רפורמה בהוצאה לפועל: האם הסבל ייפסק?

כמעט כל אזרח ישראלי נתקל, או מכיר מישהו שנתקל, בכשליה של מערכת ההוצאה לפועל. אלפים מאזרחי המדינה נקלעו לחובות ענק בגלל חובות קטנים שהסתבכו, לעתים בלא ידיעתם, איבדו את רכושם, חשבונות הבנק שלהם ומשכורותיהם ואף נזרקו מבתיהם. ומאידך - אלפי זכאים ממתינים במשך שנים שההוצאה לפועל תגבה עבורם חובות אבודים.  

ראשי מערכת המשפט אינם מהססים למתוח ביקורת גלויה על המערכת. "להוצאה לפועל אין כיום את הכלים המתאימים", אומר מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, "היא בנוייה כך שהעניים משלמים הרבה יותר מהעשירים. מערכת המשפט אינה יכולה לתפקד כהלכה, אם פסקי הדין שלה אינם מבוצעים".

יפסיקו להכניס חייבים לכלא

אבל ייתכן שהסיוט עומד להסתיים. תוכנית חדשה לרפורמה בהוצאה לפועל, הנידונה בחודשים אלה בכנסת, אמורה לחולל בה שינויים גדולים ולבטל כמה מהרעות החולות שבה. וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת קיימה בחודשים האחרונים דיונים קדחתניים על התוכנית, שיזם שר המשפטים לשעבר, מאיר שטרית (כיום שר הפנים). יו"ר הוועדה, ח"כ מנחם בן ששון, ניהל מאבק מתיש להעביר את הרפורמה מול מתנגדיה - עורכי הדין והלוביסטים של לשכת עורכי הדין. בן מנחם, שנהנה מתמיכת שר המשפטים, דניאל פרידמן, מקווה להעביר את הרפורמה בוועדה ולהביאה לאישור מליאת הכנסת מיד עם פתיחת המושב הבא של הכנסת, בסוף מאי.

"מערכת ההוצאה לפועל היא חיונית וקשורה בנשמת אפה של מערכת המשפט והצדק", אומר ח"כ בן ששון, "הכשל של המערכת הזו הוא חלק גדול מאובדן אמון הציבור במערכת המשפט. החייבים אינם מצליחים לשלם את חובותיהם, כיוון שחובות קטנים תופחים להון עתק. מצד שני, הזכאים אינם מקבלים את הכסף". 

הרפורמה תבטל את מאסריהם של חייבים שלא שילמו את חובם. כיום ניתן לאסור חייב שאינו עומד בתשלומיו להוצאה לפועל, ומדי שנה מוציאה ההוצאה לפועל. לפי נתוני המשטרה, בשנת 2007 הוציאה ההוצאה לפועל 195 אלף צווי מאסר לחייבים, ו-650 חייבים נכנסו לכלא בפועל. "המאסרים אינם משפרים את הגבייה במאום", מסביר השופט גל.

פחות רווחים לעורכי הדין

במסגרת הרפורמה, ייפתח בהוצאה לפועל מסלול מקוצר, שיאפשר טיפול מהיר בתיקי הוצאה לפועל עד סכום של 30 אלף שקלים. התיקים הללו ינוהלו ללא התערבות של עורכי דין, בדומה לבתי המשפט לתביעות קטנות. המשמעות בכך מנסים יוזמי הרפורמה לחסוך לזכאים עמלות ולקצר את משך הזמן הארוך שלוקח הטיפול בתיקים, שמגדיל את היקף החובות של החייבים, מעכב את התשלום לזכאים ומניב שכר טירחה שמן לעורכי הדין.

"אדם שחייב 700 שקלים, ירצה לשלם את הסכום הזה ולסגור את התיק כי הוא יודע שזה כל מה שהוא משלם, שזה לא יהפוך במהרה ל-5,000 שקלים", אומר ל-ynet מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, "חלק גדול מההליכים הם סביב שכר טרחת עורכי דין. יש חלק לא מבוטל של תיקים שאין בהם יתרה, אך עורכי הדין לא דיווחו על סגירתם".

בנוסף לזירוז ההליכים, אמורה הרפורמה לפטור את הזכאים בתיקים הקטנים מהחובה לממש בעצמם את פסק הדין, ולשלם אגרות בהוצאה לפועל.

