חיי מין תחת "צבע אדום"
הקסאם הוא שדכן יעיל ופעלתן, אך הוא גם המכשלה של חיי המין בעוטף עזה
כשקול סקסי העיר אותי לפנות בוקר משרעפי החלום במילים החוזרות ונשנות "צבע אדום, צבע אדום", לא יכולתי שלא לתהות מה קורה לחיי המין בשדרות בימים טרופים אלה. אנשים כאן אינם ששים לדבר על זה, אבל המצב הביטחוני משפיע גם על מה שקורה בין הסדינים.
שדרות איננה תל אביב. כאן לא תמצאו מאורות פיק-אפ או בארים הומים, ולא קל לאסוף כאן בן או בת זוג לסטוץ מהיר. בדרך כלל, כך סיפרו לי, מתפתחים כאן היחסים לאט ובבטחה, ורק כחכוחו של הרמקול בטרם טיל מזרז את התהליך. ואכן, הקסאם הוא שדכן יעיל ופעלתן. מי רוצה להיות לבדו כשנופלים טילים בסביבה? בצר לנו כולנו זקוקים לזרוע מחבקת, לכתף להזיל עליה דמעות, לחזה חמים ולגוף מסוכך ומנחם: אני לא רוצה להישאר לבד הלילה, הישאר איתי. הישארי איתי. משפטים פשוטים המחברים אנשים ומציתים תשוקות חבויות.
אולם הקסאם הוא גם המכשלה העיקרית בחיי המין של עוטף עזה. אנשים אולי מתחברים זה לזה ביתר קלות, וחלקם נשארים יחד ונישאים. אבל אלו חיי מין יכולים להיות לאב ואם שילדיהם הקטנים מסרבים לישון בחדריהם ומצטרפים למיטתם מדי ערב מפחד הקסאמים? או כשהקטנה צריכה לוודא מדי פעם שאבא ואמא בסביבה? מה כבר תוכל להגיד לבנך הקטן המתייצב ומתעקש לישון בחיקה של אמא?
בתקופות עתירות טילים מתווספת בעיה אחרת. כולנו עייפים מדי. קשה להבין זאת מרחוק. גם אם הטילים פספסו, והרדיו מודיע שנפלו בשטח פתוח ולא נגרם נזק בנפש או רכוש, הרמקול דואג להעיר אותנו. אנחנו יוצאים למרחבנו המוגן או לחדר המדרגות, מחכים לשמוע את קול הנפילה, נרגעים, שבים ונרדמים, ומתעוררים שוב שעתיים מאוחר יותר לקול האזעקה. ואם זה חוזר על עצמו גם לקראת אשמורת שלישית, קשה כבר לחזור לישון. הלך הלילה ובעקבותיו גם היום. אנחנו מסתובבים בעיניים טרוטות, ומייחלים שוב לשינה עם רדת ליל.
ובכלל, כאשר בכל רגע עלולה האזעקה להישמע יש בכך משהו מצמית חשק. מלכתחילה קשה לחשוב על כך כשהנפש מפרפרת וחוששת. אבל גם אם היצר גובר, המחשבה שתוך 15 שניות מהִשמע האזעקה תצטרכו לעצור את הדהרה, להרגיע את הדם הרוגש, למצוא את הבגדים בבלגן, להתלבש ולמצוא מחסה בחדר המדרגות, בשיער פרוע, כשהשכנים מביטים בך... נו, די ברור מדוע אשת חיקכם אינה מגלה התלהבות.
פרופ' דרור זאבי, מרצה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עבר לאחרונה לשדרות וחולק אתכם את חוויותיו ואת מחשבותיו הקיומיות של תושב חדש בעיר
לפנייה לכתב/ת 
כולם עייפים מדי
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
מומלצים
