במקום שטח פתוח - יישוב חדש בוואדי ערה

היאחזות הנח"ל עירון, הממוקמת מזרחית ליישוב חריש שבוואדי ערה, תזכה למעמד של יישוב חדש במיקומה הנוכחי - כך הוחלט היום (ג') לאחר דיון בנושא, וחרף התנגדותם ארגוני הסביבה, ובראשם החברה להגנת הטבע. החברה טוענת כי הקמת היישוב תפגע ברצף השטחים הפתוחים, והיא הציעה לחבר בין ההיאחזות ליישובים הסמוכים, חריש וקציר.

עוד בנושא:

• הממשלה אישרה הקמת יישוב חדש בואדי ערה
• החברה להגנת הטבע עותרת נגד איזרוח ההאיחזות בעירון
  

הממשלה כבר אישרה בעבר את איזרוח ההיאחזות אולם הדיון באשר למיקומה נותר פתוח - עד היום, כשוועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה התכנסה לדון בנושא.

בתגובה ראשונה לאחר ההחלטה, אמרו בחברה להגנת הטבע: "עצוב לגלות כי שוב במוסדות התכנון, האמורים להיות מקצועיים, הפוליטיקה גוברת על המדיניות המוצהרת לשמירת השטחים הפתוחים ולמניעת הקמת יישובים חדשים". בחברה אמרו עוד כי בכוונתם להתנגד להחלטה בדיון נוסף שיתקיים בפני המועצה הארצית.

חגית הלמר, היועצת המשפטית של החברה שנכחה בדיון, אמרה ל-ynet כי שיקולי חברי הוועדה היו אידיאולוגיים ולא ענייניים. "השיקולים היו לחזק את קו התפר - שיקול שיש לבחון את מעמדו ביחס לסביבה המדהימה שיש באזור", אמרה הלמר. שיקול נוסף של חברי הוועדה היה לדבריה העובדה כי בחריש מתוכננת לקום עיר חרדית, וקיים חשש שמתיישבים חילוניים מההיאחזות יפריעו למרקם החיים העתידי בעיר.

"אנחנו צריכים ללמוד לחיות אחד עם השני", אמרה הלמר. "כבר כיום מתגוררים בחריש כ-1,000 תושבים חילוניים וגם גרעין קטן של אוכלוסייה ערבית. האוכלוסיה החרדית שתגיע לשם תצטרך להתמודד עם זה".  

ממתקן צבאי להיאחזות וליישוב

היישוב שימש עד לפני חמש שנים כמתקן צבאי בלבד, והפך במרוצת השנים להתיישבות בלתי-חוקית, בה מתגוררות כיום כמה עשרות משפחות. בחברה להגנת הטבע עתרו בנושא לבג"ץ בשנת 2006 בטענה שהשטח המשמש ליישוב הוא בעל ערכי טבע ונוף ייחודיים ומיועד על פי תכנית המתאר המחוזית להישאר שטח פתוח בעל ייעוד חקלאי מוגן.

בחברה ביקשו לעצור את המשך היישוב במקום ולהעביר את המתיישבים להרחבה ביישוב הסמוך חריש, או בשכונה במזרח היישוב הסמוך קציר. "השטח שבין חריש וקציר, שבליבו הוקמה ההיאחזות, מהווה יחידה נופית-טבעית ייחודית, הכוללת נוף הררי עם מדרונות תלולים ערוצי נחלים עמוקים", אמרו בחברה. "בוואדיות ישנם מעיינות יפים, האזור כולל צמחיית חורש ים-תיכוני צפופה ופריחה מרשימה ביותר". בחברה אמרו כי האזור משופע גם באתרים ארכיאולוגיים כסיבה נוספת למנוע את הקמת היישוב.

לפני כחודשיים, חרף התנגדות החברה ועמדת היועץ המשפטי לממשלה, אישרה הממשלה את איזרוח ההיאחזות. בחברה אמרו אז כי מדובר בהחלטה המנוגדת למדיניות התכנון הארצית, הקובעת כי יש לחזק יישובים קיימים ולהימנע מהקמת חדשים. בחברה הוסיפו וטענו כי באותו מקום בדיוק שכן בעבר יישוב ערבי בשם דאר אל חנון, אך בקשתם לפתח את המקום סורבה על-ידי הוועדה המחוזית מטעמי שמירה על שטחים פתוחים.

"מרבית תושבי דאר אל חנון פונו בהסכמה, כביש הגישה לאיזור נהרס, ונכון להיום ישנם צווי הריסה נגד המבנים שעוד נותרו במקום. זוהי דוגמה מצויינת לדרך נכונה בה המדינה לוקחת אחריות על השטח הפתוח - דוחה תוכניות פוגעניות ופועלת בשטח בכדי למנוע התיישבות בלתי חוקית הפוגעת בטבע ובשטחים הפתוחים", אמרו בחברה. "עקרונות תכנון אלה יפים הן לגבי ישוב ערבי והן לגבי יישוב יהודי, במיוחד כשבסמיכות נמצאים יישובים משני הסוגים". 

תנועת ההתיישבות "אור": האזור משווע לאוכלוסייה יהודית

רוני פלמר, מנכ"ל תנועת "אור" המעורבת ביישוב המקום, דוחה בשיחה עם ynet את טענות החברה מכל וכל. "הנסיון להציג את המקום כלא-חוקי מטעה", אומר פלמר. "בשנת 2003 קיבלנו פנייה מטעם משרד ראש הממשלה ומהחטיבה להתיישבות, בבקשה לאזרח את המקום ולכן מדובר בהחלטה של הממשלה".

פלמר מציין כי הסיבות המצדיקות את הקמת היישוב החדש במיקומו הנוכחי הן ביטחוניות וחברתיות וכי "האזור משווע לאוכלוסייה יהודית". גם את טענות החברה להגנת הטבע בדבר הפגיעה בשטחים פתוחים דוחה פלמר: "יש שם הרבה מאוד יישובים ערביים, כולל בקע אל-גרביה, ולכן אי-אפשר לומר שזהו שטח פתוח כלל", אמר. כיום מתגוררות ביישוב 40 משפחות ופלמר אמר כי התוכנית היא להביא למקום 200 משפחות נוספות.