דן שמיר: סיפורה של בעייה ניהולית
הפועל ירושלים של דן שמיר סבלה מבעיה ניהולית: למאמן צעיר קשה יותר לרכוש את אמונה של הקבוצה, הוא מפחד להיכשל ונמנע מלקחת סיכונים. מסתבר שבניהול, הגיל כן משפיע
התפטרותו של דן שמיר, מאמנה של הפועל ירושלים בכדורסל, לא הפתיעה איש. סידרת ההפסדים שחוותה הקבוצה בשבועות האחרונים הצביעה על משבר חמור בקבוצה. ניכר היה בה שאינה ממצה חלק גדול מהפוטנציאל הגלום בשחקניה. זוהי בעיה ניהולית.
על טקטיקה ומוטיבציה
הבעיה העיקרית של הפועל ירושלים - הקבוצה שהפסידה אפילו לעירוני ראשון לציון - כבר נידונה בראש חוצות. נטען כי שמיר מייחס משקל רב למשחק, ופחות לשחקנים. הוא שם דגש על הטקטיקה, פחות על המוטיבציה.
כך למשל, צוטט בעיתון "הארץ: אחד משחקני הקבוצה: "מאמן שמנסה להחדיר מוטיווציה לשחקנים בעזרת מלים אמוציונאליות, גורם להם להרגיש שהם מאכזבים אותו כשמפסידים, וזה חשוב, כי אף אחד לא רוצה לאכזב את מי שמראה לו אהבה... השיטה של דן שונה לגמרי. זיו (עוזר המאמן – ש.ש.) דווקא כן מעניק לנו את ההרגשה המיוחדת הזאת".
הנה, שחקן כדורסל צעיר מעניק לנו, אולי בלי משים, שיעור חשוב בניהול.
קשה להיות מאמן צעיר
ההתפטרות של שמיר מזכירה לנו את התפטרותו של מאמן כדורסל צעיר אחר: עודד קטש ממכבי תל אביב. הם טיפוסים שונים, אבל לשניהם יש מכנה משותף אחד: הגיל הצעיר. לקביעת זהותו של המאמן משקל רב, עוד לפני שמתחיל האימון הראשון של הקבוצה. הדבר בולט במיוחד בקבוצה גדולה, שיש בה כוכבים גדולים ומנוסים.
החלטה על מינוי מאמן צעיר יכולה לקומם חלק מהשחקנים. המובילים שבהם יכולים לחוש כי אולי, בלי משים, מזלזלים בהם: מצפים מהם, המוכשרים, המנוסים, בעלי השכר הגבוה, לפעול על פי הוראותיו של אדם שצבר פחות נקודות מהם במהלך הקריירה שלו. המאמן הצעיר, חסר הניסיון, צריך, איפוא, להתחיל לפעול מנקודת פתיחה נמוכה יותר. הוא צריך לשכנע את הסובבים אותו (וגם את עצמו) שהוא אכן מתאים למלא את המשימה המורכבת.
ההתייחסות למאמן או מנהל צעיר היא שונה. ההתייחסות אל הצעיר היא בבחינת "בוא נראה אם אתה ראוי להתייחסות של כבוד מצדנו. הרי טרם הוכחת את עצמך." מנהל/מאמן כזה צריך להיות הרבה יותר זהיר בהתנהלותו. את צעקותיו של צביקה שרף שחקנים יקבלו בהבנה ובהרכנת ראש. הרי הוא בגילם של הוריהם. את צעקותיו של שמיר או קטש לא תמיד יקבלו בהשלמה: הם בגיל של אחיהם וחבריהם.
מנהל חסר ניסיון יחשוש מכישלון
מאמן או מנהל בעל ניסיון כבר חווה כשלונות בחייו, ועל כן הוא פחות חושש להיכשל. מנהל כזה נכון לקחת הימורים מבוקרים. מאמן/מנהל צעיר וחסר ניסיון, לעומתו, גם לא חווה כישלון מהותי (כישלון כזה היה מן הסתם מונע ממנו לקבל את המישרה הנכספת בגיל כה צעיר). מנהל כזה חושש מהכישלון יותר ממי שכבר התנסה בו.
הפחד להיכשל מצר את צעדיו של המנהל הצעיר, כי הוא גורם לו להחזיק את הקלפים קרוב לחזה. הוא רוצה להיות בשליטה. יש לכך מחיר בתפקידי ניהול מסוימים. בוודאי במצבים של לחץ (מצב של שיגרה בקבוצת כדורסל "גדולה") בהם גם צריך לנהל ולהניע טאלנטים.
סיפורו של שחקן הפועל ירושלים, ראמל קארי, שהיה קלע מוביל בליגה האיטלקית והפך לשחקן לא משמעותי בסגל של הקבוצה המקומית, הוא דוגמא חיה, נושמת ומתוסכלת לתופעה ניהולית זו.
"הרבה חבר'ה לא מרגישים נוח לעשות את מה שהם רוצים ויכולים לעשות על הפארקט", אמר אחד משחקני הקבוצה באותו ראיון ב"הארץ", "שמיר מעמיד את כולם בצורה כל כך ברורה ולא מאפשר חופש אופנסיווי... ראמל קארי, לדוגמה, לא נותן אפילו חצי ממה שהוא מסוגל כי הוא צריך לעשות את מה שאומרים לו במקום לפעול חופשי".
לאתר של שוקי שטאובר: ניהול, עבודה, קריירה, לחץ כאן.
