במחיר הקרן: כך כמעט נעלמו הקרנפים מהעולם

צמצמו את עיניכם עד שהריסים ייפגשו. רואים משהו? עכשיו יש לכם מושג על תמונת עולמו של הקרנף, שידוע בכושר הראייה החלש שלו. כך קורה שקרנפים מסתערים בחמת זעם ומנסים לתקוף שיחים שנעים ברוח, או מדורות קמפינג שמנצנצות בלילה. הם שועטים קדימה, בועטים בזרדים ומפיצים אותם לכל עבר. התופעה הזו קנתה להם את המוניטין של מגני היער ומכבי האש.

אבל למרות מראהו המסורבל, הקרנף מפתיע בזריזותו ובכושר התמרון שלו, ומסוגל להגיע למהירות של 50 קמ"ש. לא מעטים הציידים שסייימו את הקריירה על קרן הקנף. בספרים מומלץ לברוח מקרנפים בריצה עקלתונית ולהשליך חפצים בעת המנוסה, בתקווה שהקרנף קצר-הרואי יתביית עליהם ולא ימשיך במרדף הישיר. במציאות הכל קורה מהר מידי.

ולמרות זאת, ציד קרנפים הוא עסק רווחי, כבר אלפי שנים. מעורם העבה ייצרו מגינים משובחים, מהחלקים הפנימיים רקחו תרופות והקרן נפלאה לקישוט, או להכנת תרופות ושיקויים. קרני הקרנפים נחשבות היום לאחד המוצרים היקרים בשוק השחור של איברי חיות הבר. מחיר הקרן כיום עומד על כ-30 אלף דולר הקילו. לא פלא אם כך, שהקרנפים הלכו ונעלמו. בתחילת המאה ה-19 חיו ביבשת אפריקה כמעט מיליון קרנפים; לאחר שנים של השמדה יסודית נותרו ב-1997 בקושי כמה אלפים בודדים; כיום, הודות לעשור של מאמצי הצלה והשקעה רבה, עומד המספר על כ-20 אלף בלבד.

מכירת חיסול

ציד הקרנפים התבצע במשך שנים באפריקה על פי המסורת המקומית. השבטים שהכירו את מנהגי הקרנפים, נהגו לחפור בור ליד אזור המחראה, אליו נוהגים הקרנפים לשוב תמיד, ולכסות אותו במלכודת - נצרי במבוק מחודדים קשורים לגזע עץ עבה ומוסווים תחת עלים. כשהקרנף דרך בבור, הקוצים החדים ננעצו ברגלו והמסכן ברח - גורר אחריו בול עץ כבד ומותיר עקבות ברורים. הציידים לא התקשו לחסל את החיה המותשת בדקירות חנית.

בתחילת המאה ה-19, בטרם חדר הנשק החם לאפריקה, העריכו את מספר הקרנפים שם בכמיליון. סולטן זנזיבר הרחיב את המסחר באוקיינוס ההודי והותיר אחריו רישומי כמויות מסחריות עצומות של קרני קרנף. ב-1895 ייצאה אפריקה מספר שיא של 13,400 ק"ג של קרני קרנף - שנקצרו מכ-4,500 קרנפים טבוחים. כבר באותה מאה חסרו 170 אלף קרנפים לאוכלוסיה האפריקנית.

יחידה נגד ציידים בלתי חוקיים בוחנת פגר של קרנף בניירובי, קנייה (צילום: WWF-Cannon) 

כשהשתכלל השימוש ברובים, הציד הפך קל יותר. בעשרים השנים האחרונות החלו כנופיות מאורגנות, מצוידות בנשק חדיש, לעסוק בטבח שהגיע לממדים מדאיגים. דוגמה לחיסול המהיר ביותר נתנה הרפובליקה המרכז אפריקנית (ACR): ב-1980 מנתה אוכלוסית הקרנפים שם 3,000 פרטים. באותה שנה חדרו לרפובליקה ציידים מסודן וצ'אד, שסיימו בהצלחה את מלאכת ההרג בארצותיהם שלהם. תוך שנתיים ירד מספר הקרנפים ברפובליקה למחצית. ב-1983, עקב בצורת, התרכזו הקרנפים ליד מקורות המים והקלו על מלאכת הציידים. תוך שלוש שנים בלבד הושמדו 95 אחוז מהאוכלוסיה. שארית הפליטה, פחות מ-200 פרטים, מסתתרת היטב בצמחיה הסבוכה.

מהקיבה ועד קצה הקרן - הכל יימכר

הפופולריות הקטלנית של הקרנף החלה בזכות עורו העבה והעמיד: באפריקה ובמזרח הרחוק השתמשו בו להכנת מגיני מלחמה "קשים כמתכת ואבן", ולציפוי אוכפים. בסין כוסו סירות מלחמה קטנות ביריעות מעור קרנף, נגד חיצים וחניתות. באתיופיה שפשפו את עור הקרנף בנייר זכוכית וייצרו מגינים שקופים; ואילו הרג'פוטים אמיצי הלב מהודו העדיפו לצפות את מגיני עור הקרנף שלהם בלכה שחורה ועיטורי זהב.