הרפורמה כוללת גם שינוי מבני בהוצאה לפועל. הרפורמה אמורה להפוך את ההוצאה לפועל לגוף אקטיבי שיממש בעצמו את פסקי הדין וההחלטות של בתי המשפט. ההוצל"פ, שכיום היא מעין "סרח עודף" של בתי המשפט, אמורה להפוך לגוף מינהלי נפרד, ביצועי, כדוגמת המרכז לגביית קנסות.

ומי מתנגד? עורכי הדין, כמובן

במפתיע או שלא במפתיע, המתנגדים החריפים ביותר להרפורמה בהוצאה לפועל הם עורכי הדין. "כולם מסכימים שההוצאה לפועל אינה מתפקדת", אומר יו"ר ועדת ההוצאה לפועל של לשכת עורכי הדין, סורין גנות, "אבל משרד המשפטים יזם את הרפורמה מבלי שהתייעץ עם עורכי הדין. אם רוצים, למשל, לעשות רפורמה בטיפול בחולים בחדר מיון, היעלה על הדעת שלא יתייעצו עם הסתדרות הרופאים? אם הנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים היו באים עם תכנית מסודרת, עם תקציבים, תקנים, קורסים, הכשרות, זה היה משהו אחר אם משרד האוצר היה מקצה תקציב, זה היה משהו אחר. אבל הרפרנט למשפטים באוצר אמר לי שהרפורמה כלל אינה מתוקצבת".

הרפורמה, לטעמם של עורכי הדין, תיתן כוח רב מדי לפקידי ההוצאה לפועל - על חשבונם. "אנחנו מכירים את מצוקת כוח האדם של הפקידים, את עומס העבודה הלא אנושי שלהם", אומר גנות, "מה הרפורמה מציעה? שאותם פקידים מדופלמים ינקטו פעולות נוספות, יעניקו יעוץ לאנשים ויתנו להם מידע. זה אבסורד".

"גם אם הפקידים היו עוברים הכשרה נוספת על זאת שהם מקבלים כיום, יש דברים שהם אינם יכולים לעשות", מוסיף סגנו של גנות, ליאור שפירא, "יש צורך באינטראקציה הבינאישית בין החייב ללקוח. צריך מישהו שישמע את מצוקות החייב וינסה להגיע להסדר עוד לפני פתיחת התיק. פקידים לא יוכלו לעשות את הדברים הללו. מה יקרה עם חיילים או חולים, שכלל אינם יכולים להגיע ולשלם את חובם?"

עורכי הדין גם אינם מתלהבים מהרעיון לבטל את עונש המאסר על חייבים. להיפך: לדעתם, יש להגביר את אמצעי ההרתעה והענישה נגדם. "בארה"ב אם צ'ק חוזר לך, אתה לא יכול לשכור דירה", אומר גנות, "אצלנו יש קלות בלתי נסבלת ביחס לאי תשלום חובות. אני לא מבין מדוע לא מבטלים רישיון נהיגה או מעכבים יציאה מהארץ לחייבים שלא משלמים. צריך לייצר כלים שייתאימו לאופיו של הישראלי הממוצע ולמוסר התשלומים הלא ראוי שלו, שיאפשרו למערכת להתמודד עם בעיות הגביה הקשות. הבעיה היא בחינוך. אני מציע, שכמו שיש קורס לנהיגה מונעת, ינהיגו קורס של ניהול כספים".

הרפורמה תצויד במאגרי מידע

אבל הטיעונים שמעלים עורכי הדין אינם משכנעים את השופטים. "ההוצל"פ היא חלק ממערכת בתי המשפט מסיבות היסטוריות שקשורות לנהלים בתקופת המנדט", אומר השופט גל, "אין ספק שהמרכז לגביית קנסות מתפקד טוב יותר מההוצאה לפועל. אחוזי הגבייה בהוצאה לפועל נמוכים מאוד לעומת אלה של המרכז לגבייה. למרכז לגבייה יש כלים של המאה 21, להוצל"פ יש מנגנונים שמתאימים למאה הקודמת. מרכז השירות של המרכז מתייחס לחייבים באדיבות, ומנסה להגיע עמם לפתרונות הגיוניים".

אבל ההבדל העיקרי בין ההוצאה לפועל למרכז לגביית מידע הוא במה שחסר להוצאה לפועל יותר מכל - מידע על המצב בשטח. במסגרת הרפורמה, תצויד ההוצל"פ במאגרי נתונים ומידע, שיאפשרו לה להגיע אל החייבים. "השליטה על הידע תאפשר לממש את המטרה - גביית החובות", מסכם השופט גל.