תקווה לעיוורים: רופאים השתילו עיניים מלאכותיות

קרן אור באפילה: רופאים בריטים הצליחו להשתיל עיניים בעיוורים, ובעקבות זאת הם מצליחים עתה לזהות צללים ואורות. המומחים מעריכים כי בעתיד יצליחו לייצר מערכת משוכללת יותר שתאפשר ראייה ברמה טובה.

השיטה החדשה אינה יעילה בקרב עיוורים מלידה אלא רק בקרב אנשים שלקו בעיוורון בעקבות מחלת הפיגמנטוזה הגורמת לניוון הרשתית. בשלב הראשון נפגעת הראייה, ומאוחר יותר נגרם עיוורון מוחלט. בדרך כלל מאובחנת המחלה בתקופת הילדות. בבריטניה סובלים ממנה כ‭25-‬ אלף בני אדם.

ההשתלה בוצעה בסוף השבוע בבית החולים מורפילדס בלונדון בגופם של שני עיוורים, ונמסר שהיא עברה בהצלחה. מבית החולים, המתמחה בטיפולי עיניים, נמסר כי השניים החלו לזהות צללים ואורות, אך לא ברור אם יחזרו לראות באופן מלא. עם זאת המומחים הביעו אופטימיות. "הרכיבים הושתלו בהצלחה, והתוצאות מרגשות‭,"‬ אמר אתמול ד"ר לינדון דה-קרוז, המנתח שעמד בראש הצוות שביצע את ההשתלות.

שחזור הראייה הוא בעל משמעות עצומה לעיוור (צילום: פוטוס)

לעין המלאכותית קוראים "ארגוס‭,"‬ ופיתחה אותה החברה האמריקאית סקנד סייט מקליפורניה.

וכך זה עובד: המטופל מרכיב משקפיים שלהם מוצמדת מצלמת וידיאו זעירה (בשלב מאוחר יותר מקווים מפתחי המערכת להקטין את המצלמה לגודל של גרגר אפונה, כך שניתן יהיה להשתיל אותה בתוך גלגל העין ולפטור את המשתמש מהצורך להרכיב משקפיים‭.(‬

המצלמה קולטת את התמונות ומעבדת אותן לאותות אלקטרוניים. באמצעות משדר זעיר היא מעבירה אותן למקלט זעיר בעל משטח אלקטרודות שמושתל בעין. משם עוברים האותות אל המוח דרך העצב - והוא מתרגם אותם למראות. את האנרגיה לתפעול המערכת מספקת חגורת סוללות שאותה נדרש המטופל לחגור כל הזמן.

לינדה מורפוט, עיוורת מארצות הברית שבה הושתלה מערכת מהסוג הזה, מספרת כי ממצב של חוסר ראייה מוחלט היא מסוגלת לראות כיום אורות וצללים. "כשאני הולכת לראות משחק הוקי של הנכדים אני יכולה לראות באיזה כיוון המשחק מתנהל. אני יכולה לקלוע לסל עם הנכד ויכולה לראות את הנכדה רוקדת על הבמה. זה נהדר‭."‬ מצבם של המטופלים הבריטים צפוי להיות טוב יותר, שכן במערכת שלהם יש 60 אלקטרודות, לעומת 16 אלקטרודות בלבד שהושתלו בעיוורת האמריקאית.

פרופ' ג'ון מרשל, מומחה עיניים בריטי, הדגיש כי מדובר עדיין בשלבים מוקדמים של מחקר וכי יש עוד הרבה מה ללמוד. 

מסלול עוקף עין / פרופ' מוטי רביד  

העין של יונקים היא מכשיר מופלא בעל יכולות העולות על כל דמיון. כשאנו מסתכלים על נוף מנקודת תצפית כלשהי, העין קולטת בו-זמנית מספר כמעט אין-סופי של מסרים של אנרגיית אור.

גירויי האור נקלטים בתאי הרשתית ומועברים דרך עצב הראייה למרכז הראייה שבמוח האחורי - שם הם מעובדים במהירות שיא מול מאגר הנתונים שבמוח - ואז חודרת התמונה לתודעה שלנו ואנו מבינים מה אנו רואים.

חשבו על תמונות הנעות במהירות אל מול עינינו בזמן נסיעה במכונית ותבינו כמה "כוח מחשוב" נדרש כדי לקלוט את התמונות, לאמוד מרחקים ויחסים בין עצמים שונים, להתמצא במרחב, להרגיש גירויים שונים, להיזכר בחוויות - והכל בו-זמנית ובחלקיקי שנייה.

במחלות של ניוון הרשתית מתנוונים בהדרגה התאים הקולטים את גירויי האור העין ה"ביונית" היא ניסיון מרתק להתגבר על המחסור בתאי רשתית בעזרת מצלמה הקולטת את התמונות, מעבירה מסרים לאלקטרודות המושתלות בעין, ואלה מתרגמות את המסרים האופטיים לאימפולסים חשמליים העוברים דרך סיבי עצב הראייה (בתנאי שהוא תקין) אל מרכז הראייה שבמוח.

עם הפעלת המכשיר מתחיל תהליך של למידה. המוח לומד לזהות את המסרים החשמליים ולקשור אותם לאור וצל או לתנועה או אף לזיהוי עצמים החוזרים על עצמם בסביבתו של מושתל העין. ראייה במובן שאנו חווים לא תחזור, אך שחזור - אפילו של יכולת מוגבלת להתמצא בסביבה מוכרת - יש לו משמעות עצומה לאדם העיוור. צריך להדגיש כי עצם התקנת המכשור אינה מקנה ראייה. היכולת להתמצא באה בהדרגה לאחר תהליך לימוד. כרגיל במקרים כאלה מתערבבים מציאות, תקווה ודמיון, והקורא מקבל תמונה מעורבת. יש בטכנולוגיה הבטחה גדולה לשפר את היכולת של חלק מלקויי הראייה (לא העיוורים המוחלטים) להתמצא בסביבתם. זה הרבה מאוד, אך אין אלה עיניים.