במאה הרביעית גילה המלומד הטאואיסט קוו הונג את סגולות הקרן: "הקרן מגלה נוכחות של רעלים. אם מערבבים חומר רעיל עם קרן, נוצר קצף לבן. כאשר אדם נפגע מחץ מורעל, מגע של הקרן ייצור קצף לבן ומיד תבוא הקלה".

במקביל צמחו אמונות מיסטיות על כוח הקסם הטמון בקרני הקרנף. עד מהרה החלו לגלף מהם כלים - בעיקר ספלים וקערות לשטיפת מכחולים שהוגשו כמתנות יקרות ערך לקיסר הסיני; אט אט החל כל העולם להתלהב מהאיכות המיוחדת ומצבע הענברי של הקרן. אמני יפן גילפו מהקרן נטסוקה – פסלון מסורתי קטן, קישוט לקימונו; האנגלים הכינו מיניאטורות מצופות בשעווה. המתנות הנכספות הללו, שנמכרו בכסף רב, הזינו מנגנון ציד מתוחכם.

שריר איבר המין - סגולה לכוח גברא. קרנף סומטרי (צילום: WWF-Cannon) 

במאה ה-19, עוד בטרם החל העולם המערבי לגלות התנגדות לשימוש במוצרי חיות הבר, דרכו הקולוניאליסטים האירופים על פרוות מקיר לקיר, והסבו לתה ועוגיות בין ראשי איילים ויחמורים מפוחלצים. קרני הקרנף פיארו אז את ידיות החרבות ועם המצאת הנשק החם - את קתות האקדחים. ציידי המערב למדו להכין מטעמים מהבשר והנשים המכובדות, לאחר שהצטלמו עם רגל מעודנת על גווית הקרנף, ציוו על המשרתים השחורים להכין את בשרו לארוחת הערב – מעדן מיוחד במינו.

ציידי המזרח הועידו את הקרנף לתרופות ולא לנוי. בשוק של צ'יאנג-מאי בצפון תאילנד מוכרים עד היום דם קרנף כשיקוי מחזק כללי, במחיר 150 דולר ל-10 גרם; אבקת עצמות - לתחבושת על שרירים כואבים - ב-115 דולר לקילו; קיבות מיובשות מורתחות במים כדי לפתור בעיות מעיים, או קמצוץ מיובש של גללי קרנף. אם בולעים את הגללים - הם משמשים כסם משלשל; אם מערבבים עם שמן ומורחים על יבלת - היא תיפול.

שימוש בגללי הקרנף אולי נשמע בלתי מזיק, אך מסתבר שכדי לשמור על סגולותיהם צריכים הגללים להיות יותר טריים מטריים - כאלה שהוצאו מתוך המעי התחתון של קרנף שזה עתה הומת.

באיבר המין של הקרנף מסומטרה יש שריר מצטלב, הגורם לנעילתו בעת הזדווגות. בשל תכונה מיוחדת זו, מבוקש האיבר בשלמותו ונמכר תמורות 600 דולר. משרים אותו במים חמים עם צמח הג'ינסנג, והמשקה הנוצר הוא שיקוי תאוות חזק.

ועוד מוצר יקר המציאות - שתן. בגני חיות בהודו מתנהל מסחר ער בשתן של קרנפים. באחד הגנים מספרים על מחזור של 750 דולר בשנה, כאשר מחיר הליטר הוא 44 סנט. כל בוקר שופך השומר מים קרים על הקרנפה, כדי לעודד אותה להשתין, ושם גיגית מתחתיה. ענידת זר עלים טבולים בשתן קרנף סביב האיבר הגברי היא סגולה לזקיפה. תערובת שתן עם דבש ומים נלגמת בשקיקה נגד דלקת גרון.

מחיר הקרן: לשיפור הבריאות - והתדמית

אך קרן הקרנף הייתה ונותרה המבוקשת ביותר, וכיום היא נסחרת בביקושים גדולים בתימן ובמזרח הרחוק. בניגוד לסברה, מעטים מעוניינים בקרן כמעורר-תאווה; לרוב היא משמשת כתרופה. הסינים והיפנים משתמשים באבקת הקרן כתרופה להורדת חום וקירור הדם. הרפואה הסינית מאפיינת תרופות בתכונות טעם ואנרגיה, שקובעות את ייעודן; טעמה של קרן הקרנף מלוח-מר והאנרגיה שלה קרה. הם מערבבים אותה עם מוצרים נוספים כמו אבקת פנינה, קרני אנטילופה ועשבים שונים.

המחיר גבוה אך להכנת התרופות משתמשים בכמויות זעירות: מחיר המרחקת סביר והביקוש גבוה. סינים מטייוואן ישלמו 29,910 דולר בממוצע עבור קילוגרם קרן; בסינגפור ותאילנד נרכשת הקרן בחצי חינם, כ-15,000 דולר הקילו.

