פעילות אורבנית מפחיתה את עוצמת קרינת השמש
צמד חוקרים באוניברסיטת תל אביב טוענים כי רמת הקרינה פוחתת באזורים בהם צפיפות האוכלוסין גבוהה יותר
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת תל אביב מגלה כי הפעילות האורבנית מפחיתה את עוצמת קרינת השמש על פני כדור הארץ. המחקר בוצע על ידי פרופ' פנחס אלפרט וד"ר פבל קישצ'ה מן החוג לגיאופיסיקה ומדעים פלנטאריים באוניברסיטת תל-אביב ופורסם בכתב העת Geophysical Research Letters.
אלפרט וקישצ'ה חקרו תופעה הנקראת "עמעום גלובלי" (Global Dimming). מדובר בהפחתה הדרגתית של כמות הקרינה המגיעה לכדור הארץ מן השמש. הפחתה זו נגרמת כתוצאה מהצטברות של חלקיקי אירוסול באטמוספירה. חלקיקי האירוסול הם טיפות הנשארות תלויות באוויר לאחר היפלטות של גזים. אירוסול מצטבר באטמוספירה בעקבות פעילויות שונות של בני אדם, כגון פעילות תעשייתית ושימוש בתרסיסים.
נוכחותם של חלקיקי אירוסול באטמוספירה גורמת לירידה ברמת הקרינה בשל נטייתם לספוג את קרינת השמש ולא לאפשר לה לחדור את האטמוספירה. צמצום רמת הקרינה גורם לירידה בהתאדות מי ים וכתוצאה לירידה ברמת המשקעים. על הצד החיובי, יש הטוענים כי העמעום מאזן את ההתחממות הגלובלית, אך טענה זו שנויה במחלוקת.
החוקרים מאוניברסיטת תל אביב עשו שימוש ב-317 נקודות מדידה, הפזורות ברחבי תבל ובודקות את רמת הקרינה החודרת את האטמוספירה. הנתונים שנאספו נוגעים לשנים 1964 – 1989. החוקרים מצאו שהעמעום נצפה רק באזורים מוגבלים (כ-30% משטח כדור הארץ), שצפיפות האוכלוסייה בהם היא מעל 10 נפשות לקמ"ר.
מסקנות המחקר הן שבאזורים אורבניים, קיים ריכוז גבוה של חלקיקי אירוסול בחלק של האטמוספירה המצוי מעל העיר. ריבוי המפעלים בערים, המכוניות הרבות הפולטות גזים ומיליוני התושבים המבקשים לשמור על ריח גוף רענן ובית נקי מחרקים יוצרים שכבה עבה של אירוסול מעל ראשם המונעת מקרני השמש לחדור את שכבת האטמוספירה.
סיכום תוצאות המחקר מופיע בטבלה שלפניכם. בעמודה האופקית מופיעות השנים ובאנכית מידת הקרינה שנמדדה. הקווים הצבעוניים מייצגים חלוקה לקבוצות בהתאם לצפיפות האוכלוסייה.
מהנתונים בטבלה ניתן לראות כי באזורים בהם צפיפות האוכלוסייה נעה בין 100 – 200 נפשות לקמ"ר, חלה ירידה תלולה יותר ברמת הקרינה מאשר באזורים דלילים יותר באוכלוסייה. מעניין לראות שבאזורים הצפופים ביותר, בהם הצפיפות גבוהה מ-200 נפשות לקמ"ר, הירידה ברמת הקרינה מתונה יותר. אלפרט וקישצ'ה מייחסים זאת לרוויה בהשפעת החלקיקים על רמת הקרינה.
מחקר זה מספק עדות נוספת לעוצמת ההשפעה של פעולות האדם על אקלים כדור הארץ.
