מי נתן את ההוראה?

ב-1954 התמנה משה שרת לראש הממשלה השני של מדינת ישראל, בעקבות התפטרותו של דוד בן-גוריון. אך שרת התקשה למלא את תפקידו - בן-גוריון המשיך לנהל את ענייני המדינה מביתו המרוחק שבשדה בוקר. אך העניינים הפוליטיים הללו התגמדו אל מול פרשת עסק הביש - שגרמה למשבר חמור במפא"י, מפלגת השלטון.

ביולי 1954 התפוצצו בקהיר ובאלכסנדריה פצצות תבערה מאולתרות. מניחי הפצצות - יהודים מקומיים, שגויסו על-ידי המודיעין הישראלי למשימה. אלו נלכדו

לאחר שאחד מהם נתפס בעת שהיה בדרכו להניח את הפצצה. השאלה המרכזית בפרשה היתה מי נתן את ההוראה. החקירה גילתה כי הללו פעלו בהוראתם של קציני צבא בכירים, ללא ידיעת הדרג המדינה. אך את המחיר שילם, בסופו של דבר, שר הביטחון דאז, פנחס לבון.

ועוד באותה שנה: צל"ש הוענק למשפחתו של נתן אלבז, החייל שהשליך עצמו על רימון על-מנת להגן על חבריו, בישרולים נחנך מוסד ההנצחה "יד ושם" ובת"א נפתחה תחנת רכבת צפון.

לשנים הקודמות:

1948 - לא רק הכרזת העצמאות

1949 - ימי הצנע

1950 - שנת המעברות

1951 - מייבשים את האגם

1952 - על סף מלחמת אחים

1953 - קומנדו תוצרת הארץ