בשנות ה-70 הפכה לפתע צפון תימן לצרכנית חשובה של קרן הקרנף. באותן שנים נשברה "החומה התימנית", התושבים יצאו לעבוד במפרץ הפרסי, חזרו עם כסף והחלו לרכוש לעצמם סמלי סטטוס. גבר תימני אוהב ללעוס גת ולתהדר בפיגיון מפואר - הג'מביה. ידית פיגיון מעוטרת מעידה על עושרו של הנושא אותה, והעיטורים המיוחדים ביותר משלבים קרן קרנף - עדות למעמד גבוה וממון רב.

מגמת שיפור קלה. קרנפים רחבי שפה בדרום אפריקה (צילום: WWF-Cannon)

האמנים היושבים בשוק של צנעא חותכים את הקרן ומשייפים אותה. כשהיא כמעט מוכנה, מקרבים אותה ללהבה ומקבלים צבע דבש ענברי. מעניין שאותה אמונה טאואיסטית עתיקה מסין, חוזרת גם בתימן: מספרים ששפשוף פצע מנכישת נחש בידית של ג'מביה, העשויה מקרן קרנף, מציל מהרעלה ומוות.

ג'מביה עם ידית "קרנפית" של כ-150 גרם נמכרת באלף דולר ויותר. פגיון עתיק בן 100 שנה הוצע למכירה בשוק של צנעא תמורת 21 אלף דולר. לפני 160 שנה, נמכרה קרן שלמה וגדולה, כ-5 ק"ג, בסביבות 17 דולר. ב-1970 עלה ק"ג קרן כ-35 דולר, וב-1986 - כ-900 דולר.

מאמצי ההצלה נושאים פרי

בשנות ה-70 ייצאה אפריקה כ-8 טון קרני קרנף מדי שנה. בשנות ה-80 ירדה הכמות ל-4 טון לשנה, עקב ירידת כמות הקרנפים באפריקה והקושי לצוד אותם. המחירים עלו בהתאם. הארגון הבינלאומי למניעת סחר במינים נכחדים (CITES) מנסה לפגוע בשוקי הקליטה של מוצרי הקרנף. במזרח אסיה מתנהלים מגעים ישירים עם רוקחים, רופאים מסורתיים וממשלות, ומנסים לשכנע אותם לעבור לשימוש בתחליפים. בהונג קונג נאסר יבוא הקרן, אך הרוקחים עדיין שולפים אותן מתחת לשולחן לבקשת הלקוח.

בתימן, בעזרת לחץ בינלאומי, השיגו ארגוני הצלה ה-1982 חוק האוסר על יבוא קרני קרנף, אך החוק נתגלה כחסר שיניים בשנים הבאות. במקביל ניסו לרתום את התקשורת להצלת הקרנפים ולשתף את המטיפים במסגדים בפעולה הסברתית-חינוכית. המשכנעים מציעים להחליף ידיות מקרני קרנף בידית מקרן תאו-המים, שהוא יצור מבויית בהודו וקרניו זולות בהרבה. אך את מי שהממון בכיסו, לא צריך לשכנע. לבסוף, רק שפל כלכלי יחסי הוריד את הצריכה לרבע מתקופת השיא.

במולדת הקרנפים לא נותר אלא לשקם את ההריסות. הקרנף ההודי, ביערות אסם שבמערב הודו, סובל עדיין מציד לא חוקי. גם בשמורות הטבע צ'יטואן בדרום נפאל נותרו כמה. ביערות האיים האינדונזים, ג'אווה וסמטרה, מסתובבים אחרוני מיני הקרנפים המקומיים. חוקר קרנפים ששוטט בסומטרה, זכה למפגש יחיד וקצר עם קרנף בודד, במשך שלוש שנות עבודתו.

בשנים האחרונות נזעקים ארגוני הצלה מכל העולם אל הדגל, כשכבר כמעט מאוחר מידי. ברחבי קנייה נבחרו שמורות וחוות קטנות, שטחים הוקפו בגדרות וקרנפים הועברו לתוכם. בביתם החדש שומרים עליהם בקפדנות שומרים חמושים, מנהלים אחריהם מעקב מדעי צמוד ומקווים שקבוצה קטנה זו תיצור גרעין רבייה, שיסייע להגדלת אוכלוסיית הקרנפים העולמית בשנים הבאות.

קרן הטבע העולמית (WWF) החלה פרויקט להצלת הקרנפים באפריקה לפני עשור לאחר שאוכלוסיית הקרנפים השחורים צנחה מתחת ל-3,000 פרטים. בשנת 1997 נותרו 8,446 קרנפים רחבי שפה ו-2,599 קרנפים שחורים בטבע; כיום לאחר עשור של פעילות לשימור הקרנפים, חיים בטבע יותר מ-14,500 קרנפים רחבי שפה וקרוב ל-4,000 קרנפים שחורים. הודות לאבטחה וניטור מוגברים, פעילות נגד ציידים וסוחרים בלתי חוקיים, התחייבות של ממשלות וקהילות מקומיות, מספרם של הקרנפים נמצא בעלייה - אך הביקוש הרב למוצרים עדיין מאיים על עתידם.

• רונן רז הוא מנכ"ל חברת אקו טיולי שטח
•  ארז ארליכמן סייע בהכנת הכתבה