוע מלא לעשות כלום. זה חוסר אחריות משווע".

פעילי סביבה מתחו גם הם ביקורת על עמדת הנשיא, ואמרו כי היעד שהציב חסר כל משמעות אמיתית במאבק בשינוי האקלים. "על פי תוכניתו של הנשיא, אנו זקוקים לנס שיציל אותנו מהתחממות כדור הארץ", אמר קרל פופ מארגון הסביבה "סיירה קלאב".

המדענים אומרים שקצב הפחתת פליטת גזי החממה הוא המפתח למאבק בשינוי האקלים. אם הקצב יהיה מהיר, ומגמת העליה ברמת הפליטת תגיע לשיאה ב-2015, אז הטמפרטורה העולמית תעלה ב-2.4 מעלות צלזיוס (ביחס לטמפרטורה הממוצעת במאה ה-19). אם מגמת העלייה ברמת הפליטות תימשך עד 2030, העלייה תהיה של 3.2 מעלות.

לשינוים כאלה בטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ יש השלכות מרחיקות לכת. הם משפיעים על הקרח בקטבים, טמפרטורת הים והמזון שבמים, דפוסי עונות השנה, משטר רוחות ושינויי מזג אוויר - שמשפיעים על המערכת האקולוגית והחקלאות.